לפני תביעה לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת לטענתה עקב ת.ד. בה הייתה מעורבת ביום 2.2.20 בבוקר עת נהגה במזג אוויר גשום, איבדה שליטה על רכבה ופגעה בגדר (כריות אוויר לא נפתחו, לחלק הקדמי של הרכב נגרם נזק ניכר).

בתיק אין מחלוקת בשאלת אירוע התאונה והחבות והצדדים חלוקים רק בשאלת גובה הנזק.

התובעת הגישה בקשה למינוי מומחים בתחום הנוירולוגי והאורתופדי בין היתר תוך כדי הפנייה לרצף תלונות על כאבים בגב תחתון וכתף שמאל וקיומן של הגבלות קלות בתנועות כתף וזרוע שמאל.

אלא שבהיעדר ראשית ראיה לקיומה של נכות צמיתה קרי אבחנות וממצאים אובייקטיבים ובמיוחד לאחר חלוף הימים הראשונים לאחר התאונה, הוצע לתובעת לשקול שוב את עניין המינוי ובסופו של יום ויתרה עליו והצדדים הגיעו להסכמה לפיה התיק יוכרע לפי סעיף 4ג' לחוק הפלת"ד והגישו טיעונים.

התובעת הפנתה לכך שנאלצה לעבור כ-25 טיפולי פיזיותרפיה וכי עדיין סובלת מכאבים והגבלות עקב התאונה ומבקשת פסיקת כאב וסבל בסכום המקסימלי, עזרת צד ג' לתקופת ההחלמה והחזר ההוצאות, סה"כ מעריכה התובעת את נזקיה בסך 22,000 ₪.

הנתבעת מצידה מפנה לכך שמהפן האובייקטיבי עולה מהמסמכים שמדובר בפגיעה קלה שהשלכותיה חלפו במהרה ובפועל מה שרשום במסמכים הרפואיים זו חזרה על תלונות ואבחנות שנרשמו בסמוך לתאונה ומעבר לכ-5 ימי מנוחה, אין באמת דבר הקשור בתאונה בחומר הרפואי.

הנתבעת מצביעה על כך שאין ראיות לנזקים המיוחדים ובאשר לכאב וסבל מוצע לפסוק לתובעת סך 4,000 ₪ ובכך לסלק את התביעה.

נוכח הדרך הדיונית שנבחרה אין צורך בקביעת ממצאים ומתן נימוקים ופסק הדין לוקח בחשבון סיכויים וסיכונים בשים לב לטענות ולמצוי בתיק.

אשר על כן, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 13,500 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 13%+מע"מ ובצירוף החזר הוצאות (אגרה) בסך 800 ₪, הכל לתשלום תוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

נוכח הדרך הדיונית שנבחרה והיות ולא התקיים שום דיון בבית המשפט, לא תחול יתרת אגרה בתיק זה.

ניתן היום, י"א אב תשפ"א, 20 יולי 2021, בהעדר הצדדים.