1. לפניי בקשת הנאמן להורות על העברת הסך של 2.2 מיליון ש"ח ("כספי הפיקדון") שהפקיד היחיד בקופת בית המשפט לענייני משפחה, במסגרת תמ"ש 8829-02-17, לקופת תיק חדלות הפירעון של היחיד המתנהלת אצל הממונה; ולהורות לאחיו של היחיד, מר יעקב ספיר ("יעקב"), להגיש תביעת חוב ביחס למעמדו בכספי הפיקדון.
2. היחיד וכן הממונה תומכים בעמדת הנאמן, שלפיה מקומם של כספי הפיקדון הוא בקופת הנשייה, תוך שגורלם ייקבע בהתאם להכרעה בתביעת החוב שעל יעקב להגיש לנאמן. כן תומך בבקשה אח נוסף של היחיד ושל יעקב, מר גבריאל ספיר, אשר אף הגיש לנאמן תביעת חוב בה הוא טוען לזכויות ביחס לאותם כספים ממש, כנושה מובטח.
3. יעקב וכן עו"ד יניב אינסל (הנאמן לנכסיו של מר מרדכי ספיר ז"ל, אביהם של היחיד, יעקב וגבריאל) מתנגדים לבקשה, וסבורים כי כספי הפיקדון כלל אינם חלק מקופת הנשייה של היחיד וכי דינם לעבור ישירות ליעקב, בהתאם לתוצאת פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה.
4. על קצה המזלג ייאמר כי כספי הפיקדון הופקדו במסגרת ההליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, שבגדרו תבע יעקב אכיפת הסכם משולש שנחתם בין היחיד, יעקב והאב, שמכוחו נרשמה הערת אזהרה לטובת יעקב על זכויותיו של היחיד בנכס מקרקעין, וכן הוסכם כי חבותו של היחיד כלפי יעקב מכוח אותה הערת אזהרה, היא עד 2.2 מיליון ש"ח. הרקע להסכם זה ולסכסוך בין האחים פורט בפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה מיום 28.12.2021. כספי הפיקדון הופקדו במהלך ההליך, שעה שהיחיד היה מעוניין למכור את נכס המקרקעין המדובר.
5. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים וכן שמעתי את דבריהם בדיון שהתקיים לפניי, סבורני כי דינה של בקשת הנאמן להתקבל, במובן זה שעל יעקב להגיש תביעת חוב לנאמן, ביחס לכספי הפיקדון, בתוך 45 ימים ממתן החלטה זו.
6. כפי שטענו הנאמן, היחיד והממונה, לא ניתן לשלול כי יעקב אכן יהיה זכאי לכספי הפיקדון, אולם דינה של טענה זו – כטענה של כל נושה אחר (לרבות נושה מובטח) – להתברר במסגרת תביעת חוב שתוגש לנאמן ותוכרע על ידו. על כלל הטענות בעניין זה להתברר בראי דיני חדלות הפירעון של היחיד (עובדה שלא נלקחה בחשבון בעת שניתנו שלושת פסקי הדין שעליהם מסתמכים יעקב והנאמן לנכסי האב). יוער, מבלי להביע עמדה כלשהי, כי על רקע הליכי חדלות הפירעון של היחיד עשויה להתעורר גם טענה שלפיה עצם ההתחייבות של היחיד ביחס לנכס המקרקעין, כלפי האב ויעקב, היא בגדר פעולה שגרעה נכס מקופת הנשייה. טענות אלה ואחרות, דינן להתברר במסגרת ההליך דנן.
7. לא למותר להוסיף, כי במסגרת הליך חדלות הפירעון דנן, ולאחר שניתן פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, גובש על ידי כבוד השופט ג' לובינסקי-זיו מתווה דיוני שהפך למחייב (ראו החלטות מהימים 30.12.2021 ו-6.1.2022), שלפיו: "מלוא הפיקדון המופקד בקופת בית המשפט לענייני משפחה יוותר במקומו ולא יועבר לקופת הנשייה. בד בבד, ייאסר על המזכירות להעביר את הפיקדון או חלק ממנו לגורם כלשהו ללא אישורו המפורש של בית משפט זה. הנאמן יגיש בקשה למתן הוראות שתתייחס לגורל כספי הפקדון ולמלוא המשמעויות של פסק הדין" [ההדגשה אינה במקור – ד.ל.]. משמעות הדבר כי הצדדים הסכימו לכך שגורל כספי הפיקדון יוכרע על ידי בית המשפט של חדלות פירעון.
8. אשר לרע"א 5156/18 פבליקוב נ' עו"ד שרון טויס – מנהל מיוחד (6.11.2018), שאליו הפנה עו"ד אינסל - מהות כספי הפיקדון בענייננו (תחליף להערת אזהרה הסכמית) בשילוב העובדה שהזכאות של יעקב לכספי הפיקדון נקבעה לאחר שניתן צו פתיחת ההליכים בעניינו של היחיד, הן חלק מהאבחנות בין המקרים.
9. מכל האמור לעיל, עולה כי דין בקשת הנאמן להתקבל, במובן זה שעל יעקב ספיר להגיש, בתוך 45 ימים מקבלת החלטה זו, תביעת חוב לנאמן ביחס למעמדו בכספי הפיקדון. אשר לכספים עצמם, הנאמן רשאי לפעול על מנת להעבירם לקופה המתנהלת אצל הממונה, בהתאם לפסיקתא שתוגש על ידו.

בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אלול תשפ"ב, 03 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.