תביעה זו עניינה פיצוי התובע בגין נזקי רכוש, שנגרמו לרכבו ביום 04.11.2020, בתאונת דרכים שהתרחשה בין רכבו לבין רכב הנתבע מסוג טנדר. התאונה התרחשה ברחוב העלייה השנייה 10 במועצה המקומית – אזור.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, הוא נסע בנתיבו כאשר לפתע רכב הנתבע שיצא מחניה החל בנסיעה לאחור ופגע ברכבו. כתוצאה נגרמו לו הנזקים על פי חוות הדעת השמאית שהוגשה לתיק מטעמו.

התובע הציג סרטון שתעד את התאונה ממצלמות שהיו במקום.

הנתבע מצדו לא הגיש כתב הגנה, ופסק דין בהיעדר כתב הגנה ניתן כנגדו. לבקשת הנתבע בוטל פסק הדין על מנת לאפשר לו את יומו בבית המשפט אלא שגם אז לא הוגש כתב הגנה מטעם הנתבע. במסגרת הדיון טעם הנתבע כי לא הבין מעורך דינו כי הוא צריך הגיש כתב הגנה וממילא מבקש לספר את גרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה.

במסגרת הגמישות בסדרי הדין, אפשר מותב זה את התנהלות ההגנה כפי שביקש אותה הנתבע, הקשיב רוב קשב לטיעוניו ונתן לו את יומו בבית המשפט. לגופו של עניין, טען הנתבע כי לא הייתה תאונה כלל אלא שכאמור קיים סרטון המתעד את התאונה וממילא בו נראה רבה הנתבע נוסע לאחור ופגע ברכב התובע. אחרי צפייה בסרטון שהציג התובע, המתעד את התאונה, שינה גרסתו וטען מחד גיסא, כי הייתה תאונה קלה שלא גרמה לנזקים בכלל והנזק המוצג בתמונות הינו טפט ואינו אמתי וממילא טען כי אינו משקף את חוות הדעת השמאית שהגיש התובע. הנתבע טען כי ברשותו תמונות נזק רב התובע אלא שגם תמונות אלה לא הוצגו לבית המשפט. בהמשך שוב שינה הנתבע טענתו וטען כי מלכתחילה הגיע למוסך במטרה לשלם בעבור הנזקים שגרם לתובע.

דיון והכרעה:

לאחר שקראתי את כתבי הטענות של התובע ונספחיהם עניינתי בתמונות הנזק שהוצגו לבית המשפט וצפיתי בסרטון המתעד את אופן קרות התאונה ולאחר ששמעתי את הנהגים, הגעתי למסקנה כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע וממילא כי דין התביעה להתקבל. הסרטון מתאר בבירור נסיעה של הנתבע עם הטנדר שברשותו לאחור, עד פגיעה ברכב התובע. עוד נראה בבירור כי הנתבע יוצא מרכבו, מודע לפגיעה ברכב התובע ובוחן אותה, כך שטענתו הראשונית לכך שלא היה כלל מגע בין הרכבים נפסלת על הסף.

משקבעתי כי התרחשה תאונה, שהנתבע אחראי לה, עליי לבחון את טענות הנתבע לעניין הנזק. מאחר ולא הוגשה מטעמו כל חוות דעת נגדית ולא הובאו כל ראיות או עדים היכולים לחזק את גרסתו כי מדובר בטפט ואין נזק כלל, ובהינתן כי לשיטתו, הציע לשלם עבור הנזקים, הרי שטיעון בע"פ שלו, וודאי טיעון שאינו ברור ומלא סתירות פנימיות, אינו יכול לסתור ממצאים המגובים בתמונות ובחוות דעת שמאי מומחה, אותם הגיש התובע.

על רקע נסיבות אלה, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע סך של 14,786 ₪ נושא ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן יישא הנתבע בסכום של 500 ₪ בגין הוצאות משפט. סכום זה ישולם תוך 30 ימים, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

לא מצאתי לפסוק בגין הוצאות איתור הנתבע בהיעדר קבלות. כך גם לעניין עגמת הנפש.

ניתן להגיש בקשת ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, כ"ז ניסן תשפ"ב, 28 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.