1. לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), על דרך המיקרוטראומה.

2. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 6.9.20, מהנימוק כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביאו לליקוי הנטען; לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי העבודה; מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שלפנינו.

3. משהצדדים לא הצליחו להגיע להבנות ביניהם, ניתנה החלטה על הגשת תצהירים והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו.

הנתבע הגיש את הודעת התובע לחוקר הנתבע מיום 10.8.20, ואת שאלון המעסיק מיום 3.10.19, שמילא מנהל כפר הנוער החקלאי "כדורי" - מר רועי בר אילן (להלן: "מר רועי").

בישיבת הוכחות מיום 1.6.21 העידו בפנינו התובע ומר רועי.

העובדות

5. התובע, יליד 1953, מתגורר בכפר תבור.

6. בחודש 10/1977 החל התובע לעבוד באחזקה בבית הספר החקלאי "כדורי" (להלן: "בית הספר"). בחודש 2/2000 החל התובע לעבוד כמנהל אחזקה וקב"ט בבית הספר.

7. התובע עובד כ-5 ימים בשבוע כ-8.5 שעות בממוצע ביום עבודה.

8. ביום 18.6.19 התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בליקוי נטען בעמוד השדרה המותני כפגיעה בעבודה בשל תנאי עבודתו כמנהל אחזקה ונגר בבית הספר.

9. כאמור, ביום 6.9.20 הנתבע דחה את התביעה, וכנגד החלטה זו הוגשה התביעה שלפנינו.

עיקר טענות התובע

10. במסגרת עבודתו של התובע כמנהל אחזקה הוא נדרש להתכופף ולהרים פלטות דיקטים, לעלות על סולמות ולתקן מרצפות, ברזים ועוד.

בנוסף לתפקידו כמנהל אחזקה התובע נדרש, בין היתר, לעבוד בנגריה ולייצר רהיטים לפי צרכי בית הספר. התובע ציין כי עבודתו בנגריה הייתה "לא בתדירות יומיומית" וכי עבד כ-10 ימים בחודש כ- 3 שעות ביום.

לצורך ייצור הרהיטים, התובע השתמש בפלטות סנדביץ' בעובי 17 מ"מ כאשר משקל כל פלטה כ- 10 ק"ג.

זאת ועוד, במסגרת עבודתו ובמסגרת הליך ייצור הרהיטים, התובע מתכופף מטה כלפי ערימת הפלטות, מרים פלטה אחת לכיוון מכונת החיתוך ומניח אותה על משטח המכונה. לאחר שהתובע מסיים את החיתוך והרכבת הפלטות, הוא מרים אותן חזרה ומניח על הרצפה תוך כיפוף מטה שוב.

את פעולות הכיפוף וההרמה, התובע ביצע ברובו המכריע של יום עבודה בנגריה.

במסגרת העבודה כמנהל אחזקה ובנגריה, תדירות ההתכופפויות הינה כ-50 פעמים ביום בממוצע.

11. לאור תנאי ואופי העבודה התובע החל לסבול מכאבי גב חזקים, ובסופו של דבר אובחן כסובל מפריצת דיסק L4-L5.

12. הנתבע טעה במסקנתו ובהחלטתו. סוג ואופי עבודתו של התובע, לאורך השנים הרבות, הוא הגורם היחידי לליקוי הרפואי ממנו הוא סובל כיום.

13. לאור האמור, קיים קשר סיבתי ודאי בין הליקוי ממנו התובע סובל בגבו התחתון לבין עיסוקו ועבודות האחזקה אותן הוא ביצע במשך השנים.

14. לאור האמור, יש לקבל את התביעה ולהורות על מינוי מומחה רפואי.

עיקר טענות הנתבע

15. לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק; התובע לא ביצע בעבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף במהלך פרק זמן משמעותי ברצף ובתדירות גבוהה ומשכך תנאי עבודתו אינם מקימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה לגבי הליקוי הנטען; אין כל קשר סיבתי בין הליקוי הנטען לתנאי העבודה של התובע; הליקוי הנטען הינו תוצאה של גורמים תחלואתיים ו/או של גורמים אחרים אשר אינם קשורים בעבודה; לחילופין, תנאי העבודה לא השפיעו כלל על הליקוי ולכל היותר השפעתם על הליקוי פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

לפיכך, יש לדחות את התביעה.

השאלה שבמחלוקת

16. האם תנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי הנטען בגב?

המסגרת הנורמטיבית

17. כבר נקבע כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות:

"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח  (22.12.14).

18.      עוד נקבע בפסיקה, באשר לתנועות החוזרות ונשנות כי "התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף". כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000). עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)). כמו כן נקבע כי "יש לאבחן  בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה (פרשת שבח בפסקה 6(ד); עב"ל (ארצי) 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו -המוסד לביטוח לאומי (5.3.15).

עם זאת הובהר כי במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.06); עב"ל (ארצי) פנינה ישראל – המוסד לביטוח לאומי (3.12.15).

על כל אלה יש להוסיף ולהזכיר כי בהיותה של העבודה עבודה קשה המחייבת מאמץ פיסי, אין די כדי לענות על התנאים להכרה במסגרת תורת המיקרוטראומה (ראו עב"ל 46178-03-14 פלונית – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 26.9.16).

מן הכלל אל הפרט

19. נקדים אחרית לראשית ונציין כי לא שוכנענו שתנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי בגבו. ונסביר.

20. ב"כ התובע ציין במהלך הדיון כי עבודת הנגרות לבדה מקימה תשתית למיקרוטראומה: "...אני אומר פה האם ניתן ב-3 שעות ביום בעבודת נגרות בכדי להקים תשתית למיקרוטראומה ואני אומר שכן. אני מנטרל החוצה את כל הפעולות האחרות. אני מדבר על נגרות ואנו סבורים שקיימת תשתית ראיה למינוי מומחה" (ראו ע' 5 ש' 19-22 לפרוטוקול).

הנה כי כן, כל שנותר לנו הוא לבדוק האם הפעולות המבוצעות במסגרת עבודת הנגרות מקימות תשתית מתאימה למיקרוטראומה. יחד עם זאת, מעבר לנדרש נבחן את מכלול פעולותיו של התובע במסגרת תפקידיו השונים.

גרסת התובע

21. בהודעתו לחוקר מיום 10.8.20 התובע ציין כי הוא משמש בתפקיד מנהל אחזקה וקב"ט בבית הספר כדורי.

22. באשר לתפקידו כקצין ביטחון התובע ציין כי "ביטחון זה כל היום, אני אחראי על חברת שמירה שמאבטחת את כדורי, אני מראיין מאבטחים חדשים, קבלה לעבודה, אחראי על כניסות של אנשים לכדורי, ביקורת שמירה במשך יום העבודה ובלילות" (ראו ש' 8-10 להודעת התובע).

23. באשר לתפקידו כאיש אחזקה, התובע ציין כי "אני עשיתי אחזקה של מבני העובדים, חצר, מבני החניכים שגרים בכפר שזה חמש פנימיות, עשיתי עבודות נגרות. בבית ספר החלפתי מנעולים, תיקון של דלתות הכיתות, תיקון צנרת מים, סתימות ביוב, חציבה בקירות, תיקון ברזי מים, תיקון כיסאות, כולל אחראי על תלמידים שבתורנות ניקיון...צביעת בית הספר בסוף שנה...עשינו את כל התיקונים והניקיון של בית הספר. מסיבת סוף שנה אנחנו הכנו את התפאורה...הייתי אחראי על אחזקה של המבנים של הפנימייה והמבנים של העובדים שגרו בכדורי ושל החצר שכוללת ספסלים, פרחים, עמודי תאורה, מדרכות, גדרות. בכל תקופת העבודה שלי באחזקה העבודה הייתה שונה בכל יום" (ראו ש' 19-30 להודעת התובע).

באשר לתפקידו כמנהל אחזקה התובע ציין כי "עשיתי הכל, כל יום עבודה אחרת. בין לבין הייתי עושה גם עבודות נגרות. בממוצע עבדתי בנגרות כפעמיים בשבוע, בממוצע כשלוש שעות ביום לפעמים ברצף ולפעמים לסירוגין. בניתי מיטות, שולחנות, ארונות, ריהוט למשרדים" (ראו ש' 34-36 להודעת התובע).

התובע נשאל האם נדרש בעבודתו לבצע פעולות חוזרות ונשנות, ועל כך השיב: "מה פתאום. העבודה מגוונת. כל העבודה היא פיזית, כל הזמן לסחוב ציוד, להרים ולהוריד, הגב שלי כל הזמן פעיל. אני כל הזמן מרים משהו ומתקן, אין לי משרד לשבת" (ראו ש' 45-46 להודעת התובע).

כשנשאל האם עבודתו כרוכה בהרמת משאות השיב כך: "כן. היינו מקבלים שקי מלט, צינורות ברזלים, בלוקים, דודי חשמל, קולטים, בלוקים, מפרקים ריהוט, ספות כורסאות, כיסאות ושולחנות. כל יום כל הזמן עבודה פיזית. מדובר באחזקה של מקום פעיל 24 שעות. אנחנו בנינו, הרכבנו, עבדנו כנגרים, מסגרים, בנאים, צבעים, עבודות חשמל. כל הזמן עבודה פיזית. מדובר על הרמת משקלים באופן יום יומי, כל יום משהו אחר" (ראו ש' 51-54 להודעת התובע).

כשהתובע נשאל האם נדרש להרים משאות לגובה, השיב: "בטח. ארון על ארון, תליית לוחות, החלפת תקרות אקוסטיות, עבודה על סולם. צביעה של תיקרה" (ראו ש' 56-57 להודעת התובע).

24. עולה אפוא, מגרסתו הראשונה של התובע בהודעתו, כי חלק לא מבוטל מזמנו הושקע במסגרת פעילותו כקב"ט (ראיונות למאבטחים, קבלה לעבודה, ביקורות שמירה ועוד). בחלק האחר של הזמן, התובע ביצע עבדות שונות ומגוונות, הפועלות על אזורים שונים בגוף כאשר עבודתו הייתה משתנה ותלויית צורך. התובע ציין בפירוש, כי עבודתו הייתה מגוונת, שונה בכל יום, תיאר סוגים שונים של עבודה שביצע (החלפת מנעולים, תיקון דלתות, תיקון צנרת מים, תיקון סתימות ביוב, חציבה בקירות, תיקון ברזי מים, תיקון כיסאות, עבודות צבע, עבודות ניקיון, הכנת תפאורה למסיבות סוף שנה, ועוד), וטען, בין היתר, כי "עבדנו כנגרים, מסגרים, בנאים, צבעים, עבודות חשמל" (ראו ש' 53 להודעת התובע).

באשר לעבודה בנגרות, התובע ציין כי עבד בנגרות כפעמיים בשבוע, שלוש שעות בממוצע ביום, לפעמים ברצף ולפעמים לסירוגין. קרי, התובע עבד בנגרות 6 שעות בשבוע, לא ברצף.

מכל מקום, התובע ציין כי עבודתו הינה מגוונת, כך גם באשר לעבודה הפיזית שכללה סחיבה, הרמה (גם לגובה), הורדה, פירוק, תליית לוחות, החלפת תיקרות אקוסטיות, צביעה של תקרה, עבודה על סולם ועוד – כאשר גם המשאות היו משתנים, בעלי משקלים שונים וכללו שקי מלט, צינורות ברזלים, בלוקים, דודי חשמל, קולטים, בלוקים, ריהוט, וכד'.

25. בתצהירו ובעדותו בבית הדין, הציג התובע גרסה שונה.

כך למשל, התובע העיד שעבודתו כקב"ט מבוצעת אחרי שעות העבודה ולא במסגרת העבודה השוטפת (ראו ע' 2 ש' 14-16 לפרוטוקול).

זאת ועוד, התובע העיד ש"המקצוע שלי הוא נגר שקרוב ל-60% מהזמן שלי אני מתעסק בנגרות" (ראו ע' 2 ש' 17 לפרוטוקול). בתצהירו ציין התובע : "תדירות עבודתו בנגריה הינה כ-3 שעות ביום, אך לא בתדירות יומיומית, אלא בממוצע של כ-10 ימים בחודש"(סעיף 9 לתצהיר) (גרסה זו העלה התובע גם בהודעה במסגרת הליך קודם בעניינו מול הנתבע (סומן ת/1), שם טען לאירוע תאונתי בעבודה ביום 7.6.16, כאשר לפני האירוע, לטענתו לא סבל מבעיות גב. למען שלמות התמונה נציין, כי תביעתו בעניין זה נמחקה לבקשת בא כוחו). מכל מקום, גם אם נלך לשיטתו של התובע, 30 שעות עבודה בנגרות אינם 60% מזמן העבודה. נגדיל ונאמר, כי גם לו היינו מקבלים את גרסתו בעניין זה ונתעלם לרגע מהסתירות שמצאנו, עדיין, לא שוכנענו שעבודה של 3 שעות ביום, שלא ברצף, בנגרות, כ-10 ימים בחודש, לא בתדירות יומיומית, תוך ביצוע מגוון פעולות שונות ומגוונות, יש בה כדי להקים תשתית מתאימה למיקרוטראומה.

התובע הוסיף והעיד כי "עבודת האחזקה היא תמיד מגוונת...עושים אלף ואחד דברים ביום" (ראו ע' 4 ש' 5-6 לפרוטוקול). דברים המדברים בעד עצמם.

26. לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג לפנינו, ולאחר ששקלנו את נסיבות העניין - הגענו למסקנה כי במסגרת עבודתו, נדרש התובע לבצע פעולות רבות - והכל בתדירות משתנה, בהתאם לצרכי העבודה. שוכנענו כי מדובר בתנועות שונות ומגוונות, כך שאין עסקינן בתנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן ומבוצעות ברצף. הפעולות שביצע התובע מורכבות מתנועות מגוונות והפעלה של חלקי גוף שונים, ואף דרשו פעולות שונות ומגוונות של הגב- ועל כן, לא הונחה תשתית עובדתית מתאימה לקיומה של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה.

נוסיף ונציין כי גם אם התובע ביצע עבודה פיזית קשה בחלק מזמן העבודה, הרי שאין מדובר ברצף של פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה, ועל כן הלכת המיקרוטראומה אינה ישימה בתביעה דנן.

גרסת המעסיק

27. חיזוק למסקנה אליה הגענו מצאנו בעדותו של מנהל כפר הנוער החקלאי "כדורי", מר רועי.

28. בשאלון המעסיק מיום 3.10.19 ציין מר רועי, כי התובע עובד כמנהל אחזקה בכפר הנוער וכקצין ביטחון (קב"ט).

באשר לסדר יומו של התובע, השיב מר רועי כי התובע מבצע "ביקורת על מצב העובדים, תגובה לתלונות על נזקים, שולח את עובדיו לתיקונים, אחראי על המאבטחים, ליווי וקבלת קבלנים לעבודות בכפר".

באשר לפעולות והתנועות שמבצע התובע, ציין מר רועי כי "כיום נמנע מעבודות פיזיות קשות, יכול לבצע עבודות קלות בעצמו, שאר העבודות מבוצעות ע"י עובדיו, בפיקוחו".

באשר להרמת משאות כבדים, ציין מר רועי כי התובע "כיום נמנע מהרמת משאות כבדים, מטיל ומפקח על עובדיו".

לסיום סיכם מר רועי כי "העובד אינו מסוגל לעבודה פיזית או לנשיאת משאות, מטיל על עובדיו ומפקח על עבודתם".

הנה כי כן, מגרסתו הראשונית של המעסיק בהודעתו, עולה שהתובע אינו עובד בעבודה פיזית כלשהיא ואינו מרים משאות.

29. בעדותו בבית הדין, מר רועי העיד כי הוא נכנס לתפקידו בחודש 9/2016, אז התובע שימש בתפקיד מנהל אחזקה וקב"ט. מר רועי הוסיף, כי התובע עבד גם בנגריה שבכפר הנוער. באשר למהות העבודה ציין כי התובע "עשה את כל עבודות האחזקה שנדרשות...הוא גם הפעיל נגריה בתחום עבודתו...הוא יכול להחליף מטבח שהורכב באחד החדרים, הוא יכול לתקן אסלה או פיצוץ מים, דוד שמש. בנגריה הוא היה בונה ריהוט...הוא היה עובד בנגריה לפי צורך. יכול להיות שבמהלך חודש התובע לא היה אף פעם ויכול להיות שיהיה הרבה פעמים. זה לא משהו קבוע. הנגרייה נועדה לפרויקטים מסוימים...לשאלת ביה"ד אני משיב שמ-2016 שאני הגעתי הוא ייצר מיטות, ארונות, שולחן, אולי מטבחים בכמה מועדונים שיש לנו....אם עכשיו הוא צריך לייצר כמה דברים אז הוא יכול לעבוד שם גם יום שלם" (ההדגשות אינן במקור – מ.ק. ראו ע' 6 ש' 6-24 לפרוטוקול).

בהמשך עדותו מר רועי חידד, כי "בנגריה הוא ביצע עבודה פיזית" (ראו ע' 7 ש' 4 לפרוטוקול). כשנשאל האם ישנה אפשרות שהתובע נמצא פעם או פעמיים בשבוע בנגריה, השיב כי "בשבועות מסוימים כן ובשבועות אחרים לא" (ההדגשה אינה במקור – מ.ק. ראו ע' 7 ש' 6 לפרוטוקול).

באשר לעבודת התובע כקב"ט מר רועי העיד, כי "יש 10 מוסדות חינוך ואלפי כניסות בשער. אכן התובע גם קב"ט ואחראי על האבטחה של הכפר. בכפר יש גדר ושער ומוסדות חינוך ולכל מוסד יש שמירה ואבטחה והתובע אחראי על הבטחת הכפר כולו. הוא עובד בהיקף של יותר ממשרה אחת. לשאלת ביה"ד אני משיב שהתובע עובד כקב"ט בכל שעה שצריך. מהלילה, מהבוקר, בגשם ובשמש. בהתאם לצורך. בעיקרון יום עבודה שלו הוא יום עבודה רגיל אלא אם יש צורך אחר. שעות העבודה שלו מאזור 7-8 בבוקר עד אחה"צ. זו המשרה. היסטורית אפשר היה להעסיק עובד כקב"ט וביום שהוא יוצא לגמלאות זה נפרד. זה לא צ'ופר. זה משמעותי עם אחריות כבדה וכאב ראש גדול. מדובר בעבודת שטח כל היום. הוא חייב להיות בתוך הכפר כל הזמן ולתת מענה. בגלל הגודל שלנו כל אירוע שלנו, הוא המוני ומצריך כיבוי אש, מד"א, משטרה וכן הלאה והכל באחריות התובע" (ראו ע' 7 ש' 6-17 לפרוטוקול).

באשר לגיוון בעבודת התובע, העיד מר רועי כך: "לשאלת ביה"ד אני משיב כי אכן אפשר להגיד שיש לתובע עבודה מגוונת" (ראו ע' 7 ש' 17 לפרוטוקול).

30. מגרסתו של מר רועי בהודעתו לא עלה שהתובע עבד כנגר כלל. כך גם, התובע לא עבד בעבודה פיזית ולא הרים משאות.

בעדותו בבית הדין מר רועי העיד כי התובע עבד גם כנגר וכי עבדותו הייתה פיזית (בדיוק כפי שטען התובע לאורך ההליך, כך שלכאורה אין כל רלוונטיות לכך שמר רועי החל לעבוד רק בשנת 2016 בכל הנוגע למהות העבודה גם בתקופה שקדמה לשנת 2016, מה גם שהתובע בעצמו העיד ש"העבודה לא השתנתה" – ראו ע' 2 ש' 22 לפרוטוקול).

גם אם נתעלם כליל מהפער בין שתי גרסאותיו של העד, ונקבל את גרסתו כפי שזו עלתה בעדותו בבית הדין, עדיין אין בכך כדי לסייע לתובע.

מר רועי העיד כאמור שלתובע היו עובדים וכי הוא ביצע עבודות אחזקה שונות ומגוונות, ובהן החלפת מטבח, תיקון אסלה, פיצוץ מים או דוד שמש. עבדותו בנגריה הייתה לפי צורך, כאשר היו שבועות בהן התובע עבד בנגרייה פעם או פעמיים והיו שבועות ואף חודשים שלא עבד בה כלל. העד הדגיש כי העבודה בנגריה לא הייתה קבועה וכי הנגרייה נועדה אך לפרויקטים מסוימים.

בנוסף לעבודתו כמנהל אחזקה, התובע עבד גם כקב"ט, קרי היה אחראי על אבטחת כפר הנוער כולו. עבודתו כקב"ט ליוותה אותו במקביל ליתר עבודותיו והיא מהווה עבודה משמעותית עם "אחריות כבדה וכאב ראש גדול".

בטרם נעילה

31. לא נוכל לסיים מבלי להתייחס לשתי נקודות שעלו לפנינו:

א. התובע טען בסיכומיו, כי ציין בתצהירו שביום עבודה שגרתי תדירות פעולת הכיפוף היא כ-50 פעמים ביום ממוצע, וכי מאחר שלא נשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית בבית הדין, הרי שיש לקבל את גרסתו בעניין זה.

נדגיש. גם אם התובע אכן התכופף 50 פעמים ביום ולא כך קבענו, אין בכך בהכרח על מנת להקים תשתית מתאימה למיקרוטראומה, שכן מחומר הראיות עולה שמדובר בהתכופפות והרמה לצרכים שונים, כאשר הפעולות מורכבות מתנועות מגוונות המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, ואינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה.

ב. התובע הפנה בסיכומיו לפסק הדין שניתן בתיק ב"ל (ת"א) 4071/00 כהן אברהם נ' המוסד לביטוח לאומי (27.1.03) וביקש להקיש מהנפסק שם על עניינינו.

אלא שבפסק הדין בעניין אברהם כהן דובר בנגר ש"עבודתו היתה כרוכה בביצוע פעולות של כיפוף והרמה, שחזרו ונשנו ברוב הפעולות שביצע..." (ראו ס' 21 לפסק הדין שם). מנגד, בעניינינו, כאמור, התובע עבד לטענתו כ-6 שעות שבועיות בנגריה, לא ברצף, ותפקידו העיקרי לא היה נגר כי אם מנהל אחזקה וקב"ט, תפקידים שדרשו ממנו פעולות שונות ומגוונות עליהן כבר עמדנו לעיל.

סיכום

32. לאור כל האמור לעיל, משלא הונחה בפנינו תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי, הרי שדין התביעה להידחות.

מאחר ומדובר בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

33. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, ט' שבט תשפ"ב, (11 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.