1. לטענת התובע נסע באשדוד בנתיב ימני לפנייה שמאלה ונהג הנתבעת בנתיב שמאלי לפנייה שמאלה. לטענתו, אחרי השלמת הפנייה סטה נהג הנתבעים מנתיבו ימינה לנתיב נסיעתו של התובע ופגע ברכבו. התובע משער כי נהג הנתבעים רצה לעקוף רכב שנסע לפניו כדי להספיק לרמזור הפונה שמאלה ולכן סטה מהנתיב. מכאן לטענתו אחריות נהג הנתבעים לתאונה.

לטענתו בשל הפגיעה ברכבו סטה הרכב מעט ימינה והוא הסיט את ההגה שמאלה כדי שלא לפגוע ברכב שנסע מימינו.

1. מנגד טוען נהג הנתבעים כי מדובר היה בנסיעה בכביש ישר שלא אחרי פנייה וכי הוא עצמו ביקש לעבור נתיב אחד שמאלה לצורך פנייה שמאלה לרובע ח' בעיר לכיוון ביתו; וכי התובע שנסע מימינו סטה שמאלה לנתיבו, ככל הנראה מאחר שביקש גם הוא לפנות שמאלה. מכאן לטענתו אחריות התובע לתאונה.

על-פי הוראת תקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, משמדובר בתובענה בהליך של דיון מהיר, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

דיון ומסקנות:

1. אני מוצא להעדיף את גירסת הנתבע לאופן קרות התאונה.

אין מחלוקת שהתובע נסע מימין לרכב הנתבעת.

התובע טוען שנהג הנתבעים סטה לנתיבו. נהג הנתבעים טוען שהתובע סטה לנתיבו.

הנתבע צילם את מצב כלי הרכב מייד בסמוך לאחר התאונה. בתמונה נ/1 נראים שני כלי הרכב לאחר הפגיעה, כשהם קרובים מאוד אחד לשני. בתמונה נ/2 נראה רק רכבו של התובע באמצע הכביש לאחר שנהג הנתבעים כבר הזיז את רכבו.

עיון בשתי התמונות שהוצגו מעלה כי רכב התובע נמצא בהטייה שמאלה, באופן שיש בו לאשש גירסת נהג הנתבעים כי התובע הוא מי שביקש לסטות לנתיבו.

בתמונה נ/1 שצולמה עוד לפני ששני הנהגים הזיזו את רכבם, נראה רכב שלא קשור בתאונה נוסע ישר בנתיבו ורכב התובע לא מקביל אליו, אלא בהטייה וזאת באופן שלא עולה בקנה אחד עם הטענה שרכבו נסע ישר בנתיב.

גם בתמונה נ/2 נראה רכב התובע כשהוא בהטייה שמאלה ביחס למכונית שנוסעת ישר בנתיב הימני ביותר.

מובהר כי ההטייה שמאלה היא של הרכב עצמו, ללא קשר למנח הגלגלים.

בנסיבות אלה מצאתי להעדיף את גירסת נהג הנתבעת לתאונה.

לפיכך אני מוצא אחריות של התובע לתאונה ללא אשם תורם לנהג הנתבעת.

התוצאה:

1. אשר על כן התביעה נדחית.

התובע יישא בהוצאות עד הנתבעת סך של 450 ₪.

אין צו להוצאות נוספות.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, כ"ו אדר ב' תשפ"ב, 29 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.