מטעם התובע: עו"ד יהושע שחם

מטעם הנתבעת: עו"ד נרי

עניינו של פסק דין זה בשאלה האם יש לפסוק לתובע הוצאות בגין אופן התנהלות הנתבעת.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

1. התובע, יליד 1939 נפגע לטענתו בתאונת דרכים שארעה בתאריך 11/10/19. בכתב התביעה נטען כי מי שפגע בתובע הוא אדם בשם גבריאלוב אברהם, שנהג ברכב קיה מספר רישוי 744662. חרף תוכן כתב התביעה הנתבע-1 (להלן: "הנתבע") נתבע כנהג הרכב והנתבעת-2 (להלן: "הנתבעת") כמבטחת הרכב.

בכתב התביעה הוסיף וטען שהתובע שניהל משא ומתן עם הנתבעת ואולם זו לא הכירה בחבות ומשכך הוגשה תביעה זו.

1. בכתב ההגנה מטעמה טענה הנתבעת שלא היה מגע בין הרכב נשוא התובענה לבין התובע. הנתבעת לא ייצגה את הנתבע
2. לאחר שהנתבע, לא התגונן בתובענה, ביקש התובע מתן פסק דין נגדו בהעדר ופסק דין כזה אכן ניתן. או אז הגישה הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין, בטענה שבמועד כתב ההגנה הנתבע, שהוא אדם בן 82 לא הספיק לחתום על ייפוי כוח ומשכך לא הוגש כתב ההגנה גם מטעמו, עוד הוסף שהתובע לא הסכים להמתין על מנת שהנתבעת תברר את נסיבות התאונה. המותב שדן אז בתיק ביטל את פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות של 500 ₪.
3. אחר בקשה זו הגישו הנתבעים כתב הגנה משותף וכן בקשה לסילוק התביעה על הסף, בהעדר עילה מן הטעם שהתובע ייחס בתצהיר שצורף לבקשה למתן פסק הדין ובכתב התביעה, את התאונה לאדם בשם גבריאלוב אברהם ולרכב מס' 744662 ואלו הנתבע הוא אדם אחר והרכב בו נהג הוא בעל מספר רישוי אחר.
4. בנסיבות אלה, נקבע התיק לקדם משפט בנוכחות הנהגים.
5. בקדם המשפט שהתקיים בתאריך 7/7/21 הודיעו הצדדים שאין להם את תיק המשטרה בנוגע לאירוע, התובע מסר את גירסתו והנתבע טען שהוא פגע ברכב אחר ולא בתובע. עוד מסר הנתבע שכתב האישום שהוגש נגדו בשל התאונה בוטל. בישיבה זו, הסכים בא-כוח התובע שיכול ובכתב התביעה יש טעויות בעניין זהות הנהג, כיוון שהיה לו "קצר" בתקשורת עם מרשו. בתום ישיבה זו הוריתי לנתבע להמציא את מלוא החומר בתיק הפלילי ובמקביל הוריתי לתובע לפנות למשטרה בהתאם להנחיות פרקליט המדינה ולבקש לעיין בחומר.
6. אין מחלוקת שהנתבע לא מסר את החומר מתיק המשטרה והתובע חזר והגיש בקשות להורות לו לעשות כן. בהקשר זה קיימים בין היתר המסמכים הבאים: בקשה מתאריך 7/7/21, תגובה מתאריך 26/8/21, החלטת בית המשפט מתאריך 26/8/21 המורה לנתבע למסור את החומר, ובמקביל מבקשת את התערבות הפרקליטות באיתור תיק החקירה, בקשה נוספת של התובע מתאריך 29/9/21 והחלטת בית המשפט מתאריך 30/9/21, בקשת התובע מתאריך 3/10/21 והחלטת בית המשפט שהחומר ימסר בתוך 21 יום. בקשת התובע מתאריך 31/10/21 למחיקת כתב ההגנה ולהשתת הוצאות).

הנתבעת הגיבה למכלול הבקשות בתאריך 1/11/21, וציינה שהתיעוד לא מצוי בידיה, הנתבע יוצג על ידי עורך דין אחר אשר זהותו אינה זכורה לו, וכן צוין שהנתבע עבר אירוע מוחי ואינו בקיא וזוכר פרטים מדויקים לספק לנתבעת. הנתבעת ציינה שהיא עושה מאמץ להשיג את החומר ואין כל מניעה שיומצא על ידי הפרקליטות.

1. בינתיים במסלול קבלת החומר מן המשטרה באמצעות הפרקליטות, הבהירה הפרקליטות שלאור העובדה שהתובע הגיש ערר על סגירת תיק החקירה, הרי שהמדינה מתנגדת למסירת חומרי החקירה עד לתום הדיון בערר.

התובע הגיב לבקשה זו בבקשה להורות למדינה למסור את החומר ובהחלטתי מתאריך 7/11/21 הבהרתי שהמדובר בהחלטה מנהלית, ואינני רואה לכפות על המדינה חשיפת חומר חקירה בתיק פלילי שעה שהדבר עשוי לפגוע בערר שהוגש. הוצע לתובע לנהל את ההליך על פי החומרים הקיימים.

בתאריך 14/11/21 הגיש התובע בקשה נוספת להורות לנתבעים להעביר את החומר ואולם בשים לב לעמדת הפרקליטות ולעובדה שהתובע עצמו הגיש את הערר, קבעתי שאין מקום להורות לנתבעים למסור את חומר החקירה.

בתאריך 18/11/21 משהגיש התובע בקשה נוספת, תוך הבעת מורת רוח על כך שאינו מקבל את חומרי החקירה, וביקש לקבוע את התיק לתזכורת פנימית בעוד 90 יום. אגב בקשה זו ביקשתי מן הפרקליטות לקדם את הדיון בערר, בשים לב לגילו של התובע. החלטה נוספת ברוח זו ניתנה בתאריך 27/12/21.

1. בתאריך 11/1/21 הודיע התובע כי הערר נדחה, כאשר מהחלטת המדינה שצורפה עולה, שלא ניתן לשלול את האפשרות שהנתבע חווה שבץ מוחי סמוך למועד התאונות ושהתאונות נגרמו בשל מצבו הרפואי אותה עת.

לאחר החלטה זו הוריתי למדינה למסור את החומר בתיק הפלילי וכן הוריתי לצדדים להגיש תיק מוצגים מטעמם והתיק נקבע להוכחות לתאריך 20/3/22 ללא תצהירים.

1. התובע הגיש ראיותיו בתאריך 20/1/22 ואלו הנתבעת הגישה שלושה ימים לאחר מכן, לפיה לאחר עיון בחומר מתיק המשטרה היא מודה בחבותה לאירוע הנטען והגישה תחשיב נזק מטעמה.

בתאריך 24/1/22 נשלחה לצדדים הצעת פשרה לפיה הנתבעת תפצה את התובע בסך של 7,000 ₪ בתוספת שכר טרחה והחזר אגרה.

בתאריך 26/1/22 הודיע התובע שהוא מסרב להצעה וכי יש להשית על הנתבעת הוצאות משמעותיות נוכח הכחשת החבות ולפיכך נקבע שהוכחות תעמודנה בעינן.

בתאריך 7/2/22 חזר בו התובע והודיע התובע שהוא מסכים להצעה אך מבקש שבית המשפט ישית על הנתבעת הוצאות בשים לב למכלול הבקשות שהגיש בתיק. בתאריך 15/2/22 הגיש התובע הודעה נוספת ברוח זו, תוך שהוא מציין גם נזקי רכוש שנגרמו בתאונה.

בעקבות הודעות התובע הוצע לצדדים לבוא בדברים ולתת אפשרות לבית המשפט להכריע על דרך הפשרה. הנתבעת הגיבה לדברים שהמדובר בתביעת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ואין סמכות לבית המשפט להשית שכר טרחה גבוה יותר. בעקבות החלטה נוספת המציעה להותיר את סוגיית ההוצאות לשיקול דעת בית המשפט, הגיש התובע בקשה נוספת שהוא מותיר את עניין ההוצאות ושכר הטרחה לשיקול דעת בית המשפט. משהצדדים לא הגיעו להסכמה, הוצע שהדבר ידון בדיון חלף ניהול הליך הוכחות וכך היה.

1. בדיון שהתקיים בתיק חזר התובע על טענותיו בנוגע להתנהלות הנתבעת בהליך ועל טענותיו שיש לפסוק הוצאות משמעותיות ושכר טרחה נוסף על מנת ללמד את הנתבעת ואת חברות הביטוח לקח ואלו הנתבעת שבה והסבירה, שעקב מצבו הרפואי של הנתבע, לא היה בידה החומר מן התיק הפלילי ושעה שהנתבע הכחיש את התאונה, לא יכלה להודות בחבות.

דיון והכרעה

1. בהתאם להסכמת הצדדים הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 8,616 ₪, כאשר סכום זה כולל החזר אגרה ושכר טרחת עורך דין.
2. אשר להוצאות נוספות – בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הושם הדגש על כך שפסיקת ההוצאות היא הכלל, והימנעות מפסיקת הוצאות הוא החריג מטעמים שירשמו, תוך שהתקנות מנחות את בית המשפט לפסוק הוצאות בגין כל בקשה בנפרד. על אף האמור, בהתאם לתקנות אלה, נותר שיקול הדעת בידי בית המשפט להחליט מה גובה ההוצאות אם בכלל. בגדר שיקוליו אמור בית המשפט להיות מונחה מעקרונות היסוד בתקנות הקובעים שיש לנהל הליך שיפוטי ראוי והוגן ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך (ראו תקנה 2).
3. מבחינת השתלשלות ההליך בתיק זה קשה שלא להתרשם שמדובר היה במקרה מיוחד, בו התובע מחד הגיש תביעה שכללה פרטים שגויים בנוגע לזהות הרכב שפגע בו, ומאידך הנתבע עצמו שיתף פעולה באופן חלקי בלבד עם חברת הביטוח. בניגוד לטענות התובע, אין כל יסוד לקבוע שבידי הנתבעת היה תיק החקירה כל העת, או מידע אודות האמור בו וכי היא הכחישה את חבותה באופן שקרי ועל מנת להמשיך את ההליך לשווא. התובע עצמו לא הצליח לקבל את התיק מן המשטרה או מבית המשפט בו נוהל תיק התעבורה ורק בסיוע בית המשפט תוך פנייה לפרקליטות וזירוז ההליכים התקבל החומר.

אשר למידע שהיה בידי הנתבעת, הרי שהנתבע עצמו התייצב בבית משפט והכחיש שפגע בתובע, ומכאן שקשה לצפות מן הנתבעת ליטול עצמה את החבות, נוכח עמדת המבוטח. המידע אודות מצבו הרפואי של הנתבע וההתרחשות בעת התאונה, נחשף רק במסגרת ההחלטה בערר והחומר מן התיק הפלילי, שכאמור אין יסוד לקבוע שהוא היה בידי הנתבעת. הנתבע אף לא אמר את הדברים בבית המשפט.

לא יכולה להיות מחלוקת שחברות הביטוח אמורות לנהוג בתום לב, להימנע מלהכביד על ההליך ולנהלו באופן יעיל והוגן. אין משמעות הדבר, שיש להתעלם מקשיים שעשויים להתעורר, שעה שהמבוטח אינו בשליטה מוחלטת של חברת הביטוח וזו תלויה בגרסתו בנוגע לשאלת החבות. במקרה דנן, בדיון קדם המשפט שהתקיים עלה שהתובע כלל לא ראה מי פגע בו, הסתבר שהתובע מסר פרטים שגויים בכתב התביעה ואלו והנתבע הכחיש מכל וכל שהוא זה שפגע בתובע, על כן לשם המשך ההליך ובירור הנסיבות, היה צורך בקבלת תיק המשטרה.

1. בשים לב לאמור עד כאן ובשים לב להוצאות שנפסקו לטובת התובע במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין שלא נגבו בהתאם להחלטת בית המשפט מתאריך 7/7/21, ובשים לב לכך שהנתבעת לא הגיבה על חלק מהחלטות בית המשפט שהורו לה לאתר ולמסור את החומר מתיק המשטרה, דבר שגרר הגשת בקשות חוזרות ונשנות על ידי התובע, סבורני שנכון לאמוד הוצאות בגין מכלול הבקשות שהוגשו בהליך, דבר שלא נעשה בזמנו. לפיכך אני קובעת שבנוסף לסכום עליו הסכימו הצדדים הנתבעת תשא בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪. סכום זה כולל את הסכום שנפסק בעת ביטול פסק הדין ואת שכר הטרחה. מעבר לסכום זה, אינני רואה לפסוק סכומים נוספים.

סוף דבר

1. הנתבעת תשלם לתובע סך כולל של 10,616 ₪ וזאת בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בשים לב שלא נוהל הליך הוכחות בתיק, הנתבעת פטורה מיתרת האגרה.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 60 ימים.

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשפ"ב, 21 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.