לפני תביעה שעניינה נזקים שנגרמו לרכב בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") בתאונת דרכים שלטענתה אירעה ביום 4.5.2020 בין רכב התובעת לרכב המבוטח על ידי הנתבעת - משאית (להלן: "המשאית").

לטענת התובעת בכתב התביעה המשאית נסעה לאחור ופגעה ברכב התובעת אשר חנה כדין. עוד נטען כי המשאית ברחה מהמקום לאחר התאונה ושהאירוע תועד במצלמות האבטחה המותקנות במקום. לכתב התביעה צורף דו"ח אירוע בו נהג הרכב טען כי כשחזר אל הרכב ראה כי קיימת פגיעה בחלקו האחורי. בנוסף, לכתב התביעה צורפו תמונות ממצלמות האבטחה במקום בהן נראית המשאית המבוטחת על ידי הנתבעת עם צילום מספר הרישוי של המשאית.

לטענת הנתבעת בכתב ההגנה המשאית כלל לא היתה מעורבת בתאונה נשוא התביעה. לכתב ההגנה צורפה הודעת נהג המשאית (להלן: "נהג הנתבעת") בה טען כי לא פגע ברכב התובעת וכי מהצילום עולה כי רכב התובעת לא נפגע מהמשאית אלא שהמשאית רק נסעה ליד רכב התובעת. עוד ציין נהג הנתבעת כי הוא לא ראה את הנזק הנטען.

בדיון שנערך הוצג לבית המשפט חלק מסרטון שצולם בו נראית המשאית נוסעת לאחור ומתקרבת לרכב התובעת. סרטון זה אף הוגש לתיק בית המשפט.

בנוסף, בדיון העידו לפניי שני הנהגים המעורבים בתאונה, נהג התובעת ונהג הנתבעת, ונחקרו, בין היתר, על גרסאותיהם וכן לגבי הסרטון שהוצג.

נהג התובעת העיד שנכנס לפגישה ויצא לאחר שעה וכשהגיע לרכבו ראה שקיימת מכה מאחור. כשראה שיש מצלמה המופנית לכיוון רכבו, פנה למפעל על מנת לראות את הסרטון וראה בו משאית נוסעת רוורס בסמוך לרכבו. לטענתו המשאית היא הרכב היחיד שנסע לאחור על רכבו.

בחקירתו הנגדית כשנשאל האם ראה את הסרטון במלואו השיב שהריץ את הסרטון ושאפשר ברבע שעה לראות מה אירע במשך שעתיים. עוד הוסיף נהג התובעת כי צילם במצלמתו את החלק בסרטון שהוצג לבית המשפט ולכן הוא מטושטש. כשנשאל מדוע לא הביא את כל הסרטון השיב שאין סיבה לכך. נהג התובעת אישר בעדותו שבסרטון לא רואים פגיעה אולם טען כי המשאית היא היחידה שנסעה רוורס "על האוטו שלי". עוד אישר נהג התובעת כי לא רואים נזק לרכב בסרטון. כשנשאל לגבי הצל של רכב התובעת והעובדה שהצל לא זז בשום רגע במהלך התנועה של המשאית השיב בחיוב וחזר על כך שלא רואים את הפגיעה בסרטון.

נהג הנתבעת בעדותו העיד שהוא לא נצמד לרכב התובעת אלא שהיה מרחק של לפחות חצי מטר בין המשאית לבין רכב התובעת. כשנשאל מדוע נעצר לאחר שנסע לאחור, השיב שעשה זאת כדי לעבור כי הכל צמוד שם.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בהודעות הנהגים, בסרטון שהוצג, בתמונות הנזק לרכב התובעת ולאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, אני סבורה כי דין התביעה להידחות.

כידוע, כלל נקוט במשפט האזרחי, כי "המוציא מחברו – עליו הראיה", כלומר: על התובע להוכיח את תביעתו כנגד נתבע באמצעות ראיה ממשית, כדי שיוכל לקבל סעד בבית המשפט.

בענייננו, כאשר נהג התובעת לא ראה את הפגיעה ואין עדים נוספים לפגיעה ואילו נהג המשאית מכחיש את הפגיעה, כשבראיה המרכזית שהובאה, הסרטון, לא ניתן לראות את הפגיעה ולא ניתן לראות את הנזק מיד לאחר הפגיעה, ואף לא הוכח שלמשאית נגרם נזק כלשהו, כל זאת בהצטרף לכך שלא הובא הסרטון המלא מזמן החנייה במקום שבו נטען כי קרתה התאונה, הרי שהמשמעות היא שהתובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה להוכיח את תביעתה כנגד הנתבעת.

מהסרטון עולה שהמקום בו חנה רכב התובעת הינו מקום צר יחסית ועוברות בו מכוניות ומשאיות שונות. בסרטון אף נראית משאית נוספת במקום. לפיכך, לא ניתן לשלול (משלא הובא הסרטון במלואו במשך כל הזמן בו חנה רכב התובעת במקום) שנסעו ליד רכב התובעת מכוניות ו/או משאיות נוספות ושקיימת אפשרות שמי מהן פגעה ברכב התובעת. גם נהג התובעת לא חלק בעדותו על כך שלא נראית בסרטון פגיעה של המשאית ברכב התובעת ושלא נראה נזק לרכב התובעת לאחר שהמשאית נסעה.

בשלב פסק הדין בוחן בית המשפט האם עמד התובע בחובה שהוטלה עליו והביא די ראיות בכדי לעמוד בהטיית מאזן ההסתברויות הנדרש במשפט האזרחי, והאם הוכיח, בסבירות שמעל 51% כי גרסתו שלו היא הנכונה, בעוד שסבירות נכונות גרסת הנתבע להתרחשויות עומדת על 49% לכל היותר.

על-פי ההלכה הפסוקה, במשפט אזרחי יש לקבוע שבעל דין הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו כאשר, בסופו של משפט ועל יסוד מכלול הראיות שהוגשו ע"י כל בעלי הדין, יש להסיק שמאזן ההסתברויות נוטה לכיוונו של בעל הדין שנטל ההוכחה מוטל עליו, כלומר שממכלול הראיות מוסק שגרסתו העובדתית של אותו בעל דין הינה מסתברת ומתקבלת יותר על הדעת וקרובה יותר לאמת מאשר גרסתו הנגדית של בעל הדין שכנגד (ע"א 8385/09 המועצה המקומית סאג'ור נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 9.5.11); רע"א 1530/13 גדלוב נ' הארגז – מפעל תחבורה בע"מ (פורסם בנבו, 5.5.13)).

פסק דינו של בית המשפט נקבע על פי השאלה – האם הצליחה התובעת להוכיח תביעתה מעבר למאזן ההסתברויות. אם הצליחה, הרי שההחלטה שתינתן על ידי בית המשפט תהיה לצדה, ואולם אם לא הצליחה התובעת לעמוד בחובת ההוכחה שהוטלה עליה, הרי שתביעתה עתידה להידחות.

לפיכך, במקרה זה, לאור נטלי ההוכחה, התביעה נדחית.

בנסיבות העניין ולאור נימוקי פסק הדין, כל צד יישא בהוצאותיו ובשכר עדיו.

פוטרת מתשלום המחצית השנייה של אגרה.

זכות ערעור כדין.

5129371

54678313המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט"ז ניסן תשפ"א, 29 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.