בפניי התנגדות לביצוע שטר.

המבקשת מודה בבקשתה שנטלה מהמשיבה הלוואות וששילמה רק חלק מהתשלומים בגינן, וכי רכבה, ששועבד להבטחת אחת ההלוואות הללו, נתפס ונמכר לצורך כיסוי יתרת החוב. לדבריה, המשיבה לא ניסתה ליצור איתה קשר ולהגיע איתה להסדר, על אף שמדובר היה בתקופת מצב חירום תוך שהמבקשת הינה אמא טריה לאחר הריון בסיכון. כן העלתה המבקשת טענות לעניין אופן הגשת השטר לביצוע.

בתצהירה אין דבר מכל אלה, וכל שנטען שם הוא שאם לא תתקבל ההתנגדות, ייגרמו נזקים רבים.

המשיבה הגיבה להתנגדות וטענה, שהשטר הוגש לביצוע כדין, שיש למחוק את ההתנגדות לגופה בהעדר תצהיר, ושמכל מקום, מהבקשה עולה שהמבקשת לא מתכחשת לחוב.

דיון והכרעה

1. סעיף 81א'1(ד)(2) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

משכך, יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

1. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
2. ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. "בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
3. אם כן, בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, על בית המשפט לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשת הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.

ומן הכלל אל הפרט

1. המבקשת לא חולקת על כך שנטלה הלוואות, מודה ששילמה רק חלק מהתשלומים ולמעשה אינה חולקת על גובה החוב ואינה טוענת דבר לעניין סכום החוב שנותר לאחר שנתפס רכבה ונמכר. כל שטוענת המבקשת, באופן כללי וסתמי ולא מגובה בתצהיר, הוא, ששילמה סכום חלקי בגין חודש מרץ ושלא שילמה בגין אפריל, בשל מצב החירום. עוד טוענת המבקשת, באותה כלליות וסתמיות, שהמשיבה הוסיפה לחוב סכום העולה כמעט כדי מחצית מהחוב המקורי, כאשר סכום זה נובע מהוצאות תפיסה ואחסנה ושכ"ט עו"ד, וכי התנהלות זו אינה בתום לב, בעיקר לאור מצב החירום ומצבה של המבקשת לאחר לידה.
2. גם אם אקבל את כל טענות המבקשת בעניין זה, אין בכך הגנה. הוצאות תפיסה ואחסנה וכן שכ"ט עו"ד א+ב אלה הוצאות שיש לשלם במקרים כגון דא, וככל שהדברים נוגעים להתנגדות לביצוע שטר, אין כל רלוונטיות ליחס שבין גובה הוצאות אלה לגובה החוב.
3. זאת ועוד. כאשר מוגשת התנגדות, שכאמור דינה כדין בקשת רשות להתגונן, חובה על המבקשת להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתה, ולפרט סכומים ומועדים.  
4. "... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית .... איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ראה ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה אחת עשרה, עמ' 221).
5. המבקשת לא פירטה דבר ולכן כבר מסיבה זו דין הבקשה להדחות.
6. כאמור, המבקשת גם לא צירפה תצהיר שיש בו טענות לגופה של התנגדות. מכיון שבהתאם להוראת תקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, ככל שתנתן למבקשת הרשות להתגונן יהפוך התצהיר להיות כתב הגנה, ומכיון שאין בתצהיר דבר שיש בו משום הגנה, הרי שגם מסיבה זו דין ההתנגדות להדחות.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, בהעדר טענות הגנה בתצהיר, וכאשר גם טענות ההגנה שפורטו בבקשה אין בהן די כדי ליתן למבקשת רשות להתגונן מפאת כלליותן וסתמיותן ובשל כך שממילא אינן מהוות הגנה, אני מורה על דחיית ההתנגדות.

התיק יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצועו.

הוצאות ההליך כאן בסך של 1,200 ₪, יתווספו לסכום ההוצאות בתיק ההוצאה לפועל וייגבו במסגרת ההליך שם.

ניתן היום, י"א טבת תשפ"א, 26 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.