לפני כבוד השופטת אסתר טפטה גרדי | ||
בעניין: | 1 מדינת ישראל באמצעות עו"ד מערוף סעב | |
המאשימה | ||
נגד | ||
1 ממדוח ח'טיב | ||
הנאשם | ||
גזר דין |
1. הנאשם הורשע, על בסיס הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, רישיון נהיגה שפקע מעל שנתיים ונהיגה ללא ביטוח.
כעולה מכתב האישום, ביום 22.11.20, סמוך לשעה 11:52, נהג הנאשם ברכב פרטי, תוצרת אודי, מ.ר. 23-929-67, בכביש 70, כשהוא פסול, בנוכחותו, מבית המשפט המחוזי, במסגרת ת.פ. 60287-09-16, לתקופה של 24 חודשים, וזאת מיום שחרורו מעונש המאסר שהוטל עליו בתיק זה. קרי, מיום 11.3.19. באותה עת נהג הנאשם שעה שרישיונו פקע ביום 30.9.18, וללא תעודת ביטוח תקפה.
2. המדינה, בהדגישה את חומרת העבירות והמסוכנות, עותרת למתחם ענישה של מאסר, שבין 15 יום ל-20 חודשים ופסילה שנעה בין 6 חודשים ל-60 חודשים. לשיטתה, יש להשית על הנאשם עונש ברף הבינוני של המתחם, קרי, לפחות 10 חודשי מאסר ו-4 שנות פסילה, לצד מאסר מותנה מרתיע, פסילה מותנית וקנס מרתיעים. נטען שכנגד הנאשם מאסר מותנה בר הפעלה, בן 6 חודשים. הנאשם נוהג משנת 1992, ולחובתו 10 הרשעות קודמות. בית המשפט הופנה לגזר הדין שניתן נגד הנאשם בתיק המקור לפסילה (ת/2) שכלל עבירה של הפקרת קטין, ובה נדון למאסר בפועל, בן 18 חודשים, ופסילה בת שנתיים, החל מיום שחרורו ממאסר. נטען שבהתאם לפסיקה, בעניין אסעד שיבלי (ת/3) לעבירת המקור ישנה משמעות בגזירת הדין בעבירה של נהיגה בזמן פסילה. נטען שבעניין שיבלי, שם עבירת ההפקרה היא עבירת המקור, נקבע מתחם ספציפי שכולל מאסר בפועל למספר חודשים ועד 24 חודשים, ופסילה בפועל, שבין 12 חודשים ל-48 חודשים. צוין שבעניין שיבלי מצאה את מותה ילדה, ולכן הושת עונש ברף הגבוה של המתחם.
אשר לתסקיר המבחן, נטען שזה אינו מתייחס למאסר המותנה, אינו הולם את המקרה, וההמלצה בו שגויה.
3. הסנגור עתר, מנגד, לאמץ את המלצת שירות המבחן להטלת עונשים של צו של"צ וצו מבחן, לצד הטלת רכיב פסילה מתון ועונשים נלווים, לשיקול דעת בית המשפט. לטענת הסנגור, הנאשם הסיר את המחדל, חידש את רישיונו וכיום אוחז ברישיון נהיגה תקף (נ/1). נטען שהפסיקה בעניין שיבלי אינה דומה למקרה שלפנינו, מאחר ששם מצאה את מותה ילדה. עוד נטען שתיק המקור עיקרו עבירות פליליות בהן הורשע הנאשם. עוד טוען הסנגור שבהליך מעצרו של הנאשם עד תום ההליכים נגדו, שוחרר הנאשם למעצר בית, ובהמשך שונו התנאים וכיום הנאשם מצוי במעצר בית לילי. צוין שכעולה מתסקיר המבחן הנאשם נטל אחריות להתנהגותו, מכיר במסוכנותה והוערך שאם הנאשם יעמוד בתכנית השיקום, הדבר יפחית מרמת הסיכון שנשקפת ממנו ומהישנותן של עבירות דומות בעתיד. בית המשפט הופנה לפסיקה במקרים בהם נרתם הנאשם להליך שיקומי, ושיקולי השיקום גברו על שיקולי הגמול, ונטען שמקרה זה חוסה תחת אותם מקרים, ושיקומו של הנאשם מצדיק חריגה לקולא ממתחם הענישה.
הנאשם העיד לפני, הביע חרטה, ציין שהוא אדם מבוגר, ושהמקרה לא ישנה.
4. רף חומרתה של עבירה של נהיגה בפסילה גבוה. מדובר בעבירה שהעונש בצידה כולל 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודה). נהיגה בפסילה משקפת זלזול בחוק ובהחלטות בית המשפט ואף סכנה ממשית לשלום הציבור. ראו לעניין זה דברי כב' השופט י' אלרון ברע"פ 2910/20 הייב מוחמד נ' מדינת ישראל (07.05.2020).
מדיניות הענישה
5. בעפ"ת 59810-07-12 דרור אביטל נגד מדינת ישראל (9.10.12), בהתייחסה למתחם הענישה, בעבירות של נהיגה בפסילה, ציינה כב' השופטת ט' חיימוביץ': "מתחם הענישה הקבוע לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נע בין מאסר על תנאי בנסיבות קלות באופן מיוחד, עד לתקופת מאסר בת שנה."
6. בעפ"ת (ב"ש) 43966-08-13 חאלד זידאן נגד מדינת ישראל (21.1.14), צוין מתחם הפסילה בעבירה של נהיגה בפסילה: "הטווח של עשרים וארבעה חודשי פסילת רישיון הינו בתוך מתחם העונש ההולם, אשר נע בין 6 חודשים ועד לחמש שנים."
7. בעפת (חי') 6597-09-15 מדינת ישראל נ' מוחמד עוקר (21.1.16) - בנהיגה בזמן פסילה, פקיעת רישיון נהיגה למעלה משנה, וללא תעודת ביטוח, למשיב 23 הרשעות בפלילים, ו-16 הרשעות תעבורה, והורשע ב-5 עבירות דומות של נהיגה בפסילה, ובנהיגה ללא רישיון נהיגה ושכרות, והתסקיר הצביע על סיכוי ממשי לשיקום, הוארך מאסר מותנה בן שנה, והוטלו פסילה בת 3 שנים, התחייבות, הפעלת התחייבות וצו המבחן הוארך ל-3 שנים.
8. בפלא (פ"ת) 1056-02-15 מדינת ישראל נ' רמי טל (17.1.17) - בשני אישומים שצורפו, סרוב לבדיקת שכרות ונהיגה בזמן פסילה, בפעם השניה, וללא תעודת ביטוח תקפה, בעברו 19 הרשעות קודמות, ולחובתו רישום פלילי, ומאסר מותנה בר הפעלה, הנאשם החל הליך שיקום, ובנו הוכר כנכה, הוארך המאסר המותנה לשנתיים נוספות, הושתה פסילה לתקופה של 40 חודשים, תוך הפעלת פסילה מותנית בחופף, הוטל צו מבחן לשנה וצו של"צ, בהיקף של 200 שעות, פסילה מותנית, בת 8 חודשים, למשך 3 שנים, קנס בסך 3,500 ₪ והתחייבות בסך 6,000 ₪.
9. כעולה מהפסיקה, מתחם העונש ההולם את המקרה שלפני נע ממאסר מותנה, בנסיבות מקלות, שכוללות נהיגה בפסילה בפעם הראשונה, ועבר תעבורתי שאינו מכביד, או סיכויי שיקום ברורים, ועד שנת מאסר, במקרה שמדובר בעבירה חוזרת ונשנית או עבר תעבורתי מכביד. רכיב הפסילה נע, במקרה שלפני, משנת פסילה, ברף התחתון, ועד 5 שנים, ברף העליון, לצד רכיבי ענישה נוספים.
הפסיקה אליה הפנתה המאשימה
בשני דיונים שאוחדו, עפ"ת 63834-12-17 מדינת ישראל נ' שיבלי (עציר) ועפ"ת 5808-01-18 שיבלי (עציר) נ' מדינת ישראל (13.2.18), המשיב הורשע בבית משפט קמא בעבירות של נהיגה בפסילה, וללא רישיון נהיגה תקף, כשבעברו הרשעה בעבירות של הריגה, הפקרה לאחר פגיעה, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, ניסיון לחבלה בכוונה חמירה, מעשה פזיזות תוך נהיגת רכב, נהיגה בזמן פסילה ועוד, בגינן נדון ל-9 שנות מאסר, ו-12 שנות פסילה. זאת לאחר שהמשיב נהג בטרקטורון, בערב יום כיפור, ופגע בילדה בת 9.5, שרכבה על אופניה, נמלט מהמקום, איבד שליטה על האופנוע, התהפך, ולאחר מכן ברח רגלית ונלכד. בגזר הדין ציינה ערכאת הערעור שאין זו הפעם הראשונה שהמשיב הורשע בעבירה של נהיגה בפסילה, כשהפסילה אותה הפר המשיב הוטלה עליו במסגרת הליך בו הורשע בעבירות חמורות ביותר, ובכלל זה הריגה והפקרה לאחר פגיעה. צוין שהמשיב נהג בפסילה, כשנתיים לאחר ששוחרר ממאסר בגין הרשעתו בעבירות חמורות שהובילו לתוצאה קטלנית, וכעולה מתסקיר שירות המבחן, המשיב אינו מייחס חשיבות לחוקי התעבורה, ועל כן היה מקום לקבוע מתחם ענישה חמור ממקרים רגילים של נהיגה בפסילה, ולתת משקל משמעותי יותר לעברו בגין עבירות של הריגה והפקרה.
יצוין שהמקרה שלפני שונה מתיק זה ועל כן אין במתחם הענישה שצוין שם כדי להשליך על המקרה שלפני. תיק המקור שלפני כלל אמנם עבירות חמורות, בהן הפקרה אחרי פגיעה, אולם לא כלל עבירה של הריגה. נוסף לכך, תסקיר המבחן שלפני ממליץ על מתן אופק שיקומי לנאשם.
10. בענייננו, לנאשם יוחסו עבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה שפקע לתקופה של כשנתיים, כשמדובר בפקיעה של כשנתיים, ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה.
11. הנאשם נוהג משנת 1992, ולחובתו 10 הרשעות קודמות.
בתיק שמספרו 60287-09-16, מיום 20.2.17, תיק המקור לפסילה, הורשע הנאשם, בבית המשפט המחוזי, בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה, לצד עבירות של ניסיון חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, פציעה בנסיבות מחמירות, ואיומים, ונדון, בין היתר, למאסר בפועל בן 18 חודשים, ולמאסר מותנה, בן 6 חודשים, לתקופה של 3 שנים, שלא יעבור עבירה של נהיגה בפסילה, ופסילה בת 24 חודשים.
הנאשם סיים לשאת את עונש המאסר ביום 11.3.19. בנסיבות אלה, בעת ביצוע העבירות שלפני, היה תלוי ועומד נגד הנאשם מאסר מותנה, בן 6 חודשים.
לחובתו של הנאשם עבירות תעבורה נוספות שהתיישנו, ועל כן אין מקום לתת להן משקל בגזר הדין.
12. כעולה מתסקיר המבחן, מיום 12.1.22, הנאשם, בן 49, נשוי ואב ל-5 (בגילאי 12-25), ומתגורר בכפר יאסיף. במסגרת מעצר הבית קיבל אישור יציאה לעבודה. צוין שלנאשם 33 אחוזי נכות, נוכח מחלת הסכרת. הנאשם מודה במיוחס לו, מביע חרטה, מכיר בבעייתיות שבמעשיו, ומקבל עליהם אחריות. הנאשם טען שידע שהוא פסול לנהיגה, אולם התקשה להתנהל ללא רישיון. צוין שהנאשם ביטא נכונות לבצע צעדים לסייע לעצמו לצמצם סיכון להישנות עבירות, ושיתף שבעקבות מאסרו האחרון שולב בטיפול ביחידה לשיקום האסיר ובקבוצות טיפוליות רבות, ועבר הליך שסייע לו להבין את קשייו ולרכוש כלים להתמודדות.
קצינת המבחן למבוגרים התרשמה שהנאשם מביע רצון מילולי לניהול אורח חיים נורמטיבי, והעריכה שהנאשם בעל יכולת סבירה לתת אמון בגורמי הטיפול כגורמים מסייעים ביצירת שינוי, נוכח השתלבותו בהליך שיקומי בעבר ונכונותו להשתלב בהליך טיפולי בהווה. עם זאת, ציינה קצינת המבחן, שהתרשמה מנאשם בעל מאפייני אישיות אימפולסיביים, קושי בדחיית סיפוקים, בעל נטייה להתנהגות פזיזה, לעיתים, וקושי לזהות סיכונים. צוין שהנאשם מקבל אחריות חלקית לתפקידיו.
קצינת המבחן עמדה על כך שעונש קודם לא סייע לנאשם ביצירת הרתעה ממשית, ושהמוטיבציה שמביע הנאשם להשתלב בהליך שיקומי היא בעיקרה חיצונית ונובעת מאימת הדין ומחששו ממאסר נוסף. עוד ציינה קצינת המבחן קיומו של ספק סביב יכולתו להפנים תכנים טיפוליים וליישמם. עם זאת, ועל אף הספק בדבר יכולתו להשתלב בהליך טיפולי ולהיתרם ממנו, מסרה קצינת המבחן שהנאשם עושה מאמצים לסייע לעצמו, ושיש בהליך השיקומי, במסגרת שירות המבחן, כדי לסייע לו לחדד את גבולות התנהגותו, ולחבר אותו ביתר שאת לאחריותו לביצוע העבירה. בשכלול כלל הגורמים העריכה קצינת המבחן שהסיכון להישנות עבירות ממשיך להתקיים והפרוגנוזה השיקומית סבירה. נוכח הבעת נכונות ורצון להשתלב בהליך שיקומי שיסייע לו לצמצם סיכון להישנות עבירות, קבלת אחריות לביצוע העבירה, ופרוגנוזה שיקומית סבירה, הומלץ להעדיף ענישה שיקומית ולהטיל על הנאשם צו מבחן לשנה, במהלכו ישתלב בהליך טיפול ייעודי לעבירות תעבורה, בפיקוח שירות המבחן. לצד זאת הומלץ להטיל צו של"צ, בהיקף של 150 שעות, למשך שנה, כענישה מוחשית, הרתעתית, שיש בה פיצוי לחברה וחיבור לכשליו ההתנהגותיים. כן הומלץ על הארכת המאסר המותנה.
13. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ואת מתחם העונש ההולם, בחנתי את עברו של הנאשם, ועיינתי בתסקיר המבחן, אני סבורה, שבמקרה שלפני, בהתחשב בתסקיר המבחן, שממליץ על ענישה בעלת אופק שיקומי, יש לבכר לנאשם עתיד שיקומי, על פני שליחתו למאסר.
אכן, העבירה שמיוחסת לנאשם של נהיגה בזמן פסילה חמורה, ובעברו הרשעה חמורה בפלילים, שכוללת עבירה של הפקרה אחרי פגיעה, בעטיה נדון למאסר בן 18 חודשים ולפסילה, כשבמקרה שלפני נהג הנאשם בפסילה שהושתה עליו במסגרת הרשעתו שם, ובעת שמאסר מותנה, בן 6 חודשים, מרחף מעל ראשו. בכך הוכיח הנאשם, הלכה למעשה, שבענישה זו לא היה די כדי להרתיעו.
במקרים רבים הנסיבות שלפני אכן היו יכולות להוביל להשתת מאסר בפועל, אולם לאחר ששקלתי היטב את מכלול הנסיבות שלפני, אני סבורה שיש מקום לאמץ את המלצת קצינת המבחן ולהעדיף לנאשם ענישה שיקומית.
לנאשם זוהי עבירה ראשונה מסוגה של נהיגה בפסילה, והנאשם חידש את רישיונו שפקע.
במסגרת ההליך שלפני, היה הנאשם עצור החל מיום 23.11.20, ביום 26.11.20 שוחרר למעצר בית מלא, כשביום 15.3.21 ניתנה לו אפשרות ליציאה לעבודה, בפיקוח, בין השעות 6:00-18:00. במהלך כל אותה תקופה לא נרשמה לחובתו כל הפרה.
קצינת המבחן העריכה אמנם שהמוטיבציה שמביע הנאשם להשתלב בהליך שיקומי נובעת בעיקרה מאימת הדין, וציינה ספק באשר ליכולתו להשתלב בהליך טיפולי, וקיומו של סיכון להישנות עבירות, אולם לצד אלה העריכה שהנאשם עושה מאמצים לסייע לעצמו, ושיש בהליך השיקומי במסגרת שירות המבחן כדי לסייע לו לחדד את גבולות התנהגותו, ולחבר אותו ביתר שאת לאחריותו לביצוע העבירה. על רקע הרצון שביטא הנאשם להשתלב בהליך שיקומי, שיש בו, לשיטתה, כדי לסייע לו לצמצם סיכון להישנות עבירות, קבלת האחריות לביצוע העבירה, והערכת פרוגנוזה שיקומית סבירה, המליצה קצינת המבחן להעדיף ענישה שיקומית, במסגרתה ישולב הנאשם בקבוצה ייעודית בתחום תעבורה.
זאת ועוד, הנאשם טען לפני לעונש והתרשמתי שהוא מודה שטעה.
לא בלי התלבטות, והגם שהנאשם נהג בפסילה שהושתה עליו במסגרת תיק פלילי חמור, אני סבורה, נוכח הרצון שמבטא הנאשם והמאמצים שעושה לסייע לעצמו, שיש לעודדו להשתלב בהליך שיקומי שיסייע לו למנוע את הישנות העבירות. החברה, לטעמי, תצא נשכרת מכך שהנאשם ישולב בהליך טיפולי ייעודי, תחת פיקוחו של שירות המבחן, שיאפשר לו לערוך שינוי באורחות חייו, ומן הראוי, אם כן, שבית המשפט ידרבנו ללכת בדרך מיטיבה זו.
14. בהינתן האמור, המאסר המותנה, בן 6 חודשים, יחודש לשנתיים נוספות. עם זאת, נוכח חומרת נסיבות האירוע, בו נהג הנאשם בפסילה, בעת שמאסר מותנה מרחף מעל ראשו של הנאשם, כשמקורה של הפסילה בתיק פלילי חמור שכלל עבירה של הפקרה אחרי פגיעה, ההתחשבות בשיקולי השיקום תאוזן ברכיבי העונש האחרים. על הנאשם תוטל תקופת פסילה ארוכה, בת שלוש שנים, שתרחיקו מהכביש, ויהא בה מסר הרתעתי ברור לנאשם ולנהגים אחרים מפני ביצוע עבירה דומה בעתיד. לצד הפסילה, יוטלו על הנאשם צו מבחן למשך שנה, במהלכו ימשיך בהליך טיפולי ייעודי, בתחום התעבורה, בפיקוח שירות המבחן, וצו של"צ, בהיקף רחב יותר מהמוצע, בן 250 שעות. כן תושת על הנאשם ענישה הצופה פני עתיד, שתזהירו מהצפוי לו אם ישוב ויבצע עבירות דומות, מאסר מותנה, פסילה מותנית, התחייבות וקנס.
15. לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:
1. אני מחדשת את המאסר המותנה, בן 6 חודשים, מתיק שמספרו 60287-09-16, מיום 20.2.17, למשך שנתיים נוספות.
2. 250 שעות לתועלת הציבור, בהתאם לתכנית שתוכן על ידי שירות המבחן. הפיקוח על ביצוע הצו יעשה על ידי שירות המבחן.
הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את השל"צ ולגזור את דינו מחדש.
3. פסילה מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 3 שנים.
הנאשם יפקיד את רישיונו לא יאוחר מיום 1.11.22, במזכירות בית משפט לתעבורה.
הפסילה בתיק זה הינה במצטבר לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם.
לתשומת לב הנאשם חובה עליו להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית משפט לתעבורה או להמציא תצהיר על העדר רישיון נהיגה ואם הופקד רישיון נהיגה בתיק אחר תימסר הודעה על כך למזכירות בית משפט לתעבורה.
יובהר כי אם הנאשם לא יפקיד את רישיונו במועד מחד עלול להיחשב כפסול ומאידך מניין הפסילה לא יחל בהעדר הפקדה כאמור.
4. פסילה למשך 7 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.
5. תשלום קנס בסך 1,500 ₪.
הקנס ישולם בתשלום אחד תוך 90.
ניתן לשלם את הקנס, ללא צורך בשובר תשלום, באמצעות הצגת תעודת זהות, במזומן, בכל סניף דואר או בכרטיס אשראי באתר בית המשפט WWW.COURT.GOV.IL או בטלפון 3852* או 077-270333.
אם קיים פיקדון יקוזז סכום הקנס מהפיקדון, והיתרה תוחזר בהתאם להנחיית הנאשם לב"כ עו"ד חתאם סעב, וזאת בכפוף לכל מניעה חוקית אחרת.
6. חתימה על התחייבות כספית בסך 2,500 ₪, להימנע מלבצע עבירות לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה או עבירה של נהיגה בזמן פסילה, למשך שנתיים מהיום.
7. צו מבחן לתקופה של שנה, במסגרתו ישתלב הנאשם בקבוצה טיפולית ייעודית, בתחום התעבורה, תחת פיקוחו של שירות המבחן. הנאשם מוזהר כי אם לא יעמוד בתנאי השירות, ייאלץ בית המשפט להפקיע את צו המבחן ולגזור את דינו מחדש.
העתק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.
הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.
ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, במעמד הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
10/03/2021 | החלטה על בקשה של משיב 1 עיון חוזר בהחלטת מעצר/שחרור | יעקב בכר | צפייה |
26/07/2022 | גזר דין שניתנה ע"י אסתר טפטה גרדי | אסתר טפטה גרדי | צפייה |
23/12/2022 | החלטה על בקשה של בא כוח משיבים שינוי תנאי ערובה / שחרור | יעקב בכר | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | מדינת ישראל | שמוליק רווה |
משיב 1 | ממדוח חט'יב (עציר) | חאתם סעב |