1. לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מתאונה שאירעה ביום 15/12/19.

טענות הצדדים:

1. כעולה מכתב התביעה, רכב התובעת הוסע בנתיבו ישר כאשר לפתע נפתחה עליו בפתאומיות דלת קדמית שמאלית של רכב הנתבעים אשר חנה לצד המדרכה, פגעה בו בחוזקה וגרמה לנזקים המפורטים בחוות דעת שמאי.
2. לטענת הנתבעים, האחריות לאירוע התאונה מוטלת לפתחה של נהגת התובעת אשר סטתה עם רכבה אל עבר רכב הנתבעים ופגעה בדלת הנהג אשר נפתחה לזמן קצר ביותר לטובת ירידתה של הנתבעת 1 מהרכב.

לטענת הנתבעים הדלת נפתחה לאחר שהנתבעים ווידאו במראת צד כי הנתיב פנוי וכי ניתן לפתוח אותה בבטחה.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בכל אשר הובא לפניי ושמעתי את העדויות ואת סיכומי באי כח הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל במלואה.
2. נהגת התובעת העידה כי רכב הנתבעים חנה לצד המדרכה המסומנת באדום לבן, בנתיב נסיעתה ללא כל סטייה. עוד העידה שתוך כדי שחלפה על פני רכב הנתבעים, נפתחה דלת הנהג ופגעה בחוזקה ברכבה. מדלת הנהג יצאה הנתבעת אשר הייתה נסערת. העדה הוסיפה שלנתבעים לא היו פרטי הביטוח והם התחייבו בפניה להעבירם למחרת אך דחו אותה עד שלבסוף הודיע לה הנתבע כי קרע את המסמכים ואין בידיו פרטים למסור לה.
3. עדות התובעת הייתה פשוטה ברורה, עקבית ותאמה במדויק את הגרסה אשר נמסרה על ידה במסגרת טופס ההודעה למבטחת בסמוך לאירוע התאונה.

גרסתה כי נסעה בנתיבה ללא כל סטייה לא נסתרה כלל בחקירתה הנגדית וכל שתובותיה היו ברורות מדויקות וענייניות. חלקה הארי של החקירה הנגדית נסוב סביב מיקום חניית רכב הנתבעים והשאלה האם חנה במקום המסומן באדום לבן, אם לאו. העדה עומתה עם התמונה אשר צולמה על ידה בה תועד מאחור רכב הנתבעים החונה לצד המדרכה ללא סימון אך עמדה על כך שלפני הרכב קיים סימון אדום לבן - כפי שאכן עולה מת/1 בה תועד מקום התאונה מזווית ומכיוון שונים.

גרסת הנהגת הותירה רושם אמין ביותר ולא עלו בה סתירות כלשהן בוודאי לא סתירות המעמידות בספק את אמינותה. יתירה מזו, גרסתה נתמכת מעיון בתמונות אשר צורפו לחומר הראיות בהן תועד הנזק לרכבה ממנו עולה כי נגרמה מכת מעיכה ברורה ומשמעותית בכנף קדמית ימנית של הרכב, ממצא העולה בקנה אחד עם הגרסה שלפיה הדלת נפתחה כשרכב התובעת היה לצד רכב הנתבעים משמאל וסותרת את הגרסה שהדלת נפתחה לאחר ווידוא כי הנתיב פנוי.

1. בניגוד לעדות נהגת התובעת, עדות הנתבע הייתה מלאת תמיהות שלא ניתן היה ליישבן ולא הותירה רושם אמין כלל וכלל. כך למשל, בניגוד לכתב התביעה בו צוין כי הדלת נפתחה לטובת ירידת הנתבעת, העיד כי הרכב נעצר על מנת לאפשר את ירידתו. בנוסף, אישר בחקירתו כי כלל לא ראה את רכב התובעת מגיעה מאחור (עמ' 5 ש' 8) כך שלא ברור על מה מתבססת גרסתו שלפיה רכב התובעת הגיח במהירות (ש' 10).

בנוסף, העיד כי רעייתו ווידאה קודם לפתיחת הדלת כי הנתיב פנוי ומאפשר את פתיחתה ומנגד אישר כי התאונה אירעה כמעט בו זמנית עם פתיחת הדלת: "אשתי עוד לא הספיקה לפתוח את הדלת" או "שניות" לאחר פתיחתה – שתי עובדות שאינן יכולות להתקיים בעת ובעונה אחת.

יתירה מזו, הנתבעת שהיא זו שפתחה את הדלת כלל לא התייצבה לדיון על מנת להעיד לעניין פעולותיה אשר קדמו לפתיחה ולתמוך בגרסת הנתבע שמשקלה מוטל בספק שלפיה הדלת נפתחה לאחר בדיקה במראת צד כי מצב הכביש מאפשר זאת.

אשר לטענת הנתבעים שהתאונה הייתה נמנעת לו נהגת התובעת הייתה בוחרת לנסוע עם רכבה בנתיב השמאלי, הרי שזו אינה יכולה לשמש טענת הגנה וכל מילה נוספת בעניין זה הינה מיותרת.

1. לאור האמור, הנני מקבלת את גרסת התובעת וקובעת כי האחריות לאירוע התאונה מוטלת מלואה לפתחה של הנתבעת.
2. משלא הובאה כל ראיה מפריכה בשאלת גובה הנזק, לא הוגשה חוות דעת שמאי נגדית ולא התבקשה חקירת שמאי התובעת, הרי שהנני מאמצת את מסקנותיו ומחייבת את הנתבעת 1 לשלם לתובעות את הסכומים כדלקמן:

לתובעת 1 – סך של 10,824 ₪

לתובע 2 – סך של 4,850 ₪.

בנוסף תישא הנתבעת 1 בהוצאות התובעות בגין ניהול הליך זה לרבות אגרת משפט בסך של 766 ₪, הוצאות העדה בסך של 400 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,300 ₪.

1. הסכומים לעיל ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן, יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ט"ז אדר א' תשפ"ב, 17 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.