1. התובעת הגישה לבית משפט השלום בעכו תביעה כספית בגין נזקי גוף ונפש, שלא על-פי חוק הפלת"ד, וזאת בעילות של רשלנות, פגיעה בפרטיות, הפרת חובה חקוקה ופגיעה לפי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. התובעת מייחסת לנתבע מעשים חמורים שבגינם הוגש לטענתה כתב אישום נגד הנתבע.
2. הנתבע הכחיש בכתב ההגנה את המיוחס לו. הנתבע ביקש לדחות את התביעה על הסף מכמה טעמים לרבות התיישנות, העדר עילה, ושימוש לרעה בהליכי בימ"ש. הנתבע חלק גם על סכום הנזק הנטען.
3. התביעה הוגשה בחודש נובמבר 2020, והתיק עבר לטיפולי בחודש ינואר 2022, לאור שינוי סדרי העבודה בביהמ"ש. בעקבות כך, קבעתי קד"מ ליום 10/03/2022, והמועד נדחה לבקשת הצדדים להיום.
4. ביום 23/05/2022, הגישה התובעת בקשה למחיקת כתב התביעה. בבקשה נטען כי במקביל לתיק האזרחי מתנהל תיק פלילי בבימ"ש השלום בחיפה (ת.פ 23367-07-20). נטען עוד כי בתיק הפלילי ניתנה הכרעת דין אשר מרשיעה את הנתבע, יחד עם זאת טרם ניתן פסק דין סופי ובשל כך מלוא חומר החקירה והכרעת הדין עדיין חסויים לתובעת עד לקבלת פסק דין סופי בתיק. לטענת התובעת צפויה דחיה בהכרעה בתיק הפלילי של לפחות שנה, כך שבמצב זה לא ניתן להמשיך בניהול ההליך האזרחי בהעדר מסכת ראיות הרלבנטית אשר אינה בהישג יד.
5. הנתבע ביקש לדחות את בקשת התובעת וטען כי אין לתובעת כל אפשרות או זכות על-פי דין לבקש מביהמ"ש מחיקת תביעתה. נטען כי מדובר בסנקציה שיש בידי ביהמ"ש ולא בזכות הנתונה לתובע לבקש מחיקת תביעתו. נטען כי קבלת בקשתה של התובעת תגרום נזק רב לנתבע והוצאות מיותרות. הנתבע הוסיף, כי בקשתה של התובעת נועדה לעקוף את ההכרעה בבקשה שהוגשה לדחיית התביעה על הסף. נטען עוד כי התובעת ידעה מראש על קיומו של ההליך הפלילי ובכל זאת בחרה להגיש את תביעתה כאן ועל כן יש לדחות את הבקשה למחיקת התביעה ואף לדחות את האפשרות של הפסקת התובענה. לחילופין, נטען כי ביהמ"ש נדרש להתנות את הפסקת התובענה בהכרעה בטענות מקדמיות וכן בתשלום הוצאות.
6. במהלך הדיון שהתקיים בפניי היום, שחלקו היה דיון לא פורמלי, חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם, ועל כן ראיתי להציע להם להסכים למחיקת התביעה. לאחר התייעצות מחוץ לאולם בית המשפט, הסכימו הצדדים למחיקת התביעה וביקשו כי ביהמ"ש יכריע בשאלת ההוצאות לפי שיקול דעתו לאחר שסיכמו בעל-פה את טענותיהם בעניין זה.
7. לפיכך, ולאור הסכמת הצדדים, אני מורה על מחיקת התביעה.
8. כמו כן, ניתן בזאת פטור מתשלום יתרת האגרה בתיק.
9. אשר לשאלת ההוצאות - פרק ו' לחלק ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התש"ט-2018, נושא את הכותרת סילוק כתבי טענות, וכולל את התקנות 41-45.
10. תקנה 44 כוללת הוראות ביחס להפסקת תובענה ביוזמת התובע וקובעת כי הפסקת תובענה תהיה על דרך של מחיקת כתב התביעה.
11. האפשרות למחיקת כתב תביעה מוסדרת בתקה 41 הקובעת, כלהלן:

מחיקת כתב תביעה

41.(א) בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:

(1) כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;

(2) מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;

(3) התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;

(4) כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה.

(ב) מחיקת כתב תביעה לפי תקנות אלה אינה מהווה מעשה בית דין.

(ג) בית המשפט רשאי להתנות את מחיקת כתב התביעה בתנאים, ובין השאר, להורות כי דיון בתביעה חדשה יימשך מהשלב שבו נמחקה התביעה הנוכחית.

1. בע"א 3975/21 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' אי.סיג בע"מ (20/03/2022) עמד בית המשפט על השיקולים בבחינת בקשה למחיקת התביעה, וקבע כי שומא על בית המשפט לשים נגד עיניו את השיקולים הבאים:

א. משאבי שיפוט: בכל תביעה שנדונה בבית המשפט, מצטרף אל הצדדים צד נוסף הסמוי מהעין, והוא הציבור. תקנה 5 לתקנות החדשות מוציאה את הצד הסמוי מאחורי הקלעים, מוליכה אותו אל קדמת הבימה ומעמידה אותו בשורה אחת עם הצדדים לתיק, וכך נקבע: "בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, 'אינטרס ציבורי' – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

ב. שימוש לרעה: תובע שמעריך כי יקשה עליו להצליח בתביעתו בפני מותב פלוני, עלול להשתמש בכלי של מחיקת התובענה כדי להגיע למותב אחר.

ג. שימוש לרעה: שימוש לרעה מסוג אחר, הוא החשש שהתובע יבקש לבצע בתובענה החדש "מקצה שיפורים", אם במישור הראייתי ואם במישור אחר, כמו הוספת עילות תביעה לאחר שבקשתו לתיקון כתב התביעה נדחתה. הדברים נכונים במיוחד במצבים שבהם בירור התיק התקדם והנתבע רכש יתרון דיוני.

ד. שימוש לרעה: תקנה 41(א)(3) מאפשרת מחיקת תביעה מחוסר מעש. להבדיל מהפסקת תובענה בדרך של מחיקת תביעה בעקבות בקשה יזומה של התובע, הרי שהתובע המתוחכם עלול להגיע לתוצאה של מחיקת התובענה בדרך של "שב ואל תעשה". כך, לדוגמה, לאחר שמיעת הראיות, כאשר בית המשפט הביע דעתו הלכאורית שסיכויי התביעה נמוכים. התובע המתוחכם עשוי להימנע מהגשת סיכומים במכוון כדי לגרום למחיקת התביעה, כך שיתאפשר לו להגיש תובענה חדשה.

1. בעניין אי. סיג הנ"ל נפסק עוד, כי ברירת המחדל במקרה של מחיקת התביעה היא פסיקת הוצאות, אלא אם כן יש טעמים מיוחדים שלא לעשות כן. יש לזכור כי תקנה 152 לתקנות החדשות הקובעת כלהלן: "בתום הדיון יפסוק בית המשפט הוצאות סבירות והוגנות, זולת אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות כאמור".
2. בנסיבות העניין, ולאחר שנתתי את דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין לרבות טענות ב"כ הצדדים בדיון מהיום, המועד בו נמחקה התביעה לפני הגשת תצהירים וראיות, והטעם למחיקת התביעה והוא ניהול ההליך הפלילי, איני רואה הצדקה, במקרה הפרטני, בפסיקתן של הוצאות בשל מחיקת התביעה.
3. יחד עם זאת ומכוח סמכותי על-פי התקנות, אני קובע כי ככל שתוגש תביעה חדשה נגד הנתבע באותו עניין, הרי שתנאי להגשתה יהיה תשלום הוצאות לנתבע בסך 5,000 ₪.
4. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק במערכת.

ניתן היום, י"ד סיוון תשפ"ב, 13 יוני 2022, בהעדר הצדדים.