בפני בקשה בענין 3 דוחות שניתנו למבקש, שמספריהם : 10723203, - 64298375 ו 65320079 .

למעשה המבקש עותר לבטול הרשעות, כאשר בגין אחד הדוח ניתן פסק דין בהיעדר , בגין דוח אחר השתכללה הרשעה מנהלית ועסקינן בבקשה להארכת מועד להישפט בגינה ראוי היה לפתוח תיק בקשה נפרד, ואילו הבקשה בגין הדוח הנוסף אינה רלוונטית למבקש.

ואולם, נוכח תגובת המשיבה שהתייחסה לכל אחד מהדוחות במסגרת בקשה זו תנתן החלטה בהתאם.

בגין דו"ח 10723203 עסקינן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר ביום 14.07.21.

בית המשפט העליון עמד על תכליתו של סעיף 240 לחסד"פ ועל הכללים הפרוצדורליים והמהותיים הנוגעים בבקשה לבטול פס"ד, שניתן בהיעדר ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ורע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18) (להלן: "הלכת סוריא").

המבקש לא הוסיף נימוק לבקשה או הסבר והגיש הודעת תשלום מיום 27.07.21.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה לא מצאתי צידוק לקיום דיון במעמד הצדדים.

עסקינן בעבירה מסוג ברירת משפט לפי סעיף 6 (ד)(1) לחוק עזר לאשדוד (העמדת רכב וחנייתו), תשנ"א – 1991 ובניגוד לסעיף 2(א)(4) לחוק חניה לנכים, התשנ"ד – 1993.

המבקש לא העלה כל נימוק לבקשתו ואף לא הסביר מדוע לא התייצב לדיון שנקבע בעניינו.

לא צורפו מסמכים לבקשה.

הנאשם הוזמן לדין וההזמנה נמסרה לידיו.

אין הסבר מניח את הדעת לאי ההתייצבות. אין הגנה לגופו של ענין.

העונש שהוטל הולם את העבירה, תואם את עמדת המחוקק, ואף נוטה לקולא.

5אין עיוות דין.

ה3בקשה נדחית.

לעניין דוח מס' 64298375 –

עסקינן בבקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה מיום 14.12.20 בניגוד לסעיף 6 (ד)(1) לחוק עזר לאשדוד (העמדת רכב וחנייתו), תשנ"א – 1991.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב, לא מצאתי צידוק לזמן לדיון.

ככלל סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את סדרי הדין בגין עבירות מסוג ברירות משפט והפעולות מכוחו מוגבלות בזמן מטעמי יעילות וסופיות הדיון.

השיקולים שעל בית המשפט להפעיל בבואו לבחון בקשה להארכת מועד להישפט הם אותם שיקולים שעל בית המשפט לשקול בבקשות לפי סעיף 130 לחסד"פ (עיין: רע"פ 9303/16 אורגל נ'
מדינת ישראל (21.12.16) ,רע"פ 8353/12 קרן בן ישראל נ' מ"י, הש' א. שהם, 29.11.12, רע"פ
1260/09 שלבי עאטף סעיד נ' מ"י , הש' ס. ג'ובראן, 2.6.09, ע "פ (ב"ש) 7270/05 אלעסם דאהש
ואח' נ' מ"י , הש' א. יוסף, 18.8.05 , עפ"ת 13936-05-11 מלמד נ' מ"י , הש' כ. סעב, ( 11.6.11).

ע"פ 4574/07 חמיס' נ' מדינת ישראל (27.1.08) .

השיקולים ביחס לסעיף 130 לחסד"פ נקבעו ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ מ"י , ואושררו ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ. סאלם (25.3.18).

מעיון בבקשה נכתב בכתב יד על גבי הדוח שצורף "נתקע ללא דלק", מבלי שצורפו מסמכים תומכים או טענות נוספות כלשהן.

מתגובת המאשימה עולה, כי הוגשה למאשימה בקשה לביטול הדוח בטענה דומה, אך זו נדחתה על ידי המשיבה והמבקש עודכן על כך.

בין הלכה לבין מעשה, המבקש בחר שלא להגיש בקשה להארכת המועד להישפט במועד ואף לא נתן הסבר כלשהו להגשת הבקשה באיחור. [לענין שיהוי עיין: עפ"ת 45555-06-20 עומרי הלוי נ. מי , ש' שלו ( 19.7.20].

אין המפורט בבקשה כדי להניע את ההליך מחדש.

אין עיוות דין.

הבקשה נדחית.

לעניין דוח מס' 65320079 עסקינן בדוח, שניתן כנגד מר משה ביטון ולא כנגד המבקש משכך אינה רלוונטית למבקש .

סיכומו של דבר הבקשות נדחות.

ניתנה היום, י"ב חשוון תשפ"ב, 18 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.