עובדות:

1. בפניי בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שניתן ביום 5/11/2020 ביחס למבנה הנמצא בגוש 11230 בחלקות 37, 95 ו-145 בדרך השלום 60 בעיר נשר.

2. צו ההריסה ניתן כנגד בניית מבנה הבנוי גגות ופנלים מבודדים בשטח של כ-60 מ"ר מחומר קל שנבנה לטענת המשיבים ללא היתר בניה על חלקה 35 שהינה בייעוד מגורים וגם על חלקות 95 שבייעוד שצ"פ וחלקה 145 שהינה ביעוד דרך.

טענות המבקשים:

3. לטענת המבקשים, הם המחזיקים במקרקעין הידועים כגוש 11230, חלקה 95, עליהם בנוי בית המגורים שלהם ושל ילדיהם הקטינים והיה שייך בעבר למשפחתה של מבקשת 1. הבית נשוא הבקשה שנבנה לפני שנים רבות הושכר עד ליום 1/7/2020, והיה בנוי ועשוי מחומרי בנייה קלים ומתכלים שהיה נהוג להשתמש בהם עת שנבנה-בין השאר מעץ וממתכת. במהלך השנים, העץ הרקיב והמתכת החלידה והתפוררה. על כן, בוצעו עבודות שיפוץ והחלפה או ציפוי או חיפוי של החלקים הרקובים והחלודים, כשלא בוצעו שינויים המהווים עבודה אסורה או בנייה בלתי חוקית ו/או חריגה מבנייה קיימת.

4. עוד צויין, כי העבודות בוצעו בצורה כזו שהמבקשים פירקו את העץ שהרקיב והחליפו אותו בפאנל מתכת המהווה חומר לבנייה קלה. בנוסף, ציפו את המבנה המרקיב והמתפורר ובכלל זה ציפו וחיפו את החלקים החיצוניים בפאנל ואת החלקים הפנימיים בגבס. לטענתם, כל קירות הבטון המקוריים של המבנה, שהיו עובר לתחילת העבודה, לא הוסרו על ידי המבקשים במסגרת השיפוץ של המבנה ונותרו אף הם עומדים כיום וקיימים כפי שהיו קיימים במשך כל השנים.

5. המבקשים הוסיפו וטענו, כי המבנה נותר לאחר העבודות שבוצעו בו, מצופה בפאנל פח ופנימית בגבס והוחלף בו גם ריצוף, אולם לא בוצע במבנה כל שינוי מהותי מבחינת גודל ושטח והמבנה היה ונשאר באותו הגודל, שטח הבנייה וחומרי בנייה קלה כפי שהיה בעבר.

6. המבקשים הוסיפו וטענו, כי בניגוד לנטען על ידי המשיבים בדו"ח הפיקוח ובצו ההריסה, במשך כל תקופת השיפוץ, שהחל בתאריך 20/6/2020, היה הבית מאוכלס לכל הפחות על ידי מבקש 2, שהיה אחראי לשמירתו של כל רכוש המבקשים שהוחזק במקום במועדים הרלוונטיים. ביום 20/7/2020 עברו לבית גם המבקשת 1 וילדי המבקשים. על כן, לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 221 (א) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה").

7. עוד נטען ביחס לטענת האכלוס, כי בפגישה שנערכה בבית בין המבקשים לבין נציג הפיקוח מטעם המשיבים הועלתה הטענה גם בפני הפקח –מר דובי קרניאל שערך דו"ח ביקור במקום והדביק את הצו. מבקש 2 ביקש ממר קרניאל שירשום כי הבית מאוכלס על ידי המבקשים וכי יציין את הפריטים הקיימים בבית כגון: מיטה, ארונות, משחקים, לול לתינוק, מכונת כביסה ומייבש כביסה, אולם הוא לא נענה לבקשה וצילם רק חלק שעודנו בשיפוץ פנימי.

8. בנוסף, טענו ב"כ המבקשים, כי מדובר במבנה גדול ממדים בסמוך למוקד העירוני של עיריית נשר, הפיקוח העירוני ומשטרת נשר, הוא נראה ממרחקים, ניתן היה להבחין בביצוע העבודות כבר בתחילתן, אולם לא בוצעה שום פנייה אל המבקשים עובר למתן צו ההריסה ואף כבר בחודש יוני 2020, כשלמעשה המשיבים התירו למבקשים לבצע עבודות, לבזבז כספים רבים על חומרים, ציוד ובעלי מקצוע ורק לאחר כחמישה חודשים ניתן צו ההריסה.

9. המשיבים הוסיפו וטענו, כי מדו"ח הפיקוח שנערך בתאריך 1/11/2020 ומהתמונות המצורפות אליו (מוצג ת/3) עולה, כי במועד זה, לכל הפחות בנייתו החיצונית לכאורה של הבית, כפי שנטען על ידי המשיבים, כבר הושלמה ועל כן מדובר במבנה שבנייתו הסתיימה וגם מסיבה זו לא היה מקום להוצאת הצו על פי סעיף 221(א) הנ"ל לחוק התכנון והבניה.

10. לעניין טענת האכלוס וגמר ביצוע העבודות לכאורה, טוענים המשיבים, כי בניגוד לנטען בת/3-דו"ח הפיקוח מיום – 1/11/2020, לפיו הייתה קיימת רק הכנה לחיבור חשמל, כבר היה קיים חיבור חשמל ומים וניתן לראות בתמונות, כי האור דולק. בנוסף, תמונות בדו"ח הפיקוח נבחרו בקפידה על מנת להציג מצג של בית לא מאוכלס ואילו היה מצולם פנים החדרים, היה ניתן לראות, כי החדרים מרוהטים.

11. בנוסף צויין, כי אין זה ברור כיצד בדו"ח הפיקוח מיום 1/11/2020 התרשם הפקח כי איש אינו מתגורר בבית היות ומדובר במבנה מגודר ומתוחם, בעל גדר ושער סגורים ונעולים, ומי שיבקש להיכנס, יצטרך למצוא דרך לפתוח את השער הנעול.

12. המבקשים הוסיפו וטענו, כי נפלו פגמים בהוצאת הצו. ראשית, עו"ד רפאל מושקוביץ' שביקר בתאריך 27/10/2020 במקום וקיים דו"ח פיקוח מטעמו, לא חתם על התצהיר התומך במתן צו ההריסה לבית, אלא צורף תצהיר של מר דובי קרניאל בלבד, אשר לא נחתם ולא אומת כדין. תאריך דו"ח הפיקוח של עו"ד מושקוביץ נמחק והשתנה. תצהירו של מר קרניאל מיום 1/11/2020 שניתן כתמיכה למתן צו ההריסה, אומת רק בתאריך 3/11/2020 דהיינו-מספר ימים לאחר חתימתו של מר קרניאל על התצהיר ביום 1/11/2020 ומכאן-שלא הוזהר כדין מפני מסירת עובדות כוזבות.

13. בנוסף, ציינו המבקשים, כי קיים חשש ממשי כי החובה לקיים היוועצות בטרם מתן צו ההריסה המנהלי לפי סעיף 225(א) לחוק התכנון והבניה לא קויימה הלכה למעשה וכי לא בוצעה בדיקה מקדימה של הדברים, היות ואם הייתה מתבצעת בדיקה כזו, הרי שזו הייתה מעלה כי הבית מחובר לתשתיות מים וחשמל ומשולמים תשלומים, המעידים כי הבית מאוכלס. מסמך ההתייעצות מיום 3/11/2020 הוא לאקוני ואין פירוט של המהלכים אשר ננקטו על ידי תובעת הוועדה המקומית כדי להבטיח את תקינותו החוקית של ההליך.

טענות המשיבים:

14. לטענת המשיבים עומדת לזכותם חזקת התקינות המנהלית והמבקשים לא עמדו בנטל לסתור חזקה זו.

15. בנוסף, למבקשים אין זכות עמידה היות ולא צורף מסמך כלשהו המצביע על החזקתם בנכס על פי דין, או בבעלותם או כי הם מוסמכים לדבר בשם בעלי הנכס, כשעל פי העתק רישום מפנקס הזכויות, הבעלים של חלקה 145 היא מועצה מקומית נשר ועל בעלותם קיימת הערה בדבר אתר עתיקות ואילו הבעלות בחלקות 37 ו-95 היא של רשות הפיתוח.

16. באשר לטענת המבקשים, כי מדובר בבניה ישנה ורק החליפו חומרים חלודים-דבר שאינו מהווה עבודה הדורשת היתר, טענו המשיבים, כי המפקחים שהיו בשטח לא מצאו זכר למבנה הישן ונבנה מבנה חדש השונה בצורתו ובמידותיו מהמבנה הקודם. במקום נעשו עבודות מסיביות של הקמת מבנה מחדש עם קירות חדשים ולא נמצא שריד מהמבנה הישן למעט קיר אחד שנותר בחזית דרום מזרח וגג המבנה הוחלף במלואו, תוך ביצוע העבודות גם על חלק מחלקות 95 ו-145 המיועדות לשצ"פ ולדרך וללא כל אפשרות להכשיר מבנה זה.

17. המשיבים הוסיפו וטענו, כי בביקורי המפקחים לא נמצאה עדות לאכלוס והעבודה אף טרם הסתיימה בפועל וגם אם המבנה היה מאוכלס-דבר שהתמונות שצולמו על ידי המפקחים בביקוריהם השונים לא מצביעות עליו, עדין אין לראות את המבנה כמאוכלס כל עוד לא הסתיימה בנייתו. לעניין זה הפנו המשיבים לפסיקה לפיה המבחן לאכלוס ולמבנה גמור הינו אובייקטיבי, וגם אם נכס מאוכלס בפועל, אך הוא אינו ראוי למגורים, לא יחשב האכלוס בפועל כאכלוס לפי החוק.

18. עוד נטען, כי חרף טענת המבקשים כי הם מתגוררים במקום, קיים בסמיכות מבנה נוסף ללא היתר, בתוך תחומי חלקה 37 ושם נראה כי המבקשים מתגוררים.

19. המשיבים השיבו גם לטענות המבקשים לעניין הפגמים שנפלו בהליך הוצאת צו ההריסה וטענו כי אלה לא הוכחו ודינן להידחות. כך, ביחס לטענת המבקשים כי המפקח מושקוביץ לא חתם על התצהיר המצורף לצו השיבו המשיבים, כי הוא איתר את הבנייה ביום 27/10/2020 ולאחר מכן המפקח קרניאל הוא שביצע המשך את הפיקוח וחתם על התצהיר. תצהירו נערך ביום 1/11/2020, אך נחתם בפני עורך דין ביום 3/11/2020.

20. לעניין טענת הפגם בהיוועצות ציינו המשיבים, כי מדובר במסע דיג, טרם הוצאת הצו בוצעה היוועצות בהתבסס על כל המסמכים כולל התמונות ונכתב בהיוועצות, כי לא קיימת מניעה משפטית להוצאת הצו המנהלי.

דיון והכרעה:

21. לאחר שעיינתי בבקשה לביטול הצו, בתגובת המשיבים ולאחר ששמעתי את עדיהם של הצדדים, אני קובעת כי דין הבקשה להידחות.

22. סעיף 221(א) לחוק התכנון והבניה קובע, כי :

" ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב ראש ועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה – צו הריסה מינהלי), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים – בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור."

סעיף 145(א) קובע כי:

"לא יעשה אדם אחד מאלה ולא יתחיל לעשותו אלא לאחר שנתנה לו רשות הרישוי המקומית היתר לכך ולא יעשה אותו אלא בהתאם לתנאי ההיתר:

(1) התווייתה של דרך, סלילתה וסגירתה;

(2) הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט שינוי פנימי בדירה;

בפסקה זו –

"שינוי פנימי" – שינוי שאינו נוגע לצד החיצוני של הבנין, אינו פוגע בחזיתו או במראהו או בשלד של הבנין או ברכוש משותף או בצנרת או ציוד אחר המשרתים גם דירות אחרות, אינו פוגע בזולת ואינו משנה את שטחה של הדירה למעט תוספת של שטח מרפסת שנסגרה כדין או את מספרן של יחידות הדיור;

"דירה" – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים, שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר;..."

23. בענייננו, שוכנעתי כי לעניין טיב העבודות-בצדק ניתן צו ההריסה המנהלי.

המבקש עצמו העיד, כי בוצעו החלפה של הפח החיצוני של מבנה קיים נשוא הבקשה, שהיה עשוי מפח באופן שהוא ואביו הורידו חתיכה ישנה של פח ושמו פח חדש (ע' 2 לפרוטוקול דיון מיום 8/6/2021).

לדבריו, הקונסטרוקציה, שהייתה עשוייה ממוטות ישנים של ברזל וגם של עץ נשארה כפי שהיא. למרות זאת, הוסיף בהמשך, כי העץ, שהחזיק את פלטות הברזל, פורק והברזל לא הוחלף. בנוסף, טען כי העץ היווה סכנה למי שגר בבית היות ועלול היה להישבר.

המבקש הוסיף וציין, כי קיימים קירות בטון שנשארו, על אף ההחלפה שבוצעה, וגם הגג הוחלף בחלקו (ע' 4 לפרוטוקול).

על אף טענת המבקשים, כי לא מדובר בעבודות הדורשות היתר, הרי שגם ההחלפה האמורה של קירות וגג, גם אם מתקבלת טענת המבקש כי בוצעה על מבנה שהיה כבר קיים ובוצעה באופן חלקי, מהווה שינוי שאינו פנימי ועל כן דורשת היתר בנייה על פי האמור בסעיף 145(א) הנ"ל.

גם המפקח מר מושקוביץ העיד לעניין זה, כי ראה לוחות חדשים שמותקנים ותוספות מונחות ומורכבות-דבר המהווה בנייה חדשה(ע' 9-10).

24. לכך נוסיף את דבריהם של המבקשים, לפיהם ידעו כי העבודות, שלעמדתם היו בגדר שיפוץ פנימי, נעשו על מבנה שנמצא ברובו על שצ"פ ועל דרך. לעניין זה אין אלא להפנות לדברי המבקשים עצמם (דברי המבקש-בע' 4 ודברי המבקשת בע' 5).

25. למרות שלדברי המבקשת המבנה קיים מאז ילדותה והיא נולדה במקום(ע' 6) ולמרות טענת המבקש, כי המבנה קיים מאז קום המדינה (ע' 3)-אין בכך להכשיר את ביצוע העבודות ללא היתר, בין אם קיים למבקשים או למשפחותיהם הסכם עם מנהל מקרקעי ישראל ובין אם לאו.

26. על כן, למעשה אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים, אלא שהמשמעות היא שהעבודות שבוצעו היוו עבודה אסורה כאמור בסעיף 221(א) הנ"ל.

27. נשאלת אפוא השאלה-האם יתר תנאי סעיף 221(א) הנ"ל מתקיימים, דהיינו-האם הוגש תצהיר מפקח לפיו בוצעה עבודה אסורה, ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ובנוסף-האם המקום, המהווה בית מגורים, כשדומה שלעניין זה אין מחלוקת, לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ-30 ימים מהיום שאוכלס. בנוסף לאלה, יש לבחון האם התקיימה חובת ההיוועצות על פי סעיף 225.

28. אין זה ברור על מה נשענת טענת המבקשים לפיה לא קויימה חובת ההיוועצות, שכן במסמך שכותרתו: "התייעצות נותן הצו עם תובע" הנושא את התאריך 3/11/2020, תועדה השתלשלות הדברים בכתב, בפנייתו של המפקח מר קרניאל, בו התבקשה ב"כ המשיבים לחוות דעתה וזו השיבה בכתב, כי לאחר עיון במסמכים נמצא כי לא קיימת מניעה משפטית להוצאת צו ההריסה המנהלי.

לעניין טענת המבקשים לפיה שילמו חשבונות חשמל במועד בו הוצא צו ההריסה, העיד המפקח מר קרניאל, כי במהלך בניה יש חשמל זמני, גם כאשר הבניה אינה חוקית, למשל על מנת להפעיל מערבל בטון. מכאן, שניתן לשלם חשבונות מים וחשמל גם אם המקום לא מאוכלס (ע' 8). אין לי אלא לקבל את דברי העד לעניין זה.

29. ביחס לטענת המבקשים לפיה המפקח מר קרניאל הוא שחתם על תצהיר ולא מר מושקוביץ שביקר במקום וערך דו"ח, העיד מר מושקוביץ שברגע שהוא מבחין בעבודות חדשות, הוא מעביר למנהל הפיקוח והוא זה שעושה את ההשוואה ומתחילים לבצע חקירה, והתלונה הראשונית נבדקת בתיעוד ראשוני (ע' 9-10). ואכן, מר קרניאל הוא שערך את הדו"ח-ת/3, שבהתבסס עליו הוצא צו ההריסה המנהלי וברי, כי הוא זה שחתום על התצהיר. לדבריו, חתם על תצהיר מול עורך דין וכל חומר המופיע בתיק הפיקוח חתום (ע' 8).

30. באשר לנדבך הנוסף בטענות המבקשים, לפיו הבניין היה מאוכלס במועד בו הוצא הצו ועל כן, לא ניתן היה להוציא את הצו לפי סעיף 221(א) הנ"ל, העיד המבקש, כי המבנה המדובר קיים מקום, גרו בו ועדיין גרים בו לאורך כל הזמן ללא הפסקה עד עצם היום הזה, כולל בזמן השיפוצים הנטענים שבוצעו (ע' 4). בבקשה אף נטען כאמור, כי מיום 20/7/2020 בני משפחתו הצטרפו אליו למגורים במבנה, כשלפני כן בתקופת השיפוצים, שהחלו חודש לפני כן, הוא שמר על המקום וגר בו.

31. גם דינה של טענה זו להידחות. ראשית, אביו של המבקש, שלדברי האחרון סייע לו בעבודות לא העיד, ולא העיד ואף מי מבעלי המקצוע בהם הסתייעו השניים, כטענת המבקש(ע' 2). מכאן, שלא הובאו ראיות שיכולות היו לתמוך בטענתו כי התגורר במקום וכחודש לאחר תחילת העבודות, הצטרפו אליו המבקשת וילדיהם.

דומה כי טענת האכלוס נטענה על ידי המבקשים בעלמא, לצורך ההליך בפניי.

לא זו אף זו, אלא שלהתרשמותו של מר קרניאל, לא הייתה דלת כניסה במקום והמקום גודר כאתר בניה. העד לא הסכים עם בא כוחם של המבקשים, כי ניתן לגור בבית כזה, בוודאי לא עם 3 ילדים. לדבריו, בתמונות שצילם ביום 1/11/2020 בביקורו במקום ניתן לראות את חומרי הבניה, אין דלתות פנים בחדרים, החדרים ריקים ואין חלונות מותקנים בחדר האחורי. לדבריו, המבנה אוכלס על ידי המשפחה רק לאחר מועד זה, והעד הבחין בכך בדו"ח מיום 16/12/2020-ת/2. העד הבהיר לעניין התמונות, כי החלל המצולם בתמונות אינו הול או לובי, והמחיש, כי אם נכנסים מהדלת ועומדים, ניתן להבחין בחלל (ע' 7-8). העד אף סימן על התמונות המצורפות לת/2 בכוכבית, את החלל של התמונות נשוא ת/3, כשלדברי העד, החלל שרואים בת/2 כמאוכלס, הוא חלל פנימי המכיל ריהוט שלא היה במקום בזמן שצילם בתאריך 1/11/2020 –ת/3 ואם המקום היה מאוכלס, הוא יכול היה לראות את כל הציוד כאשר צילם מהפרוזדור פנימה.

כדברי העד, עיון בתמונות המצורפות לת/2, בהן נראה החלל שצולם בת/3 מעלה, כי במקום קיים ריהוט כגון לול תינוקות, דלת כניסה, מקרר, סל כביסה, מכונת כביסה ואף משחקי ילדים בחצר, כפי שניתן להבחין גם בתמונות שצולמו בת/1-בעת ביקורו של העד במקום ביום 15/12/2020-כשאלה לא הופיעו בתמונות שצולמו עובר להוצאת הצו-בביקור נשוא הוצאת הצו(ת/3) וברי, כי אם כטענת המבקשים המקום אוכלס גם ביום 1/11/2020 על ידי המבקשים וילדיהם הקטינים, היו מופיעים פריטים אלה גם בתמונות אשר צולמו לפני הוצאת הצו, בפרט לאור טענת המבקשים כי המבקשת והילדים עברו לגור עם המבקש כבר ביולי 2020.

32. אשר על כן, הבקשה לביטול צו ההריסה המנהלי נדחית.

ניתנה היום, י"א אב תשפ"א, 20 יולי 2021, בהעדר הצדדים.