1. לפניי בקשת המבקשים-הנתבעים לסילוק התביעה שהגיש המשיב-התובע על הסף. הבקשה כוללת מספר עילות סילוק. אתמקד באחת, והיא – העדר יריבות ועילה.
2. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשת הנתבעים ולדחות את התביעה על הסף בהעדר יריבות ועילה בין הנתבעים לבין התובע. להלן נימוקיי.
3. עילת התביעה היא הפרת הסכם בין התובע לבין הנתבע 1, כנטען, כאשר בשל הפרת ההסכם עותר התובע לקבל מהנתבעים סכום של 20,000 ₪, ובהמשך - כך טוען התובע - יגדל סכום התביעה לשלושים מיליון דולר.
4. עפ"י הנטען בכתב התביעה, הנתבע 1 חתום על שני הסכמים שעניינם התחייבות של הנתבע 1 לשמירת סודיות כלפי חברת Mercury Capital (להלן מרקיורי) וחברת Apple Street Capital (להלן אפל סטריט). בהסכם נקבע שהנתבע 1 יצטרך לשלם פיצוי בגין הפרת התחייבותו לשמירת סודיות. עוד נקבע, כי הנתבע 1 מתחייב לבצע בדיקת פוליגרף עפ"י דרישה, כדי לבדוק אם הוא הפר את הסכם הסודיות. התובע טוען שהנתבע 1 הפר את ההסכם ומכאן התביעה.
5. טוענים הנתבעים כי אין יריבות בינם לבין התובע שכן ההסכמים המקימים את עילת התביעה אינם חתומים ע"י התובע. שמו של התובע אף לא נזכר בהסכמים, וההתחייבויות המפורטות בהם הן כביכול התחייבויות של הנתבע 1 כלפי מרקיורי ואפל סטריס (החברות), ולא כלפי התובע. מאידך, התביעה הוגשה ע"י התובע ולא ע"י החברות. אשר לנתבעת 2, היא כלל לא חתומה על ההסכמים ולכן אין כל עילת תביעה נגדה. עוד טוענים הנתבעים – אף כי הדבר אינו נצרך לענייננו - כי לו היתה מוגשת התביעה ע"י החברות או מי מהן, הרי שתנאי לבירור התביעה היה מתן הוראה כי אלו תפקדנה ערבון בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות התביעה. הבסיס לדרישה זו הוא סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999.
6. עיינתי בתשובתו של התובע, האוחזת לא פחות מ-85 סעיפים ותתי סעיפים המתפרסים על פני 9 עמודים (בניגוד להוראות תקנה 50(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018), ולא מצאתי בה שום נימוק או עובדה המקימים יריבות בינו לבין הנתבעים.
7. התובע, ולא החברות, הוא אשר הגיש את התביעה. שמו מתנוסס בכותרת התביעה, והוא שחתום על התביעה וגם על התשובות לבקשה לסילוק התביעה על הסף - ולא החברות. מאידך, ההסכמים שבבסיס התביעה נחתמו מול החברות ולא מול התובע כאמור.
8. לאחר ברירת הבר מהמוץ שבתשובתו הארוכה של התובע, מצאתי בסעיף 3.6 לתגובה את טענת התובע כי הוא הבעלים ב- 100% של החברות כלשונו, ובסעיף 5 טוען התובע כי הוא הבעלים היחיד של החברות ולכן הוא נושא באחריות לתביעה. אין בידי לקבל טיעון זה של התובע. עובדת היותו של התובע בעל מניות יחיד בחברות, היא כשלעצמה אינה מקימה עילת תביעה אישית של התובע, וזאת לאור עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה. חברה היא גוף מאוחד הנפרד ונבדל מנושאי המשרה בה ומבעלי מניותיה. רק בהתקיים עובדות חריגות, נשקלת סטייה מעקרון הפרדת האישיות המשפטית. התובע אינו מצביע על נסיבות חריגות המצדיקות סטייה מעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת.
9. אשר לנתבעת 2, הפכתי והפכתי בתביעה ובתשובה לבקשה לסילוק התביעה על הסף, ולא מצאתי כל עילת תביעה נגדה.
10. לאור האמור, ובהעדר יריבות ועילה בין התובע לבין הנתבעים, אין התביעה מגלה עילה למתן הסעד המבוקש בה ע"י התובע.
11. על כן, התביעה נדחית על הסף.
12. התובע ישלם לנתבעים הוצאות בסך 2,500 ₪.

ניתנה היום, ה' כסלו תשפ"ב, 09 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.