1. בדיון בצו שיקום כלכלי ביום 12.7.2022 התעוררה השאלה אם היחיד אכן נמנע מלמצות את כושר השתכרותו שעה שעל פניו אין מניעה כי יעשה כן ועל יסוד הנחות אלה לקבוע לו תכנית תשלומים, או שמא יש לקבל את עמדת ב"כ היחיד הגורסת כי יש לקבוע ליחיד תכנית תשלומים צנועה בהתבסס על קשיי היחיד למצות כושר השתכרותו. בתום הדיון נקבע התיק לתזכורת. ב"כ היחיד נדרש לעדכן בדבר ממצאי חוות הדעת בנוגע לכושר ההשתכרות של היחיד.
2. ביום 12.12.2022 הגיש ב"כ היחיד לתיק תעודת רופא מאת ד"ר גלוזמן, רופא תעסוקתי. בתמצית צוין כי ליחיד היסטוריה של בעיות נפשיות. חרף מצבו הנפשי הרעוע (כנטען) של היחיד וחרף אבחנה של רופא משפחה כי היחיד סובל "מהפרעה דיכאונית חוזרת בשילוב גם עם הפרעה חרדתית" היחיד "לא פנה עד כה לפסיכיאטר... כי התבייש". ד"ר גלוזמן ציין כי בשאלון עליו התבקש היחיד להשיב התקבל ציון מתאים "לדיכאון קשה". על בסיס זה הוסיף ד"ר גלוזמן וקבע כי "רושם כי יש לפנות בדחיפות לבדיקת פסיכיאטר לשם הערכה וטיפול במצבו הנפשי..." (סע' 11 וכן דברי הסיכום בתעודת הרופא). המסקנה אליה הגיע ד"ר גלוזמן הייתה כי "לאור מצבו הרפואי הנוכחי ולאור בעיותיו הגופניות והנפשיות החמורות מאוד כיום, ממליץ על אובדן כושר עבודה מלא לעבודתו בתור.... כמו כן לכל עיסוק סביר עבורו ולכל סוג עבודה שניתן לבצע עבור תגמול ורווח..."
3. הנאמנת ציינה בתגובה כי מחודש מאי 2022 היחיד אינו מגיש דוחות על הכנסות והוצאות אך עומד בצו החיוב בסך 650 ₪ לחודש. הנאמנת סברה – ואף הבהירה זאת לב"כ היחיד – כי "לא ניתן לקבל קביעת רופא פרטי וכי על היחיד למצות ההליכים מול המל"ל". בהתאם לעמדה זו , תמכה הנאמנת בקביעת תכנית תשלומים על פי המלצה שניתנה במועד הדיון ( 48 תשלומים חודשיים בסך 1700 ₪ כל תשלום).

דיון והכרעה

1. אין צורך להכריע בשאלה אם ניתן לקבל לצורך הליך זה חוות דעת רופא תעסוקתי פרטי או שמא נדרשת חוות דעת רופא מל"ל להוכחת עניין זה שכן נחה דעתי בנסיבות העניין כי לא ניתן לסמוך ממצאים לעניין כושר השתכרות היחיד על תעודת הרופא שהוצגה לי.
2. כעולה מעיון בתעודת הרופא, בעיותיו הנפשיות של היחיד היוו נדבך מהותי עליו התבסס ד"ר גלוזמן לצורך קביעה כי היחיד נעדר כושר השתכרות. אני סבור כי יש קושי של ממש לקבל לצורך ענייננו את מסקנות ד"ר גלוזמן. מסקנות אלה מבוססת על אבחנה שערך רופא המשפחה של היחיד (שאיננו פסיכיאטר מומחה) לפיה היחיד סובל "מהפרעה דיכאונית חוזרת בשילוב גם עם הפרעה חרדתית". מטעם זה אין לטעמי לתת כל משקל לאבחנה זו. למסקנה בדבר בעיותיו הנפשיות של היחיד מגיע ד"ר גלוזמן על יסוד שאלון שמילא היחיד. עם זאת, ניכר מתוך עיון בתעודת הרפוא כי ד"ר גלוזמן אינו רואה עצמו בר סמכא להעריך את מצבו הנפשי של היחיד על יסוד תוצאות השאלון שכן הוא מציין כי הוא "רושם כי יש לפנות בדחיפות לבדיקת פסיכיאטר לשם הערכה וטיפול במצבו הנפשי...". במצב דברים זה בו סבור ד"ר גלוזמן כי נדרשת אבחנה פסיכיאטרית לצורך הערכת מצבו הנפשי של היחיד לא ברור כיצד הוא מצא לקבוע, ללא הערכה כזו, כי מצבו הנפשי של היחיד שולל ממנו כושר עבודה באופן מלא.
3. נראה עם כן כי לאור הקשיים העולים מתעודת הרופא קשה לבסס עליה ממצא ברור בעניין היעדר כושר עבודה מלא כפי שציין היחיד. לפנים משורת הדין אאפשר ליחיד לקבל חוות דעת מל"ל בעניין כושר עבודתו עד יום 28.4.23. יובהר כי ככל ולא תתקבל חוות דעת ממנה עולה אובדן מלא או חלקי של כושר עבודה, לא יהיה מנוס מלדון בצו השיקום על יסוד ההנחה כי לא חלה כל גריעה בכושר העבודה של היחיד על כל המשתמע מכך.
4. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ג' טבת תשפ"ג, 27 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.