עיינתי בבקשת המבקשת/הנושה לקיזוז יתרות ההלוואה שניתנו על ידה ליחיד כנגד הכספים המוחזקים בידי הנושה ובעמדת הנאמן. היחיד לא הגיש כל תגובה לבקשה.

נוכח ההלכות שנקבעו ברע"א 2512/17 פינצ'ב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ביום 10.4.18) ובע"א 1057/18 עו"ד אייל עברון נ' ורדי ואח' (פורסם ביום 23.1.19), יש מקום לקבל את הבקשה ולהכיר עקרונית בזכות הקיזוז של הנושה. כמו כן, ובהתאם להלכת עברון, יש לפעול תחילה לקיזוז כספי הפיצויים ורק לאחר מכן לקיזוז מכספי התגמולים.

על מנת לברר את היקף החוב המאושר לקיזוז ומאלו כספים יש לבצעו, ובשים לב להוראות סעיפים 210 (ד) ו-247 לחוק חדלות פירעון, על הנושה להגיש תוך 14 ימים מהיום תביעת חוב לנאמן בצירוף כל המסמכים הרלבנטיים, לרבות פירוט עדכני של יתרות ההלוואה, אסמכתאות על כך שהכספים שמבוקש לקזזם הינם בבעלות היחיד או בבעלות מעסיקו ובהתאם האם מבוקש לקזז מכספי פיצויים או מכספי תגמולים. הנאמן מתבקש לבדוק את תביעת החוב בהקדם ולהודיע לנושה מה היקף הקיזוז המאושר לביצוע ומאלו כספים יבוצע הקיזוז, והכל בכפוף לאמור בהלכות שפורטו לעיל.

לאחר ביצוע האמור, היחיד ימסור הודעה, תוך 30 יום מהיום, במסגרתה יבהיר לנאמן באם ברצונו לשמור על יתרת הכספים שיוותרו בידי הנושה ככספים מוגנים או להעבירם לקופת הנשייה.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.