הבקשה וטענות הצדדים

1. לפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח שעניינו עבירת מהירות שצולמה במערכת אכיפה מסוג א/3. לטענת המבקש הוא מעולם לא קיבל את הדו"ח, ונבצר ממנו להגיש בקשה להישפט במועד. עוד טען כי קיימת בעיה בהמצאה כדין, ופירט את הפגמים שבאישור המסירה. לגופו של עניין, המבקש כפר בביצוע העבירה וטען כי הרכב רשום על שמו רק מבחינה פורמאלית. בהתאם, טען כי ייגרם לו עיוות דין במידה ובקשתו תדחה.
2. המשיבה מתנגדת לבקשה מהטעם שהבקשה להישפט לא הוגשה במסגרת התקופה שנקבעה בחוק. עוד טענה כי טענת המבקש לפיה לא ידע על קיום הדו"ח אינה מתיישבת עם העובדה שהדו"ח שולם.

דיון והכרעה

1. לאחר ששקלתי את הבקשה וטענות הצדדים אני מחליט לדחותה.
2. בכל הקשור לטענת המבקש לפיה לא ידע על קיום הדו"ח, הרי שטענה זו אינה מתיישבת עם העובדה שהקנס שולם על ידו. יודגש, כי בית המשפט אינו מחויב לברר את נסיבות תשלום הדו"ח (ראה רע"פ 2937/17 גיל פלדמן נ' מדינת ישראל , וראה גם עפ"ת (מחוזי י-ם) 45005-06-18 הלל רוזנברג נ' מדינת ישראל ). לציין, שהמבקש כלל לא התייחס בבקשתו לעובדה ששילם את הקנס, ולא ניסה לתת לכך הסבר.
3. לגופו של עניין, לא הועלתה טענת הגנה המצדיקה את קבלת הבקשה. אמנם המבקש כפר בביצוע העבירה וטען כי הרכב בו בוצעה העבירה "רק" רשום על שמו, והוא אינו עושה בו שימוש, אך המבקש לא הצביע על זהות הנהג. כבר נפסק, כי לא די בכפירה כללית כדי להצדיק את קבלת הבקשה. ראה בהקשר זה רע"פ 2474/18 ‏ ‏ יואל גולדברג עו"ד נ' מדינת ישראל שם נקבע כי :"בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, בטענה לעיוות דין, צריכה להיות מלווה בתשתית ראייתית בעלת משקל המצביעה על פוטנציאל ממשי לשינוי התוצאה". הדברים יפים גם ביחס לבקשה להארכת מועד להישפט.

בנוסף, מששולם הקנס על ידי המבקש, יש לראותו כמי שהודה בביצוע העבירה, הורשע ונגזר דינו - ראה ע"פ 40584/07 ציפורה רייני נ' מ. ישראל - מחוזי ירושלים.

1. מעבר לנדרש, די בשיהוי שבמועד הגשת הבקשה כדי להצדיק את דחייתה. המבקש שילם את הקנס כבר ביום 6.2.19 (מועד בו ידע בוודאות על קיום הדו"ח), אך את בקשתו הגיש רק בחלוף יותר משנה ותשעה חודשים .
2. לאור כל האמור לעיל, לא שוכנעתי כי ייגרם למבקש עיוות דין אם בקשתו תדחה.
3. הבקשה נדחית.
4. להודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשפ"א, 09 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.