1. לפניי בקשת התובעת להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום בעכו לבית משפט השלום במחוז תל אביב בטענה להעדר סמכות מקומית לבית משפט זה.
2. תחילתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת ביום 24.06.2020 בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב למימוש שטר חוב עליו חתם (כביכול) הנתבע כערב.
3. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע שטר וציין, כי הסמכות המקומית היא של בית משפט השלום בעכו ובעקבות כך הועבר התיק לבית משפט השלום בעכו.
4. לאחר העברת התיק לבית משפט השלום בעכו, ביקשה התובעת להעביר את העניין לבית משפט השלום בתל אביב נוכח תניית שיפוט בלעדית אשר מקנה לבית משפט השלום במחוז תל אביב סמכות מקומית לדון בעניין. הנתבע התנגד לבקשה וטען כי הסמכות המקומית היא של בית משפט השלום בעכו. הנתבע ציין כי לא חתם על שטר החוב נשוא התיק וכי הסמכות המקומית נקבעת לפי מקום מגוריה ו/או מקום חתימת העסקה עליה מבוססת התביעה השטרית, במחוז חיפה. הנתבע העלה גם טענות לגופו של עניין כנגד החוב הנטען והמוכחש.
5. לאחר עיון בבקשה ובתגובה ובמסמכי התיק, נחה דעתי כי בנסיבות העניין יש לדחות את הבקשה. להלן נימוקיי.
6. בהחלטה מפורטת בת"ט 35171-02-19 לבידי לביא מסחר ושיווק בע"מ נ' שמעון סלמה (02.04.2019) עמדתי על המסגרת הנורמטיבית לקביעת הסמכות המקומית בהוצאה לפועל לפני ואחר הגשת התנגדות לביצוע שטר וזאת בעקבות תקנות ההוצאה לפועל בנוסחן החדש והמתוקן משנת 2018 (תקנות ההוצאה לפועל (תיקון) התשע"ח-2018, ק"ת 8055, כ"ד באב התשע"ח, 5.8.2018) וקבעתי כי אין בהגשת ההתנגדות לביצוע שטר (וגם התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב) ללשכה מסוימת לפי בחירת החייב/המתנגד, כמעשה שאין אחריו כלום. בית המשפט צריך שתהיה לו סמכות מקומית לדון בעניין לפי תקנות סדר הדין האזרחי והתובע רשאי "לפתוח מחדש" את סוגיית הסמכות המקומית ולאפשר לבית המשפט אליו הועבר העניין לדון בבקשה להעברת מקום הדיון על-פי כלל הסמכות המקומית שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי ובהלכה הפסוקה. ציינתי עוד, כי תקנות ההוצאה לפועל בנוסחן החדש נועדו להקל מבחינה דיונית על החייב במקום הגשת ההתנגדות, אך זאת מבלי לפגוע בכללים המהותיים שנקבעו בתקנות סדר הדין האזרחי לבחינת הסמכות המקומית.
7. בעניינו, קיימת מחלוקת בין הצדדים בקשר לחתימה על שטר החוב נשוא התיק, כאשר בשלב זה לא ניתן לקבוע מסמרות בעניין. מנגד אין מחלוקת בין הצדדים לגבי מקום מגוריו של הנתבע במחוז חיפה. על כן, לא ראיתי לקבל את הבקשה להעברת מקום השיפוט על סמך טענה השנויה המחלוקת אשר מבוססת על שטר חוב לגביו נטען כי חתימת הנתבע מזוייפת, וזאת חרף זכות הבחירה שקיימת לתובע, לטעמי, בבחירת מקום השיפוט (להרחבה ראו: ת"ט (עכו) 57213-02-19 סלוסייל בע"מ נ' סאלח עזאם (20.04.2019)), ובכך להכריע בבקשה על סמך עובדות שאינן שנויות במחלוקת, קרי מקום מגוריו של הנתבע במחוז חיפה.
8. זה המקום לציין ביחס להחלטה ברע"א (מרכז) 23364-04-16 רזינקס ישראל בע"מ נ' פריד סרחאן (24.05.2016) אליה הפנתה התובעת, כי מדובר בהחלטה שהיא בבחינת החלטה מנחה ולא מחייבת. מה גם, שבמקרה שלפניי לא צורף תצהיר מטעם התובעת המאשר את חתימת הנתבע על כתב הערבות, על מנת שהדבר יהווה ראשית ראיה לעצם טענת החתימה. למעלה מן הדרוש אציין כי לא התרשמתי בשלב זה כי קיימת חתימה כלשהי של ערב של שטר החוב, אם כי הדברים נאמרים בזהירות הראויה בשלב זה של ההליך.
9. סוף דבר- אני דוחה את הבקשה ומורה על השארת העניין בבית משפט זה.
10. המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ו' טבת תשפ"א, 21 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.