עניינה של החלטה זו בבקשה לביטול עיקולים שהגישו המבקשים, במסגרת הליך המרצת פתיחה למתן לפסק דין הצהרתי, שיקבע כי ההסכם בין הצדדים לא הופר.

הרקע העובדתי

1. המבקש 2 הוא בעליהן של המבקשות 1 ו-3. המבקשת 3 היא חברה יזמית, המבצעת פרויקט נדל"ן בהתאם לתכנית תמ"א 38, ולפי הסכם עם צדדי ג' (להלן: "השדרה הירוקה", "הפרויקט", ו-"הסכם התמ"א", בהתאמה).
2. למבקשים חוב כלפי המשיבה. המשיבה פתחה 8 תיקי הוצאה לפועל כנגד המבקשות, והן הגישו התנגדויות. בדיון בתיק ת"ט 44918-12-18 שנערך ב-29.1.19, נכרת הסכם פשרה בין הצדדים שניתן לו תוקף של פסק דין (להלן: "הסדר החוב").
3. בהסדר החוב נקבע, כי לצורך סילוק מוחלט של החוב כולו, ישלמו המבקשים למשיבה, סך של 1,498,723 ₪ עד ליום 31.12.21. סוכם, כי לצורך הבטחת הפירעון, יירשם שעבוד לטובת המשיבה על כל זכויות השדרה הירוקה בעודפים שיוותרו לאחר השלמת הפרויקט. עוד הוסכם, כי ייחתם כתב הוראות בלתי חוזרות לנאמן על חשבון הליווי של הפרויקט, המורה לו להעביר מכספי העודפים בפרויקט, את סכום החוב למשיבה. כן נקבע כי שככל והשדרה הירוקה תבקש למכור את זכויותיה לצד ג', או לצרף שותף לפעילותה בפרויקט, אזי המבקשים יסלקו את מלוא החוב תוך 14 ימים ממועד התקשרות כאמור.
4. לטענת המבקשות, השדרה הירוקה קיימה את התחייבויותיה על פי הסכם התמ"א: זכויותיה נרשמו בנסח רישום המקרקעין; ניתן היתר בניה כדין; הוחל בביצוע הקמת הפרויקט, כאשר כיום העבודות בעיצומן.
5. לאור סכסוך שנתגלע בין השדרה הירוקה לבין צדדי ג', בנוגע לפרויקט ובמסגרת הסכם התמ"א, הוגשה תביעה לצורך מינוי בעל תפקיד בפרויקט. ביום 18.2.20 הגיעו הצדדים לסכסוך להסכם לפיו מונתה חברת "קמה א.א. הציונות בע"מ" כמנהלת מיוחדת לפרויקט (להלן: "קמה" או "המנהלת המיוחדת"). תפקידה של קמה הוא לדאוג להשלמת הפרויקט, לרבות תיקון צו רישום הבית המשותף במרשם המקרקעין. המינוי אושר בבית המשפט המחוזי מרכז, בהתאם לפסק דין שנתן תוקף להסכם הפשרה, במסגרת ה"פ 9418-12-19 (להלן: "הסדר המינוי").
6. קמה העמידה לטובת השדרה הירוקה הלוואות המובטחות במשכנתאות ובשעבודים, לצורך מימון הפרויקט. לצורך הבטחת פירעון ההלוואות, נרשמו לטובת קמה שעבודים ראשונים על זכויות השדרה הירוקה, בהתאם לאגרות חוב שנחתמו ביניהם.
7. המבקשות מציינות, כי כחלק בלתי נפרד מהעמדת המימון כאמור, נקבע שהפרויקט יתנהל במסגרת "הסכם ליווי סגור". הוקם חשבון נאמנות ספציפי בבנק מזרחי בחדרה, אליו מופקדים מלוא התקבולים בפרויקט וממנו משולמים מלוא הוצאותיו. ב"כ המבקשות מונה כנאמן לחשבון.
8. לאחר שנודע למשיבה אודות הסדר המינוי, פנתה אל המבקשות מספר פעמים וביקשה הבהרה - האם זכויות השדרה הירוקה הומחו לצד ג', באופן בו משיבה זכאית כי המבקשות יסדירו את חובן מיד. כמו כן ביקשה מהשדרה הירוקה להמציא לעיונה "דו"ח אפס" של הפרויקט. המבקשות השיבו שזכויותיהן לא הומחו והסדר החוב לא הופר. עם זאת לא המציאו את הדו"ח הנ"ל לעיון המשיבה. האחרונה, שלא הסתפקה במענה זה, שלחה ביום 18.8.20 פניה נוספת לב"כ המבקשות וטענה כי ההסדר בין הצדדים הופר הפרה יסודית, נוכח מינוי קמה כאחראית יחידה לפרויקט ותוך הסבת מלוא זכויותיה של השדרה הירוקה לקמה.
9. נוסף לאמור, פנתה המשיבה לרשמת ההוצאה לפועל, טענה כי הסדר החוב בין הצדדים הופר וביקשה את חידוש ההליכים. כב' רשמת ההוצאה לפועל קיבלה את הבקשה, הורתה על חידוש ההליכים ונעתרה לבקשה להטיל עיקולים , בין היתר על חשבון הפרויקט. בקשת המבקשות לביטול החלטה זו נדחתה.
10. אין חולק כי העיקולים הביאו לתפיסת סך 160,000 ₪ מחשבון הפרויקט ונרשמו עיקולים נוספים. יתר על כן, המשיבה הגישה בקשה להגדלת החוב בתיק ההוצאה לפועל. כאמור, בהליך זה טוענים המבקשים כי הסדר החוב לא הופר ומבקשים לקבל פסק דין המצהיר על כך. כסעד זמני, ביקשו לבטל את העיקולים. המשיבה התנגדה, בטענה כי הסדר החוב הופר וזכויותיה על פיו אינן מובטחות.

טענות המבקשים

1. המבקשים טוענים כי הסדר המינוי העניק לקמה, כמנהלת מיוחדת, את מלוא הסמכויות לניהול הפרויקט, הא ותו לא. הנהנית בחשבון הנאמנות לפרויקט נותרה השדרה הירוקה, לא בוצעה כל דיספוזיציה בזכויותיה והיא נותרה בעלת הזכויות בפרויקט. הערת האזהרה הרשומה לטובתה בלשכת רישום המקרקעין נותרה על כנה. כמו כן, השדרה הירוקה נותרה זכאית לרווחי הפרויקט לאחר פירעון ההלוואה למשעבדת, ומיד לאחר מכן פירעון השעבוד הרשום לטובת המשיבה.
2. המבקשים טוענים, כי בנסיבות אלה, הטלת העיקולים, במעמד צד אחד, מסכלת את השלמת הפרויקט. עוד נטען, כי מתקיים חשש שצדדי ג' יטענו להפרת הסכם התמ"א והסדר המינוי, וינקטו צעדים שעלולים לטרפד את השלמת הפרויקט כולו. נוסף על כך, קיים סיכון שקמה תממש את השעבודים. אם סיכונים אלה, שיוצרים העיקולים שהושתו על חשבון הפרויקט יתממשו, לא ניתן יהיה להשלים אותו, השדרה הירוקה לא תזכה לקבל עודפים ולא תוכל לפרוע את החוב למשיבה.
3. יתרה מכך, העיקול פוגע בניהול התקציבי של הפרויקט, שכן נוצר חוסר תזרימי. השדרה הירוקה לא מסוגלת לקיים את התחייבויותיה כלפי הקבלן המבצע, וכלפי שלל נותני השירותים בפרויקט.
4. המבקשות טוענות כי עקב עיקול החשבון כאמור, בנק מזרחי טפחות אינו מאשר מתן משכנתאות לרוכשי הדירות בפרויקט. כתוצאה מכך, 3 רוכשים שעמדו לפני חתימת הסכמים לרכישת 3 דירות, בסך כולל של 6,000,000 ₪, הודיעו שלא יחתמו על הסכמי מכר עד הסדרת רישום המשכנתאות.
5. למעלה מכך, טוענים המבקשים כי למשיבה לא תצמח תועלת מהטלת העיקולים, שעה שהשעבודים לטובת קמה קדמו לשעבוד שנרשם לזכותה, והם גוברים עליו.

טענות המשיבה

1. המשיבה טוענת כי המבקשים הסתירו ממנה מידע מהותי ופעלו בניגוד להוראות הסדר החוב. לא זו אף זו, בעזות מצח הם מלינים על כי העיקולים גורמים להם נזקים כלכליים. המשיבה טוענת כי המבקשים יצרו קונסטלציה משפטית יש מאין, אשר עוקפת את הסדר החוב ומרוקנת מתוכן את השעבוד שנרשם לטובתה. זאת, כאשר הלכה למעשה, כל הסמכויות והזכויות של השדרה הירוקה הועברו לקמה - שהיא בבחינת גורם חדש שצורף לפרויקט, לאחר שנכרת הסדר החוב, והמבקשים לא דווחו על כך למשיבה, תוך הפרתו.
2. נוסף לאמור, המשיבה טוענת כי פנתה אל המבקשים, בבקשה לקבל מידע בדבר מצב הפרויקט וכן לקבל דוחות אפס של הפרויקט, אך כל פניותיה נענו בתשובות לאקוניות, לפיהן מונתה מנהלת מיוחדת לפרויקט, כי זכויות המשיבה לא נפגעות, וכי לפי הסדר החוב לא חלה חובה על המבקשים להמציא מסמכים למשיבה.
3. לשיטת המשיבה, המבקשים הסתירו ממנה את תוכנו של הסדר המינוי. כשנדרשו להסביר את מינוי המנהלת המיוחדת, הסתירו ממנה עובדות מהותיות וסירבו להמציא מסמכים – כל אלה מדברים בעד עצמם ומחזקים את חששה של המשיבה כי נכסי וזכויות השדרה הירוקה ייעלמו, ולא יהיה לה ממה להיפרע.
4. המשיבה טוענת עוד, כי ביום 12.11.20 נפגש המבקש 2 עם מנהל המשיבה, וטען בפניו כי כל הסמכויות בפרויקט נלקחו ממנו ומהשדרה הירוקה, כי מונעים ממנו מידע, לרבות קבלת דוחות הפרויקט.
5. אשר על כן, טוענת המשיבה, שהסדר החוב רוקן מתוכן ולכן העיקולים הוטלו כדין ועל מנת להבטיח את פירעון החוב לפי הסדר החוב.

דיון והכרעה

1. ברע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (06.06.2006) תיאר כב' השופט גרוניס באופן תמציתי ומדויק את העניינים שיש לבחון בעת הטלת סעד זמני –

"תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי ממשי לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים – מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו, רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' אמר, פ"ד נו (1) 529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפייז בע"מ). כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני".

1. עסקינן, כאמור, בבקשה לביטול עיקולים שהוגשה כבקשה לסעד זמני, במסגרת המרצת הפתיחה שהגישו המבקשים למתן פסק דין הצהרתי. מהותו של הסעד ההצהרתי המבוקש, היא הקביעה כי המבקשים לא הפרו את הסדר החוב עם המשיבה. על כן על המבקשים, הדורשים את הסרת העיקולים, להוכיח כי מוקנית להם זכות לכאורה וכי סיכוייהם לזכות בסעד המבוקש גבוהים. במקביל עליהם להראות שמאזן הנוחות נוטה לטובתם, כלומר, שאם לא יבוטלו העיקולים, ייגרם להם נזק גדול יותר, מהנזק שייגרם למשיבה באם יוותרו העיקולים על כנם. שני עניינים אלה ייבחנו בבחינה של מקבילית הכוחות.
2. מטעם המבקשים העיד אסף סימנטוב – מבעלי חברת קמה (להלן: "סימנטוב"). מטעם המשיבה העיד בעליה, שחר מזרחי (להלן: "מזרחי"). אציין כי התקיים דיון ארוך מחוץ לפרוטוקול, במהלכו עלו לדיון מספר הצעות להסדרת המחלוקת, אך הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה.
3. בחקירתו הנגדית, נשאל סימנטוב על טיב ההסדר בין קמה לבין השדרה הירוקה, ומדוע המשיבה לא הייתה חלק ממנו ולא עודכנה בהסדר המינוי. העד עמד על דעתו כי מינוי קמה, ובפועל מינוי כמנהל מיוחד לפרויקט, אינו גורע מזכויות השדרה הירוקה:

ש. מדוע כל הזכויות של השדרה הירוקה הועברו אך ורק לחב' קמה ולא גם למשיבה?

ת. לא הועברו זכויות.

ש. אם כתוב "תיכנס בנעליה" למה אנחנו לא נכנסנו בנעליה?

ת. סמכויות ניהול זה לא זכויות. אני לא יודע מי זו המשיבה ולא יודע מה היא קיבלה. הניהול של השדרה הירוקה בנושא הפרוייקט עבר למנהלים המיוחדים שהם במקרה הבעלים של חב' קמה.

(עמ' 3, ש' 2-7 לפרוט').

1. בהמשך החקירה סימנטוב אישר, כי הוא מודע להסדר החוב בין המבקשים למשיבה ולתנאיו. הוא טען כי הסירוב להמציא למשיבה דוחות אפס, נעוץ באיסור על קמה להפיץ כל מידע אודות הפרויקט לצדדי ג' (עמ' 3, ש' 18-25). למעשה, סימנטוב לא הכחיש שידע כי המשיבה מעוניינת לקבל מידע לגבי מצב הפרויקט, על מנת לוודא את פירעון החוב, מתוך עודפי הפרויקט, והודה כי המידע לא נמסר. לדבריו, חלה על קמה הגבלה למסור את המידע, בהתאם להסדר המינוי.
2. כאמור, המשיבה הטילה עיקולים על סך 160,000 ₪ בלבד, כאשר חוב המבקשים כלפיה עומד על סך של כ- 1,800,000 ₪. המבקשים טענו כי הטלת העיקול עלולה לגרום להתמוטטות הפרויקט, דהיינו – נזק גבוה בהרבה מ-160,000 ₪. סימנטוב נשאל מדוע לא העדיף לשלם למשיבה את החוב תחת חרב העיקולים, וענה: "הנזק לא שלי, אני מחוייב עפ"י ההסכם עם הדיירים לנהל את הפרוייקט במתכונת של חשבון סגור. לפרוייקט יש שמאי מלווה ולא יוצא שקל אחד בלי אישור שלו" (עמ' 4, שו' 3-4). ובהמשך – "אני התחייבתי כלפי הדיירים, אז אין להוציא ולפרוע חובות... מה גם שזה מופיע בדו"ח השמאי אבל לא הבאנו את הדו"ח" (עמ' 4, שו' 6-7). לטענת סימנטוב, התחייבות קמה לנהל את הפרויקט בחשבון סגור, משמעה שלא ניתן לפרוע את חוב השדרה הירוקה כלפי המשיבה בעת הזו.
3. יש לציין, כי העד נשאל, במהלך חקירתו, למי שייך הפרויקט. בפרוטוקול נרשם שהעד ענה "לשדרה הירוקה". לאחר מכן נרשמה הערת ב"כ המשיבה שטען כי שמע שהעד ענה: "לנו". אמנם כך. אני מאשרת כי בית המשפט אכן שמע את התשובה "לנו", ולאחר מכן שינה העד במהירות את תשובתו וענה: "לשדרה הירוקה".
4. מזרחי הביע בחקירה הנגדית את חששו מכך שהסדר המינוי עלול לרוקן את הסדר החוב מכל תוכן. לטענתו, גם אם הפרויקט נשאר בידי השדרה הירוקה, מינויה של קמה כמנהלת מיוחדת משמעו השתלטות על הזכויות בפרויקט:

ש. שוב, מהאמירה שאתה מצטט המוקלטת, הבנת שהפרוייקט נמכר לחב' קמה ואופל נפגעה?

ת. אולי הפרויקט לא נמכר, אבל אולי הוא לא נמכר אבל הזכויות שלו נלקחו בחטף.

ש. תסתכל בהחלטת כב' השופט רומי, בסעיף 6 להסכם הפשרה. לאור מה שאמרת לי, האם בידיעתך האישית שהזכויות נמכרו לקמה ?

ת. אין הוכחה שזה נמכר אבל הוא צירף אתכם כשותפים שיושבים על הברז הכספי.

(עמ' 6, ש' 4-8).

1. מזרחי חזר על חשש זה גם בהמשך חקירתו:

ש. יש הסכם פשרה שנחתם בבימ"ש מחוזי בלוד. אתה טוען שמה שרשום בהסכם לפיו קמה מנהלת פרוייקט זה בעצם שקר ומה שאושר בהסכם הוא לא נכון ויש הסכם אחר שקובע שהזכויות נמכרו לה?

ת. מעבר לניהול של קמה שזה אמת ולא שקר, נתנו להם סמכויות מאוד רחבות גם אפשרות לרוקן את הקופה ולהותיר אותי אחרי המתנה של 3 שנים עם כל החוב.

ש. נכון למועד זה יש לך נזק. ידוע לך אם רוקנו את הקופה?

ת. אם הייתי מקבל נתונים על ההתנהלות שלכם הייתי יודע. אבל אתם לא מתקשרים ואני לא יודע מאומה.

(עמ' 7, ש' 15-22).

1. אחזור כעת אל חקירתו של סימנטוב, שנשאל על השכר שהוא ושאר מנהלי קמה מקבלים בגין ניהול הפרויקט. סימנטוב השיב כי המנהלים לא מקבלים דבר, פרט להחזר הוצאות בסך 10,000 ₪ לחודש וטען כי "זה באישור המחוזי" (עמ' 3, ש' 26-28). ב"כ המבקשים הפנה אל סעיף 12 להסדר המינוי, אשר קובע: "המנהלים ו/או המשיבה 2 יקבלו שכר טרחה לפי דו"ח האפס שיאושר על ידי הגורם המוסמך...". כלומר, שכר מנהלי קמה נגזר מדו"ח האפס, אותו מסרבים המבקשים לחשוף. אין מחלוקת בין הצדדים שקמה מסרבת להעביר את דו"ח האפס למשיבה, בטענה כי השדרה הירוקה אינה מחויבת לעשות כן על פי הסדר החוב. הדבר מלמד כי יש ממש בחששותיה של המשיבה. אם הפרויקט מתנהל כהלכה, באופן שבו ניתן לצפות כי יוותרו עודפים, לאחר ניכוי כלל ההוצאות מההכנסות, סביר היה שקמה לא תסתיר את הדו"חות הרלוונטים מפני המשיבה. לא שוכנעתי כי חלה חובת סודיות או חל חיסיון המונע את העברת המידע הנדרש לעיון המשיבה, על מנת להניח דעתה, שאין סיכון לסילוק החוב עפ"י הסדר החוב. נכונה הטענה כי הסדר החוב אינו מזכה את המשיבה לקבל לעיונה דו"ח אפס. יחד עם זאת, בהינתן השינוי המהותי שחל בניהול הפרויקט, תוך נטילה מלאה של שליטת השדרה הירוקה על הנעשה בו, ולפי חובת תום הלב בקיום הסכמים, אני סבורה שנכון היה לגלות את אותם נתונים בודדים, שיפיגו את החשש כי עודפים לא יוותרו לצורך כיסוי החוב.
2. להבנתי, סיכויי המבקשים לזכות בסעד הצהרתי, לפיו הסדר החוב לא הופר, קיימים, אך אינם גבוהים במידה כזו שניתן להגדירם כסיכויים ממשיים לזכות בתביעתם. המבקשים אמנם הראו כי לא בוצעה דיספוזיציה מפורשת בקניינה של השרה הירוקה. ברם, מהסדר המינוי, התנהלות קמה, ועדותו של סימנטוב, עולה כי גם אם לא הועברו זכויות השדרה הירוקה באופן פורמלי, הרי בפועל נראה שלקמה שליטה מלאה בפרויקט ובחשבון הנאמנות. הדבר עולה ביתר שאת, גם מהעובדה כי מי שהצהיר והעיד מטעם המבקשים לא היה המבקש 2 – בעלי השדרה הירוקה, כפי שניתן היה לצפות, אלא מנהל קמה. ומי ששולט בענייני הפרויקט הלכה למעשה. הגעתי למסקנה, כי המבקשים לא הראו, ברמת ההוכחה הנדרשת בשלב דיוני זה, זכות לכאורה. די בכך כדי לדחות בקשתם לביטול העיקולים.
3. אם בכך לא סגי, הרי לא שוכנעתי כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקשים. אמנם, קיים סיכון מסוים שהעיקולים יערערו את יציבות הפרויקט. המבקשים טענו, וטענתם לא נסתרה, כי הותרת העיקולים על כנם עלולה להביא להפרת מערכת ההסכמים בין השדרה הירוקה לבין הדיירים והרוכשים, לגרור כישלון של מכירת דירות פוטנציאלית, להניע את קמה לממש את השעבוד בדרגה ראשונה על זכויות השדרה הירוקה. דא עקא, כי מאז הושתו העיקולים חלף פרק זמן לא קצר והפרויקט לא התמוטט ואינו בדרך לקריסה כפי שניסו המבקשים לצייר. הובהר כי מדובר בעשרות מיליונים ולעת עתה, נתפסו 160,000 ₪, סכום שהועבר לפיקדון ואינו מפריע להמשך ההתנהלות השוטפת של הפרויקט. מנגד, ביטול העיקולים עשוי להותיר את המשיבה בפני שוקת שבורה, עת תבקש לממש את זכותה המובהקת, שאינה שנויה במחלוקת, לקבל את כספה. על כן, גם בהיבט של מאזן הנוחות, סבורני כי ידה של המשיבה על העליונה.
4. לסיום, אביא מתוך הפסיקה דוגמא המלמדת כי בהינתן חשש להעברת עסקי תאגיד, לתאגיד אחר, בית המשפט התיר סעד זמני, שיחול לא רק על נכסי התאגיד הראשון, כי אם גם על נכסי התאגיד השני. בע"א 1385/13 מייק בן דוד נ' ר.פ אירועים וגנים (24.3.13, פורסם בנבו) נדונה בקשת בעלי מניות להשית עיקולים על נכסים של תאגיד שבא בנעליו של החברה בה היו למבקשים מניות. בימ"ש עמד על הנזק שעלול להיגרם למשיבים ועל הנזק שעלול להיגרם למבקשים בשל חששות מהותיים וממשיים להעלמת הכנסות מהאירועים שמפעילה החברה החדשה. על אף שהנזק הוא כספי, בלא יכולת מעקב אמיתית אחר הכנסות אלו לא יהיה בידי המשיבים לפצות את המבקשים פיצוי ההולם את הנזק שייגרם להם, במידה והערעור יתקבל. לכן, ולאור התנהלות המשיבים בעבר, יש לאפשר למבקשים מעקב צמוד אחר תקבולי החברה החדשה, שבאה בנעליה של החברה שפעילותה הועברה. מקל וחומר לענייננו, שאם התיר בית המשפט העליון סעד זמני על תקבולי החברה החדשה, בוודאי שיש להתיר סעד זמני על זכויות המבקשים.
5. נוכח האמור, הבקשה לביטול העיקולים נדחית. הצו לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל מבוטל.

המבקשים ישאו בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

1. כתב הגנה יוגש עד ליום 5.2.21 ועם הגשתו יובא התיק בפני לשם קביעת מועד לקדם משפט.

ניתנה היום, כ"א טבת תשפ"א, 05 ינואר 2021, בהעדר.