23 נובמבר 2021

לפני:

כב' השופט תומר סילורה

החלטה

1. בפני בקשת התובע לגילוי מסמכים.

2. להלן המסמכים שהתבקשו על ידי התובע:

א) העתק מכל דוחות הנוכחות שנמסרו מאת הנתבעת לידי רואה החשבון של הנתבעת לכל אורך תקופת העסקת התובע.

ב) התכתבויות של הנתבעת עם רואה החשבון של הנתבעת בנוגע לתובע לכל אורך תקופת העסקת התובע.

ג) התכתבויות של הנתבעת בנוגע לתובע לכל אורך תקופת העסקתו של התובע.

ד) הסכם התקשרות של הנתבעת עם חברת Timewatch תוך מחיקת סעיפים וסכומים בהסכם ככל וקיימים.

1. המסגרת המשפטית
2. 3. התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4. הליך הגילוי והעיון מטרתו לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן, כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו - רלבנטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, 14.5.2008 ; ע"י 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, 22.12.2005 ; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, 24.3.2005 ; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, 21.9.2010).

5. הלכה פסוקה היא, כי כאשר ניתן צו לגילוי מסמכים, שנקבע שהם רלבנטיים למחלוקת שבין הצדדים, יש להימנע ממתן צו גורף ורחב, ויש לפרט את הנתונים הדרושים (דב"ע נא/160-3 בנק הפועלים בע"מ - אליהו מרגלית, פד"ע כג 384; דב"ע נב/118-3 עזבון יצחק וייס ז"ל - הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255). במסגרת זו תעמוד תמיד שאלת הרלבנטיות של המסמכים אותם מבקשים לגלות ושאלת איזון האינטרסים שבין בעלי הדין (דב"ע מג/123-3 וינר - אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פד"ע טו 206).

6. בבסיס הליך הגילוי והעיון עומדים, אפוא, שני אינטרסים: אינטרס היעילות והאינטרס של גילוי האמת. אולם, הזכות לגילוי מסמכי הצד שכנגד ולעיון בהם אינה מוחלטת. מנגד עומדים אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים.

7. אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל - נציבות המים - אבנצ'יק, 28.3.07 (להלן: "פרשת אבנצ'יק") כדלקמן -

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקר. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי לקיומו של 'דיון יעיל' כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין תנאי זה מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

8. כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).

9. לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).

10. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים מנוגדים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).

דיון והכרעה

11. אבחן להלן את המסמכים המבוקשים:

1. העתק מכל דוחות הנוכחות שנמסרו מאת הנתבעת לידי רואה החשבון של הנתבעת לכל אורך תקופת העסקת התובע –

לטענת התובע מדובר בדרישה מפורטת ומדוייקת לקבל העתק מכל דוחות הנוכחות שנמסרו מאת הנתבעת לידי רואה החשבון של הנתבעת..

לטענת הנתבעת, דוחות הנוכחות של התובע צורפו לכתב ההגנה.

ואשר לדעתי, אמנם דוחות הנוכחות צורפו לכתב ההגנה, אולם התובע מבקש לקבל העתק מכל דוחות הנוכחות של התובע שנמסרו מאת הנתבעת לידי רו"ח שלה. לפיכך, ככל שיש דוחות נוכחות שנמסרו מאת הנתבעת לידי רו"ח שלה מבוקש שהנתבעת תעבירם לידי ב"כ התובע.

ב) התכתבויות של הנתבעת עם רואה החשבון של הנתבעת בנוגע לתובע לכל אורך תקופת העסקת התובע -

לטענת התובע, בקשה זו הינה בסיסית שכן רואה החשבון אמור לקבל נתונים בכל חודש מהמעסיק על מנת להכין את תלושי השכר, לרבות פירוט של חופשות ושעות עבודה. מדובר בדרישה לגיטימית של עובד המבקש לקבל פרטים כיצד נערך תלוש השכר שלו.

לטענת הנתבעת, מדובר בבקשה כוללנית המהווה נסיון דיג פסול. כמו כן יש חיסיון בין כל התכתובת עם רו"ח וממילא רו"ח איננו עוסק בעניינם הפרטי של עובד כזה או אחר. ניירות עבודה פנימיים לא רלוונטים.

באשר לדעתי, התיק דנן הוא בעיקרו תיק של שעות נוספות ואין ספק שדוחות הנוכחות הם רלוונטים ביותר. התובע בעצם מבקש לקבל את החומר הגולמי שהעבירה הנתבעת לידי רו"ח ולא את התוצר הסופי (תלושי שכר). שקלתי בכובד ראש את הבקשה ולטעמי ניירות עבודה פנימיים ו/או תכתובות של הנתבעת עם רו"ח הינם חסויים ולא ניתן להעבירם. ב"כ התובע יוכל לשאול את מנהל הנתבעת שאלות במסגרת החקירה הנגדית בעניינים אלו ו/או אף להזמין לעדות את רו"ח של הנתבעת (ככל שהנתבעת לא תזמנו כעד מטעמה).

ג) התכתבויות של הנתבעת בנוגע לתובע לכל אורך תקופת העסקתו של התובע -

לטענת התובע, הנתבעת חייבת להחזיק תיק עובד (פיזי או דיגיטאלי) ובתוכו כל ההתכתבויות בנוגע לתובע לאורך שנות העסקתו, הן לגבי בקשות חופשה, בקשות הלוואה, שימוע, הסכם העסקתה וכו'.. מדובר בדרישה לגיטימית של עובד המבקש לקבל פרטים בנוגע אליו.

לטענת הנתבעת, מדובר בבקשה כוללנית ובלתי מפורטת.

באשר לדעתי, למעשה התובע מבקש לקבל "תיק עובד" ולטעמי אכן זכותו של התובע לקבל את כל החומר בנוגע אליו הקיים אצל המעסיק. לפיכך, ככל שיש לנתבעת מסמכים בנוגע לתובע במסגרת תיק עובד (בקשות לחופשה, הסכם הלוואה, הסכם עבודה וכו') יש להעבירם לידי ב"כ התובע. ככל שאין מסמכים כאמור – מבוקש שמנהל הנתבעת יצהיר על כך במסגרת תצהיר גילוי מסמכים משלים.

ד) הסכם התקשרות של הנתבעת עם חברת Timewatch תוך מחיקת סעיפים וסכומים בהסכם ככל וקיימים -

לטענת התובע, מעיון בדוחות הנוכחות של התובע אותן הציגה הנתבעת עולה שהם מתחילים רק משנת 2017 ומרבית הדיווחים נעשו באופן ידני ולא ברור מי ביצע אותם. באמצעות ההסכם מבקש התובע לדעת האם ניתן לשנות דיווחים שבוצעו באופן סלולרי? מבוקש לדעת מתי נרשמו בפועל הדיווחים הידניים והאם ניתן לשנות את הדיווחים לאחר מעשה ולאחר חודשים?

לטענת הנתבעת, לא ברור מה הרלוונטיות של ההסכם לתביעת התובע וכן מדובר בהסכם מסחרי בין שתי חברות.

באשר לדעתי, מדובר בהסכם מסחרי בין הנתבעת לצד שלישי שאינו חלק מההליך. בית הדין נזהר בעניין זה זהירות יתירה ולפיכך הבקשה נדחית. בנוסף, ב"כ התובע יוכל לשאול את מנכ"ל הנתבעת שאלות לעניין ההסכם ו/או אף להזמין לעדות גורם מחברת timewatch. כך או כך, יש להעדיף את "מכשיר החקירה הנגדית" על פני גילויו של הסכם מסחרי עם חברה שלא קשורה להליך.

סוף דבר:

12. הבקשה לגילוי המסמכים מתקבלת בחלקה, במובן זה שעל הנתבעת להעביר לידי ב"כ התובע בתוך 21 ימים מהיום את תיק העובד על מסמכיו וכן העתק מדוחות הנוכחות של התובע שנמסרו לרואה החשבון של הנתבעת. ככל שאין לתובע תיק עובד ו/או ככל שלא נמסרו דוחות נוכחות של התובע לרו"ח - יש להצהיר על כך במסגרת תצהיר משלים.

13. הבקשה לגילוי הסכם ההתקשות מול חברת timewatch והתכתבויות של הנתבעת עם רו"ח בנוגע לתובע – נדחית.

14. התיק יקבע לדיון הוכחות בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, י"ט כסלו תשפ"ב, (23 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.