ניתן ביום 25 אוקטובר 2021

ב"כ המערער - עו''ד עדי עזר אשכנזי

המשיבה בעצמה

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי באר שבע (השופט יוסף יוספי; ב"ל 17545-02-17) בגדרו נתקבלה תביעת המשיבה להכיר במחלת ה- CTS שבכף ידה הימנית כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה.

הרקע העובדתי

1. המשיבה (להלן: העובדת) עובדת במוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) כעשרים שנה. תחילה הועסקה העובדת במחלקת הבטחת הכנסה, ובהמשך בקבלת קהל. במהלך שש השנים שקדמו להגשת התובענה עבדה העובדת יומיים מלאים (8 שעות) בהזנת חומר למחשב. בשלושת ימי העבודה הנותרים עבדה לסירוגין - בקבלת קהל (5 שעות) והקלדת נתונים למחשב (3 שעות), כשבמסגרת קבלת קהל עסקה, בין היתר, בהזנת נתונים למחשב.
2. העובדת הגישה תובענה להכיר במחלת ה-CTS שבכפות ידיה כפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה. הצדדים היו חלוקים בשאלה אם הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה. העובדת העידה כי הקלידה ברצף למעט הפסקות מועטות, ואילו המוסד טען כי אין המדובר בהקלדה עיוורת של שעות ברצף, שכן העובדת ביצעה פעולות מגוונות, כגון סריקה, פתיחת דברי דואר, קבלת קהל וצילום מסמכים, עריכת שיחות טלפון ובירור נתונים נדרשים. כמו כן טען המוסד כי השוואת דוחות הפעילות של העובדת לדוחות הפעילות של עובדים נוספים מצביעה על כך שפעילותה לא היתה חריגה ביחס לעובדים אחרים ואף מספר השאילתות שערכה נמוך בהשוואה לאחרים.
3. בהחלטה מיום 22.1.19 קבע בית הדין האזורי כי הוא נותן אמון בגרסת העובדת, ולכן הנטל להוכיח תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה הורם על ידה. וכך נאמר:

"כפי שכבר צויין על ידי בית הדין בהחלטתו מיום 1.2.18, עדות התובעת הותירה על בית הדין רושם מהימן, ולא נסתרה גירסתה ביחס לעבודת ההקלדה שבוצעה על ידה באמצעות שתי ידיה, ובעיקר ביד ימין. אמנם, התובעת ביצעה גם פעולות נוספות (אותן לא הכחישה) כגון סריקת מסמכים והדבקת מדבקות, מענה לטלפונים, צילום מסמכים ופתיחת דברי דואר; אך כל אלה נעשו לזמן קצר בין פעולות ההקלדה ולעיתים במהלכן. כך למשל, התובעת היתה עונה למיילים תוך ביצוע עבודת הקלדה, וכן חלק מהפעולות בוצעו אחת לחודש בזמן ישיבת צוות.

מהתמונה שנפרשה בפני בית הדין עלה, כי התובעת עובדת בנתבע מזה 20 שנה, כאשר החלה לעבוד במחלקת הבטחת הכנסה ואח"כ גם בקבלת קהל. יומיים בשבוע ב-6 שנים האחרונות, התובעת מקלידה באופן רצוף במשך כל יום העבודה (8 שעות) עת היא מזינה חומר למחשב. בשלושת ימי העבודה האחרים, התובעת מקבלת קהל במשך 5 שעות ביום, ואח"כ במשך 3 שעות בהמשכו של אותו יום היא עובדת מול המחשב ועוסקת בהקלדה. יצויין, כי גם בזמן קבלת קהל התובעת מקלידה נתונים במחשב.

גירסת התובעת ביחס לאופי עבודתה נותרה איתנה לכל אורך ההליך. התובעת לא ניסתה להפריז ביחס להיקף עבודתה בקלדנות. אכן, כפי שטען הנתבע, התובעת אינה קלדנית מקצועית העוסקת ב"קלדנות עיוורת", אך פעולת הקלדנות היוותה חלק ניכר ביותר מעבודתה לאורך השנים באופן יום יומי.

כפי שכבר צויין לעיל, התובעת ביצעה גם פעולות נוספות לאורך יום עבודתה, אך הן מתגמדות ביחס להיקף עבודת הקלדנות של התובעת בזמן שהיתה צריכה להקליד נתונים, לעדכן ואף לכתוב מיילים.

בהקשר זה יצויין, כי מענה ל – 3-4 טלפונים ביום או צילום מס' דפים למבוטחים אין בהם כדי לאיין תשתית של עבודת קלדנות הנעשית לאורך כל יום העבודה או בחלק משמעותי ממנו, כאשר התובעת נמצאת מול המחשב.

בשולי הדברים נוסיף, כי במקרה דנן, הנתבע (המוסד לביטוח לאומי) הוא גם המעסיק, כך שיכל להביא לעדות עובדת שעוסקת באותה עבודה ובאותו תפקיד כדי לסתור את גירסת התובעת, אך לא נעשה כן".

1. ביום 30.1.19 ניתנה החלטה בדבר מינוי ד"ר יפה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין (להלן: המומחה), ובמסגרת החלטה זו נקבעה התשתית העובדתית כך:

"התובעת עובדת בנתבע מזה 20 שנה, כאשר החלה לעבוד במחלקת הבטחת הכנסה ואח"כ גם בקבלת קהל. יומיים בשבוע ב-6 שנים האחרונות, התובעת מקלידה באופן רצוף במשך כל יום העבודה (8 שעות) עת היא מזינה חומר למחשב. בשלושת ימי העבודה האחרים, התובעת מקבלת קהל במשך 5 שעות ביום, ואח"כ במשך 3 שעות בהמשכו של אותו יום היא עובדת מול המחשב ועוסקת בהקלדה. יצויין, כי גם בזמן קבלת קהל התובעת מקלידה נתונים במחשב".

1. המומחה התבקש לחוות דעתו בנוגע לסוג הליקוי ממנו סובלת העובדת וזיקתו לתנאי עבודתה. בחוות דעתו שהוגשה ביום 19.2.19 ציין המומחה כי "לאור הממצאים הגבוליים והתלונות הלא אופייניים, אבקש להפנות התובע לבדיקה אלנטרוציאגנוסטית עדכנית של הגפיים העליונות...". העובדת ביצעה את הבדיקה הנדרשת, ולאור תוצאותיה הגיש המומחה ביום 11.6.19 חוות דעת משלימה בגדרה קבע כי קיים קשר סיבתי בין מחלת ה - CTSבידה הימנית לבין תנאי עבודתה.
2. ביום 8.9.19 הופנו למומחה, לבקשת המוסד, מספר שאלות הבהרה בנוגע לעישון, נתון BMI, ונטילת גלולות. בנוסף, המומחה הופנה לספרות עדכנית השוללת קשר סיבתי בין מחלת ה-CTS ובין תנאי העבודה לרבות הקלדה (שאלה 11). ביום 7.10.19 השיב המומחה על שאלות ההבהרה, ובמענה לשאלה האחרונה השיב כך:

"תשובה 11: הספרות הרפואית המצורפת מוכרת לי וידוע לי כי קיימים פירסומים מהשנים האחרונות בהן נשלל הקשר בין הקלדה ושימוש בעכבר המחשב ותסמונת התעלה הקרפלית. בניגוד לכך קיימת ספרות התומכת בקשר זה כולל החוזר לנפגעי עבודה בנושא תיסמונת התעלה הקרפלית מאת גב' מנצורי לאה, אגף ביטוח נפגעי עבודה מתאריך 3.2.2005, המציין כי קלדניות המפעילות האצבעות באופן רצוף שעות רבות ביום מהווה גורם סיכון לתסמונת התעלה הקרפלית. כל עוד לא יצא חוזר עדכני הערוך על ידי המוסד לביטוח לאומי השולל הקשר בין המרכיב התעסוקתי ותסמונת התעלה הקרפלית עלי לקבוע על פי אסכולת בית הלל ולהכיר בקשר זה. להבנתי יש מקום ליציאת חוזר עדכני היות והספרות נוטה לשלול הקשר בין הקלדה ותסמונת התעלה הקרפלית".

1. ביום 24.12.19 התבקש המומחה לבקשת המוסד לעיין בחומר רפואי שצירף לחוות דעתו. ביום 21.1.20 המומחה השיב כי גם בחומר הרפואי שצורף אין כדי לשנות מחוות דעתו מיום 10.2.19 ובקשר לספרות הרפואית השיב כך:

"בנוגע לקשר בין הקלדה / שימוש במחשב ותסמונת התעלה הקרפלית הדעות בספרות חלוקות ולפיכך לא ניתן, על פי אסכולת בית הלל, לשלול הקשר בין ההקלדה לבין תסמונת התעלה הקרפלית".

1. זה המקום לציין כי ביום 3.2.05 הכיר המוסד בכך שתסמונת התעלה הקרפלית אופיינית אצל קלדניות המפעילות את האצבעות באופן רצוף שעות רבות ביום (חוזר נ.ע. 1412) (להלן: "החוזר הישן"). ביום 17.1.19 פרסם המוסד לרופאים המחוזיים הבהרה לפיו הוא מצוי בעיצומו של כתיבת חוזר חדש בנושא זה. בשל שכיחות התביעות בהיבט זה, ונוכח הצטברות מחקרים רפואיים חדשים מאז הוצאת החוזר הישן, פרסם המוסד ביום 17.1.19 הודעה בדבר עדכון לחוזר הישן (להלן: הודעת עדכון). על פי הודעת העדכון הוחלט "לבטל את האמור בענין בחוזר הישן ולקבוע שאין להכיר כפגיעה בעבודה בהקלדה בKEYBOARD למחשב. (לעניין זה אין שינוי בהקלדה במכונת כתיבה ישנות ככלל שעדיין נעשים בהם שימוש" (סעיף 7 להודעת העדכון).

פסק דינו של בית הדין האזורי

1. ביום 1.11.20 ניתן על יסוד חוות דעת המומחה פסק דין המקבל את התובענה ביחס לכף יד ימין. וכך נאמר:

"במקרה שלפנינו קבע תחילה המומחה כי לאור ממצאים גבוליים ותלונות לא אופייניות יש מקום לביצוע של בדיקת הולכה עצבית וכן בדיקה קלינית מצדו. בחוות דעתו מיום 11.6.19 קבע המומחה באופן חד משמעי כי לאור הבדיקה הקלינית שערך ותוצאות הבדיקה ההולכה העצבית, התובעת סובלת מ – CTS ביד ימין. לפיכך, לאור מסקנתו זו בשילוב עם הניתוח המקיף אותו ערך בחוות דעתו הראשונה ביחס לתנאי עבודתה של התובעת, ברי כי יש לקבל את מסקנתו ולבסס עליה את פסק הדין.

גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה בשני הסבבים, ענה המומחה באופן ענייני ובין השאר ביחס לגורמי סיכון אותם ציין הנתבע. המומחה ענה על תריסר שאלות הבהרה וחזר על קביעתו.

המומחה נימק מדוע התובעת לא סובלת מהשמנת יתר, וכן התייחס לנושא העישון בציינו כי אין הגדרה של מידת השפעתו באחוזים על תסמונת ה – CTS, וממילא גם הוסף וקבע כי אין בה במקרה דנן כדי להביא לשינוי מסקנתו.

המומחה גם התייחס לגלולות ההריון ונימק מדוע אינן מהוות גורם סיכון. המומחה גם פירט את תוצאות בדיקת ההולכה העצבית תוך שהוא מציין כי ייתכן שהמאמץ אליו נחשפה היה גדול יותר בידה הימנית, נתון שיש בו כדי לתמוך בתוצאות. עוד ציין כי בשנים האחרונות קיימים מקורות ספרות רפואיים ששללו קשר סיבתי בין הקלדה ושימוש בעכבר ל – CTS, אך גם קיימת ספרות תומכת בקשר סיבתי, תוך שבסופו של יום קובע הוא כי למרכיב התעסוקתי השפעה העולה על 20% על הופעת מחלת ה – CTS.

מכל האמור לעיל עולה, כי עסקינן בקביעות רפואיות גרידא, מטעם מומחה שמונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב".

טענות הצדדים בערעור

1. המוסד טוען כי שגה בית הדין האזורי בקביעותיו וזאת ממספר טעמים: ראשית, בהחלטה מיום 22.1.19 בדבר קיום תשתית עובדתית למיקרוטראומה. המוסד חוזר וטוען כי מחומר הראיות בתיק, חקירת העובדת בבית הדין קמא וכן על ידי חוקר המערער עולה כי עבודתה כללה פתיחת תביעות, הזנת נתונים, פתיחת דברי דואר, קבלת מבוטחים שונים. לטענתו אף לפי הסברי העובדת שונה אופי עבודתה והיו שנים בהם לא עבדה בקבלת קהל. לטענת המוסד מהתשתית העובדתית עולה בבירור כי אין מדובר בהיקף הקלדה רב המלמד על ביצוע רציף מתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה וברור כי לא מדובר בהקלדה עיוורת במשך שעות ברצף. אף כי פעילות העובדת אכן היתה מול מחשב, מצב דברים שמאפיין עובדים רבים בעבודות משרדיות, הרי שלא ניתן לומר כי התנועות שהרכיבו פעילות זו היו אחידות במהותן או שהיו רציפות. זאת, מאחר שגם במסגרת עבודת העובדת מול מחשב עסקה בקריאה של תכתובת ותיקים שונים ולא רק בהקלדה, ובשים לב לכך שאף עבודתה מול המחשב "נקטעה" בפעילות נוספת שהיתה כרוכה במענה טלפוני אנושי. שנית, לא ניתן להכריע על בסיס חוות דעת המומחה, שכן קיימות בה סתירות משמעותיות המהווה פגם גלוי. כך למשל, בענין ה BMI, עישון, נטילת גלולות למניעת הריון. שלישית, עמדת המומחה השתנתה והוא אוחז בדעה אחרת. לטענת המוסד המומחה השתית את הכרעתו על החוזר הישן שבינתיים בוטל. בתיק אחר (ב"ל 45598-11-18) הכיר המומחה מלכתחילה בקיומו של קשר סיבתי על יסוד החוזר הישן. במסגרת שאלות ההבהרה נמסר לו כי החוזר הישן בוטל, והוא שינה עמדתו וקבע כי אינו סבור שיש למצוא קשר בין הקלדה במחשב ותסמונת התעלה הקרפלית. כמו כן, נטען כי בענייננו גם בתשובה האחרונה מיום 21.1.20 נקט המומחה בלשון "לא ניתן ... לשלול.." ולשון כזו אינה מספקת לביסוס קשר סיבתי. על יסוד אלה מבקש המוסד לקבל את הערעור ולדחות את תביעה המשיבה; לחילופין, בקש להעביר למומחה שאלת הבהרה נוספת המפנה לחוזר העדכני של המוסד, נוכח תשובותיו לשאלות ההבהרה ונוכח העובדה כי אינו מחזיק בעמדה כפי שהובעה בבית הדין קמא; לחילופי חילופין בקש המוסד להורות על מינוי מומחה נוסף או אחר.
2. העובדת טוענת בסיכומיה כי פסק הדין ניתן לאחר שהוכחה תשתית עובדתית הנדרשת למינוי מומחה, ולאחר שנבדקה קלינית אצל מומחה מטעם בית הדין, לאחר שהמומחה הגיש את חוות דעתו ולאחר שלושה סבבי שאלות הבהרה רבות מהמקובל. לטענת העובדת היא הצליחה להוכיח הן באמצעות מסמכים, הן בעדותה והן בחקירתה שלא נסתרו בשום שלב כי עבודתה כללה הקלדות רבות מדי יום ביומו במשך שעות רבות רצופות ואשר הינן בבחינת תנועות חוזרות ונשנות ברציפות משך פסקי דין ארוכים, מדי יום, 5 ימים בשבוע, וזאת כנדרש למיקרוטראומה. העובדת מפנה לאמור בתצהיריה בהיבט זה ולטענתה היה בידי המוסד לסתור את עדותה, לרבות באמצעות פקידים אחרים, ומחדלו פועל לחובתו. על פי ההלכה בית הדין לערעור אינו מתערב בקביעות מהימנות עדים שנחקרו והעידו בפני בית הדין למטה. אשר לפן הרפואי, טוענת העובדת כי מכלל המסמכים הרפואיים שצירפה עולה כי אין גורמי סיכון המתוארים בחוזרים כגון, סכרת, בעיות בבלטות התריס, השמנת יתר נכרת. לטענתה כלל שאלות ההבהרה קבלו מענה והתייחסות ספציפית ולא נמצא כל פגם בחוות הדעת שיש בו להעיד כי המומחה שבוי בקונספציה מוטעית או שחוות דעתו אינה מעוגנת בחומר הרפואי שבפניו. העובדת חולקת על כך שעמדת המומחה אינה עמדתו העדכנית, שכן בתיק הנוסף הכיר לטענתה בקשר סיבתי בין המרכיב התעסוקתי לבין היד השלטת עקב שימוש בעכבר.

דיון והכרעה

1. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל, וזאת משני טעמים כמפורט להלן:
2. נקודת המוצא לבחינת הערעור בפנינו הותוותה בעב"ל (ארצי)
   28897-05-20  רג'אאי סלאמה - המוסד לביטוח לאומי (15.12.20) (להלן: ענין סלאמה) בהתייחס לקביעת קיומה של תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה בקשר לעבודה עם מחשב. וכך נאמר:

"עובדים רבים עובדים בימינו בעבודה מול מחשב, אולם לא די בכך כדי להניח תשתית עובדתית למיקרוטראומה, והטוען למיקרוטראומה צריך להוכיח קיומה של עבודה כרוכה בביצוע תנועות חוזרות ונשנות הנמשכת על פני משכי זמן רצופים ומשמעותיים על מנת לחסות בגדר פגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. עבודה מול מחשב כוללת מגוון רחב של עבודות הדורשות פעולות שונות כאשר יש עובדים הנדרשים להקלדות ממושכות ומנגד עובדים אשר אינם מקלידים, או מקלידים לפרקי זמן קצרים בלבד. יש עובדים הנדרשים לעבודת הקלדה או תוך שימוש בעכבר המחשב חוזרת ונישנית ומתמשכת ומנגד עובדים שעבודתם מול המחשב מגוונת וכוללת פעולות ותנועות מסוגים שונים. כל מקרה צריך להיבחן לגופו ולא די בהגדרת העבודה כ"עבודה מול מחשב" כדי לענות על עילת המיקרוטראומה.

1. בענין סלאמה נקבע כי "מעדות המערער ומתצהירו עולה תמונה של עבודה מגוונת ולא ניתן ללמוד כי פעולת ההקלדה או העבודה עם עכבר המחשב ארכה משך זמן משמעותי דיו. אכן המערער תיאר פעולות שונות אותן ביצע מול המחשב. אולם התמונה המצטיירת מעדותו היא של עבודה מגוונת מול תוכנות שונות – שהעבודה עימן היתה כרוכה במטלות שאופן ביצוען שונה, במהלך היום, כאשר לא עלה תיאור של עבודה הכוללת הקלדה רציפה או שימוש ממושך וחד גוני בעכבר המחשב... עבודת ההקלדה התפרשה על פני יום העבודה ובכל מקרה לא הוכח רצף מספק. לאור האמור, ערעור המערער בכל הנוגע לעילת המיקרוטראומה נדחה". ברוח זו, ותוך מיקוד על ענין הרצף, נקבע גם עב"ל (ארצי) 32616-06-20  מיטל חלבי - המוסד לביטוח לאומי (7.3.21) ובב"ל (י-ם) 4386-02-19  עליזה קריספין - המוסד לביטוח לאומי (17.3.20), אשר ערעור עליו נדחה נוכח אופיו העובדתי (עב"ל 50601-06-20 עליזה קריספין – המוסד לביטוח לאומי (6.5.21)).
2. במקרה שלפנינו קביעתו העובדתית של בית הדין האזורי היתה שונה, ולפיה על אף הגיוון במשימות הוכח רצף מספיק של הקלדה. כעולה מסעיף 5 לעיל, נוכח קביעה זו נוסחה התשתית העובדתית שהועברו לעיונו של המומחה בתמציתיות ובהכללה רבה תוך שלגיוון הקיים בתנועות לא ניתן כל ביטוי.
3. אנו סבורים כי בכך נפל פגם בהחלטת בית הדין האזורי, שכן פירוט התשתית העובדתית שנקבעה על ידו והועברה למומחה צריך להיות מפורט יותר. תשתית זו צריכה לכלול לצד פירוט מרכיב "החוזר ונשנה" בתנועות גם התייחסות מפורטת, ככל הניתן, למרכיבי הגיוון בעבודת העובדת, וזאת משני טעמים:

ראשית, פירוט הגיוון בתנועות עשוי לסייע לחידוד התמונה העובדתית בעת ההכרעה האם הונחה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, היינו אם החזרתיות בתנועות מספקת והאם הגיוון בתנועות שולל את עילת המיקרוטראומה אם לאו. הפירוט העובדתי חיוני אפוא לצורך הסקת מסקנה מושכלת אם הונחה תשתית מספקת למיקרוטראומה. הצד השני של המטבע הוא כי המבוטח נדרש, ככל הניתן, לפרט בתצהירו לא רק את מרכיבי החזרתיות בעבודתו, אלא גם את מרכיבי הגיוון. בעידן הדיגיטלי עובדים רבים נדרשים לעבוד זמן רב באמצעות המחשב, ואולם בכך לא די כדי להניח תשתית למיקרוטראומה. כאמור בענין סלאמה נדרשת "עבודה הכוללת הקלדה רציפה או שימוש ממושך וחד גוני בעכבר המחשב". משכך, לצורך גיבוש מסקנה בדבר קיום תשתית זו יש לתת את הדעת לגיוון בתנועות, משכו הכולל, עיתויו ובאיזו מידת הוא קוטע את רצף הפעילות המחזורית, וכיוצא באלה.

שנית, פירוט הגיוון – אף אם נניח כי הונחה תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה – עשוי להיות בעל חשיבות בהיבט הרפואי. השאלה אם לגיוון הקיים בתנועות השלכה על הקשר הסיבתי הרפואי אם לאו היא רפואית, וביחס אליה אמור המומחה מטעם בית הדין לחוות דעתו. אולם, כאשר התשתית העובדתית המועברת למומחה אינה כוללת פירוט זה אין בידו להידרש לכך. משכך, וגם מטעם זה, יש חשיבות לפירוט התשתית העובדתית בעילת המיקרוטראומה.

1. במקרה שלפנינו, התשתית העובדתית שגובשה על ידי בית הדין היתה תמציתית ולא מפורטת דיה. תמצות זה הקשה אף עלינו להעריך אם הגיוון בתנועות מתיישב עם עילת המיקרוטראומה (כטענת העובדת) או שולל אותה (כטענת המוסד). משכך, ומשאין מחלוקת כי עבודת העובדת כללה מרכיבי גיוון, ומשני הטעמים – סברנו כי יש מקום להחזיר את ההליך לבית הדין האזורי על מנת שיעבה, ככל הניתן, את פירוט התשתית העובדתית, כך שיינתן ביטוי בתשתית העובדתית גם למרכיבי הגיוון. לאחר פירוט זה יבחן בית הדין אם יש מקום לשנות ממסקנתו בדבר קיום תשתית עובדתית לפי עילת המיקרוטראומה. זאת, מבלי שיש בפסק דין זה משום הבעת דעה לכאן או לכאן כיוון שהעובדות שנקבעו היו תמציתיות מכדי שניתן יהא לגבש עמדה על יסודן.
2. טעם נוסף לקבלת הערעור נעוץ בחוות דעת המומחה, אשר הושתתה על החוזר הישן שאותה עת כבר בוטל. ויודגש, למקרא חוות הדעת נראה כי המומחה נתן משקל לחוזר הישן שבוטל קודם לכן ובמצב המחקרי הנוכחי ראה בו מגלם את גישת בית הילל. בכך קיים פגם בחוות הדעת. אולם, בנסיבות הענין המיוחדות גם התנהגות המוסד אינה חפה מקשיים. כבר ביום 7.10.19 הבהיר המומחה במענה לשאלות ההברה כי הוא משתית את הכרעתו, בין היתר, על חוזר המוסד הישן, הגם שבמועד מתן חוות דעת זו הוא כבר בוטל. ביום 24.12.19 ביקש המוסד להעביר למומחה הרפואי חומר רפואי נוסף, ואולם שאלת הבהרה ממוקדת המביאה לידיעת המומחה כי החוזר הישן בוטל, ומהי עמדתו העדכנית עקב כך – לא התבקשה. למעשה רק בערעור מבקש המוסד, לראשונה, להפנות שאלת הבהרה ברוח זו. במצב דברים זה סברנו כי לא ניתן לאמץ את חוות דעת המומחה הרפואי מטעם בית הדין, אשר נשענה על נתון שגוי בדבר המשך עמידתו בתוקף של החוזר הישן. שאלה נפרדת היא השאלה אם תוצאת הדבר היא הפניית שאלת הבהרה למומחה או מומחה נוסף. ברירה זו סברנו כי ראוי שתיעשה על ידי בית הדין האזורי אליו מוחזר התיק בראי טענות הצדדים לפניו.
3. סוף דבר - הערעור מתקבל, ופסק דינו של בית הדין האזורי מבוטל, וזאת מבלי שנביע עמדה לגופו של ענין. הענין מוחזר לבית הדין האזורי לצורך קביעה מפורטת יותר של התשתית העובדתית ובחינה מחודשת אם זו מניחה תשתית לפי עילת המיקרוטראומה. ככל שבית הדין יסבור כי הונחה תשתית לפי עילת המיקרוטראומה – ובכך איננו מביעים כל עמדה – יקבע אם יש מקום להפניית שאלות הבהרה למומחה שמינה או מינוי מומחה נוסף, וזאת בראי טענות הצדדים. בנסיבות הענין – אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ב (25 אוקטובר 2021) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.