לפני בקשת התובעת 'להוצאת דיסק מתוך חומר הראיות של הנתבעים'.

התובעת טוענת כי לא צורפו כל ההתכתבויות בין הצדדים, לא צורף תמלול כנדרש, חלק מהשיחות קטועות.

הנתבעים טוענים כי צרפו את כל ההתכתבויות, ההקלטה הוגשה בשלמותה ולא נעשו בה שינויים, הקול ברור וצלול וניתן לזהות את קולו של נציג התובעת. עוד טענו הנתבעים כי ראיותיהם עומדות במבחני הקבילות.

בפסיקה נקבעו מספר כללים לקבילותה של הקלטה.

בע"פ 28/59 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד יג 1205, 1209, נקבע כך:

"כדי שיהיה בידו של בית המשפט להחליט על קבלת סרט ההקלטה, או התקליט, יש להוכיח או להראות תחילה קיומם של כמה תנאים מוקדמים, היינו: (1) כי המכשיר, או האמצעי האחר ששימש להקלטה, פועל כהלכה ועשוי לקלוט או להקליט דברים שנאמרו; (2) שהאדם אשר טיפל בהקלטה ידע את מלאכתו; (3) שההסרטה או ההקלטה מהימנים ונכונים; (4) שלא נעשו בסרט שינויים בצורת הוספות או השמטות; (5) זיהוים של המדברים שקולותיהם נקלטו; (6) שהדברים נאמרו והעדות הוגדה מרצונו הטוב של המדבר ללא כפיה וללא פיתוי (ראה (11), Belfield v. Coop; (1956), 58 A.L.R. 2^nd 1008; (12), Thomas v. Davis)."

בע"פ 869/81 מוחמד שניר נ' מדינת ישראל, לח (4) 169 נקבע כי על הקלטה לעבור תחילה את המשוכה הטכנית, לפיה, ההקלטה משקפת באופן אמיתי ומלא את הדברים שנאמרו.

בע"פ 9902-04 פלוני נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו, ניתן ביום 16.7.17) נקבע כך:

"על המבקש להגיש הקלטה שאינה 'שלמה', להבהיר לבית המשפט באופן יזום, מהי הזיקה בין משך השיחה לבין משך ההקלטה..."

דומה, כי לו פעלו הנתבעים בדרך שהותוותה בפסיקה, כלל לא היתה מתעוררת מחלוקת בעניין.

הנתבעים יפעלו בהתאם להלכה לפיה הגשת תמליל עם ההקלטה תיעשה בצירוף תצהיר של מי שערך את התמליל ומי שהקליט את השיחות ובהם תינתן התייחסות לשאלת: מתי הוקלט, מי הקליט, אצל מי היו הקלטות, היכן הוחזקו, האם היתה נגישות לאנשים אחרים להקלטות, האם מדובר בהקלטה 'שלמה' וכדו'.

בנוסף, בשים לב לטענת התובע, כי הנתבעים אינם חושפים את מלוא הראיות, טענה שלא ניתן לומר, כי נולדה יש מאין, לאור העבודה שמדובר בהקלטות שלא גולו, הרי שיינתן בד בבד, תצהיר גילוי מסמכים משלים עדכני שבו תינתן התייחסות להיקף המסמכים וההקלטות שבידי הנתבעים.

האמור ייעשה בתוך 30 יום.

ניתנה היום, ב' סיוון תשפ"ב, 01 יוני 2022, בהעדר הצדדים.