לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה בתביעה לפינוי מושכר.

העובדות וטענות הצדדים:

1. ביום 23.11.20 הגיש התובע תביעה לפינוי מושכר בהתאם לפרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי , התשמ"ד -1984. מדובר במושכר שהנתבע הפעיל בו פינת חי בשטח התובע.
2. ביום 14.1.21 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה. ביום 8.2.21 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין.
3. לבקשה לביטול פסק הדין לא צורף תצהיר. נטען בבקשה כי התביעה הומצאה לאישתו של הנתבע ביום 30.11.21 והוא קיבל אותו לידיו לאחר שבוע. נטען כי הנתבע היה עסוק בין היתר בשל מגיפת הקורונה. לאחר מכן הוא העביר את התביעה לטיפול בא כוחו. נטען כי אביו של העו"ד נפטר מקורונה ביום 24.11.21 וכי הוא עצמו קיבל חיסון נגד נגיף הקורונה ביום 27.1.21 ולא הרגיש טוב.
4. בבקשה נטען כי הנתבע ובא כוחו לא יכולים היו להיפגש מחמת הסגר שהוטל והמרחק בין משרדו של העו"ד בנצרת ובין הנתבע. נטען כי גם בעת הגשת הבקשה הנתבע ובא כוחו עדיין לא נפגשו.
5. אשר לסיכויי ההגנה נטען כי ההסכם האחרון שנחתם בין הצדדים בשנת 2008 קבע תניית בוררות במקרה של מחלוקת. עוד נטען כי הנתבע ושותפו (נטען כי יצורף בהמשך להליך) הם ברי רשות לזמן לא מוגבל בנכס מושא התביעה. נטען כי התובע מבקש להתעשר על חשבונם שלא כדין ורוצים שכל עמלו של הנתבע ושל שותפו במשך שנים ירד לטמיון.
6. עוד נטען כי לתובע לא יגרם כל נזק ממתן ארכה לנתבעים על מנת שאלה יוכלו לקבל את יומם בבית המשפט.
7. עוד נטען בבקשה כי כל בעלי החיים במשק הם בבעלות הנתבע ושותפו. מדובר בבעלי חיים בעלי ערך כספי אם התובע יבחר לזרוק אותם ללא חמלה. כך נטען.
8. בתגובה שהגיש התובע הוא התנגד לבקשה. נטען כי הבקשה הוגשה ללא תצהיר תומך. עוד נטען בתגובה כי הנתבע קיבל את כתב התביעה כדין, כך שאין פגם בפסק הדין.
9. עוד נטען כי סיבת המחדל שנטענה אינה מהווה נימוק משכנע שכן, אם הנטען בבקשה נכון מדוע נטל בא כח הנתבע את הייצוג? כמו כן נטען כי לא נתבקשה ארכה להגשת כתב ההגנה. מדובר לטענת התובע בהתעלמות מההליך. לגבי הטענה לחוסר אפשרות להיפגש ולחתום על תצהיר מפנה התובע להנחיות ועדה האתיקה של לשכת עורכי הדין בנוגע לאימות חתימה בתקופת המגיפה כפי שהוצאה ביום 17.3.20.
10. לגבי טענת הבוררות טוען התובע בתגובתו כי הנתבע אינו מבקש לעכב את ההליך בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות. לפי החוק יש לטעון לעיכוב הליכים במפורש. כמו כן לא נטען כי הנתבע ובא כוחו נכונים לקיים את הבוררות. עוד נטען כי הטענה להיות הנתבע ושותפו ברי רשות היא טענה חסרת בסיס . כך הטענה כי הנתבע אמור להתקבל כחבר בקיבוץ התובע. התובע מפנה להליך קודם לפינוי מושכר שהתקיים בין התובע לנתבע ואישתו בנוגע לפינוים מדירת מגורים בקיבוץ התובע ושם נטענו טענות דומות.

דיון והכרעה:

1. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה.
2. לבקשה לא צורף תצהיר תומך בעובדות שנטענו בה. כל הנטען ביחס לסיבת המחדל באי הגשת כתב הגנה וכן הנטען ביחס לסיכויי ההגנה, כל האמור נטען ללא תצהיר התומך בכך. די בכך כדי להביא לדחיית הבקשה.
3. גם לגוף הנטען בבקשה , אין בו ממש. ראשית, יובהר כי הנתבע אינו טוען כי פסק הדין לא הומצא לו כדין. מכאן, אין מקום לטענה כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. במקרה דנן, שעה שלא היה פגם בהמצאת כתב התביעה, יש לשקול את סיכויי התביעה וכן את סיבת המחדל בגינה לא הוגש כתב ההגנה במועד. בעניין זה אפנה לע"א 2201/07 צפריר חונינסקי נ' אטלנטיס מולטימדיה בע"מ (2.2.2009):

"לא אחת נפסק כי שני המבחנים העיקריים הצריכים למקרה בו ניתן פסק דין בהעדר צד ואותו הצד מבקש לבטל את פסק הדין בהתאם לתקנה 201 הנ"ל, הינם: סיכויי ההצלחה של תביעת (או הגנת) המבקש במידה שיבוטל פסק הדין והסיבה אשר בגינה לא הופיע המבקש לדיון מלכתחילה. ביחס למבחן השני יש לבחון האם המבקש לא הגיע לדיון מחמת זלזול בבית המשפט או מחמת "צירוף נסיבות אומלל", אי הבנה או בהיסח הדעת, או אף בשל רשלנות מסוימת מצד המבקש או בא כוחו ..."

1. לעניין המחדל בגינו לא הוגש כתב הגנה במועד, אני מקבלת את טענות התובע בנושא כפי שהובאו בתגובתו. אין בנטען בבקשה , גם אם היה מוגש תצהיר תומך, כדי להוות סיבה מספקת ונימוק משכנע בגינו לא הוגש כתב ההגנה. להזכיר כי מדובר בתביעה שהתקנות קבעו לגביה לוח זמנים מהיר מתוך רצון וכוונה להביא לסיומה המהיר.
2. אין בטענה לקיומו של הסגר כל ממש. גם בתקופת הקורונה יכול היה הנתבע להגיש תצהיר ביחד עם כתב ההגנה ולאמתו במסגרת המגבלות בגין נגיף הקורונה, כפי שנעשה בכל התיקים המתנהלים בבית המשפט במשך השנה האחרונה. בעניין זה אפנה גם להנחיות ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לגבי אימות תצהיר מרחוק בתקופת הקורונה אשר צורפה לתגובת התובע.
3. עוד אוסיף כי הנטען בבקשה על ידי הנתבע מעורר קשיים ועולה ממנו כי הנתבע נהג בזלזול או אדישות כלפי התביעה ואין הסבר ונימוק מוצדק שיסביר את המחדל באי הגשת כתב ההגנה. כך נטען כי רק כעבור שבוע מקבלת התביעה על ידי אישתו קיבל את זה לידו. הנתבע בתורו העביר את כתב התביעה לטיפול בא כוחו רק שבע לאחר מכן. לא ברור מדוע לא טופל הנושא מוקדם יותר. כך או כך, על פי טענת הנתבע בבקשתו שבועיים ממועד המצאת כתב התביעה הוא העביר את התביעה לטיפול בא כוחו. לא הובהר מה נעשה במסגרת תקופה זו עד המועד האחרון להגשת כתב ההגנה והאם נעשו מאמצים כלשהם כדי לטפל בהגשתו.
4. גם הנטען ביחס לקשיים האישיים של בא כוחו של הנתבע אינו מצדיק את האיחור בהגשת כתב ההגנה. הטענה לקבלת החיסון נגד נגיף הקורונה אינה רלבנטית שכן החיסון ניתן, לפי הבקשה, ביום 27.1.21 אחרי שפסק הדין כבר ניתן. זאת ועוד, אם היו קשיים אישיים, לא הוסבר מדוע לא הוגשה בקשה למתן ארכה להגשת כתב ההגנה.
5. אשר לסיכויי ההגנה: גם בבחינת תנאי זה הנתבע אינו מראה סיכויי הגנה. כל הטענות של הנתבע בבקשה נטענו ללא תצהיר תומך וללא מסמכים התומכים בטענה. בכתב התביעה נטען כי לתובע זכות להפסיק את השכירות תוך מתן הודעה מראש לנתבע. הודעה כאמור ומכתבים לנתבע ניתנו לתובע כפי שצויין בכתב התביעה והמכתבים שצורפו כנספחים. הנתבע כלל לא התייחס לכך בבקשתו.
6. כך הטענה להיות הנתבע ושותפו ברי רשות, או לאפשרות לרכוש דירות בקיבוץ התובע אין בהם כדי לסייע לנתבע. לא הובהר כיצד רכישת דירת מגורים בקיבוץ משנה את המצב ביחס לשטח של הנכס המושכר בו מופעלת פינת החי על ידי הנתבע. הטענות נטענו באופן כללי וסתמי ובלי שהוכח שיש בטענות אלו כדי לבסס הגנה של ממש.
7. אשר לטענה בדבר תניית בוררות, הרי שלא די להפנות לקיומה של תניית בוררות בחוזה בין הצדדים. סעיף 5 (א) לחוק הבוררות תשכ"ח-1968 קובע כך :" (א)  הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למסרו לבוררות וביקש בעל-דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה ועדיין הוא מוכן לכך."
8. לא די בכך שהנתבע יטען לקיומה של תניית בוררות אלא עליו גם להראות כי היה מוכן לקיים את הבוררות והמשכה. בהקשר זה אפנה למכתבים עובר להגשת התביעה בהם נדרש הנתבע לפנות את פינת החי. הנתבע לא טען ולא הראה בבקשתו כי דרש לקיים את תניית הבוררות בין הצדדים. גם בבקשתו לביטול פסק הדין הוא לא טען כי הוא מוכן ומעוניין להפנות את המחלוקת להליך של בוררות .
9. לסיכום, בחינת שני התנאים לביטול פסק הדין מביאים אותי להחלטה לדחות את הבקשה. יודגש כי תביעה לפינוי מושכר שבהתאם לתקנות יש לברר תוך מועדים קצובים וקצרים על מנת להביא לבירור יעיל ומהיר של התביעה. אני מפנה להחלטתו של כבוד השופט זילברטל ברע"א 5646/13 יוסף שלום נ' מדינת ישראל ואח' (25.8.2013), אשר מתאימה גם למקרה דנן:

"אין להשלים עם מצב של תפיסת חזקה במושכר, גם אם מדובר בדירת מגורים, תפיסת חזקה שלכאורה אינה כדין, תוך גרימת נזקים ממשיים למשכיר, בחסות משיכת זמן בטיעונים משפטיים פרוצדוראליים, שאין מאחוריהם טענות הגנה של ממש לגופו של עניין. לשם התמודדות יעילה עם מצבים קשים אלה, נוסף בשנת תשס"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 פרק ט"ז4 (תקנות 215ז - 215יג) שכותרתו "תביעה לפינוי מושכר". סדרי הדין שנקבעו לעניין זה כוללים לוחות זמנים "הדוקים" ומטילים חובות שונים על בעלי דין, שהמבקש לא עמד בהם, ומכאן החלטתו של בית משפט השלום. התקנות האמורות מבטאות בצורה ברורה את המגמה שלא לאפשר לשוכרים להביא למשיכת הליכי פינוי, ויש להביא מגמה זו לידי ביטוי גם במקרה דנא."

1. טענתו של התובע לגבי בעלי החיים אשר בפינת החי וערכם הכלכלי אינה רלבנטית. שכו, התובע אינו טוען בתביעתו לבעלות בבעלי החיים. כמו כן פסק הדין הורה לתובע לפנות את פינוי פינת החי כולל בעלי החיים שבה.
2. לסיכום, אני מורה על דחיית הבקשה. הנתבע ישלם הוצאות הבקשה בסך של 1,500 ₪ כולל.

ניתנה היום, ט' ניסן תשפ"א, 22 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.