לפני בקשה להתיר למבקש להישפט באיחור בגין הודעת קנס שנרשמה לו אשר עניינה עצירת רכב (מונית) בתחום תחנת אוטובוס בניגוד לתמרור 511.

1. המבקש הוא נהג מונית. במועד הרלוונטי עצר המבקש את מוניתו על מנת להוריד נוסע בכניסה לתחנת רכבת "ההגנה". עקב כך נרשמה לו הודעת קנס. המבקש טוען כי הוא נהג רכב ציבורי (מונית) וכי משך העצירה לא עלה על 2 דקות.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה. לדבריה, המבקש פנה ביום 8.7.20 בבקשה להסב את הודעת הקנס על שמו אך נדחה בשל איחור בפנייה. המבקש הגיש בקשה להישפט ונענה על ידי מנהלת אגף חניה בעיריית תל אביב כי בשל האיחור בהגשת הבקשה לא הועברה הפנייה להישפט אל בית המשפט וכי המבקש רשאי להגיש באופן עצמאי בקשה להישפט לבית המשפט. המשיבה מציינת כי כיוון שבקשת המבקש להסב על שמו את הודעת הקנס נדחתה על ידי תובע יוצא כי הודעת הקנס רשומה ע"ש בעלת הרכב ולא ע"ש המבקש ולכן המבקש נעדר מעמד לבקש להאריך לו את המועד להישפט בגין העבירה. לגופו של עניין ציינה המשיבה כי חניה בתחום תחנת אוטובוס אסורה גם לרכב מסוג מונית ולפיכך הודעת הקנס נרשמה בדין.

דיון והכרעה

1. בקשת המבקש להסב את הודעת הקנס על שמו נדחתה על ידי תובע מוסמך. מכאן שהודעת הקנס נותרה רשומה ע"ש בעלת הרכב אשר היא – ורק היא – רשאית לעתור להאריך לה את המועד להישפט בגין העבירה שיוחסה לה. למבקש אין מעמד בבקשה זו. די בכך כדי לדחות את הבקשה כבר עתה.
2. למען לא יהא הנייר חסר ולגופם של דברים אוסיף כי לא מצאתי כי דחיית הבקשה תגרום למבקש עיוות דין. תמרור 511 קובע איסור עצירה – ובוודאי איסור חנייה - ליד אבני שפה צבועות אדום צהוב "למעט סוג הרכב שעצירתו הותרה על ידי תמרור לשם העלאה והורדת נוסעים בלבד". המבקש אינו נוהג באוטובוס אלא במונית. אין בפיו טענה כי קיים תמרור המתיר למונית לעצור בתחום תחנת האוטובוס כמותווה על ידי התמרור לשם העלאת או הורדת נוסעים. יוצא כי לכאורה הודעת הקנס בדין יסודה. מכל מקום לא הונחה בבקשת המבקש תשתית לאפשרות כי דחיית הבקשה תגרום לו עיוות דין באופן המצדיק פתיחת שערי בית המשפט לפניו.
3. אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"א, 10 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.