1. תובענה זו עוסקת בבקשת התובע להשלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק המשולמת לו, וזאת בהתאם להוראות חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א -1980 (להלן – החוק).

2. רקע עובדתי:

א. התובע יליד 1948 ומקבל קצבת אזרח ותיק החל מדצמבר 2018.

ב. לכתב התביעה המקורי צורף טופס תביעה לקצבת השלמת הכנסה, מיום 23.10.20. בטופס זה התובע הצהיר כי אין לו הכנסות, פרט לקצבת אזרח ותיק.

ג. הכתובת שהתובע ציין בכתב התביעה ובטופס התביעה להשלמת הכנסה היא ברחוב הקונגרס הציוני 6, נתניה.

ד. הנתבע צירף לכתב ההגנה שהגיש טופס תביעה קודם שהתובע הגיש באותו עניין, מיום 12.12.18.

ה. על פי נספחי כתב ההגנה, התובע זומן לחקירה בסניף ביום 11.3.19, אך לא התייצב. בתרשומת "דו"ח פעולה וזיכרון דברים" מיום 11.3.19 נרשם: "... התקבל מידע כי בכתובת זו גרה משפחת סמדג'ה, התקשרתי לנייד ... ענה דוד סמדג'ה, מסר כי גר בכתובת הקונגרס הציוני בשכירות וכי משלם שכ"ד למאיר ורדי. גר במקום מחודש יולי 2018 (השיחה הוקלטה ונשמרה בשרת חוקר)".

ביום 12.3.19 נרשמה תרשומת לפיה התובע לא התייצב לחקירה שנקבעה לו בסניף וגם לא ענה בנייד. על כן התיק הוחזר למחלקה, להמשך טיפול.

ו. ביום 19.3.19 נשלח לתובע מכתב דחיה בו צויין כי תביעתו להשלמת הכנסה נדחתה לפי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א – 1980 (להלן – החוק), מאחר שהתובע לא מסר את המסמכים או הפרטים שהתבקש למסור.

ז. ביום 24.3.19 התובע התייצב בסניף המטפל ונרשמו מפיו הדברים הבאים:

"יש לי דירה שאני משכיר למשפחת סמדג'ה.

אין לי מזה הכנסה. הם שילמו לי לפני 7 חודשים ואני הוצאתי את זה עבור הוצאות משפט

שילמתי לעורכי דין.

השכירות לחודש היא 3,000 ש'-

(נספח ה' לכתב הגנה ור' גם בעדות התובע, עמוד 14 שורות 19 – 35).

ח. כאמור, התובע הגיש תביעה נוספת באוקטובר 2020. תביעה זו נדחתה בהחלטה מיום 26.1020 (נספח ז' לכתב ההגנה המקורי), שם נכתב כך:

סיבת הדחייה היא:

הכנסותיך לצורך בחינת תשלום השלמת הכנסה (כולל קצבאות) עולות על ההכנסה המותרת שנקבעה בחוק.

3. בעקבות כתב ההגנה שהנתבע הגיש, התובע ביקש לתקן את תביעתו. בישיבת קד"מ הוחלט שכתב התביעה המתוקן מתקבל ועל הנתבע לבחון מחדש את עמדתו, לאור המסמכים הרבים שצורפו לו (מעל 200).

4. בכתב ההגנה המתוקן נטען כי התובע הסתיר מידע בדבר הכנסה משכירות בנכס, לא שיתף פעולה עם חוקרי הנתבע ונמנע מלהציג את חוזי המכירה, הוכחות על שימוש כספי המכירה והסדרת מכירת הדירות במס רכוש. עוד טען הנתבע כי גם על פי המסמכים שהתובע הציג, ברי כי לא כל הדירות נמכרו עד מתן פסקי הדין שהתובע הציג, שניתנו על ידי בית משפט השלום בנתניה.

לגבי ההחלטה מיום 19.3.19, בה נדחתה התביעה משנת 2018 להשלמת הכנסה, נטען כי מדובר בהחלטה חלוטה, שכן חלף המועד לערער עליה בתובענה לבית הדין.

לגבי התביעה החדשה, שהוגשה באוקטובר 2020, נטען כי ביום 26.10.20 נשלחה לתובע החלטה לפיה תביעה זו נדחתה כיוון שלתובע הכנסות מעל רף הזכאות.

5. התיק הועבר להוכחות.

בין לבין התובע הגיש בקשה לצו מניעה זמני, העוסק באותם סעדים בגינם הוגשה התובענה.

הבקשה נקבעה לדיון במעמד הצדדים ובפתח הדיון הוסכם כי התיק ישמע לגופו.

6. התובע העיד בבית הדין ואף נחקר בחקירה נגדית.

התובע העיד שמשפחת סמדג'ה, שהשכירה ממנו את הנכס ברחוב הקונגרס הציוני, עזבה את הדירה לאחר שהחוזה הסתיים ביום 30.6.20 ועל כן היה על הנתבע לאשר את התביעה להשלמת הכנסה, שהוגשה כארבעה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2020. בתמיכה לטיעון זה, התובע הציג חוזה שכירות מיום 20.6.19 (ת/2).

כמו כן הפנה למכתב של עירית נתניה "תחלופת מחזיקים", מיום 30.6.20, לפיו משפחת סמדג'ה עבזה את הנכס ברחוב הקונגרס הציוני והתובע קיבל בו חזקה (המסמך צורף לתצהיר התובע).

התובע אף הציג שני חוזי מכר של נכסים ברחוב הקונגרס הציוני 6, משנים 2010 ו – 2011 (ת/3 ות/4). חוזים אלה מתיישבים עם תשובת התובע בחקירתו הנגדית, בה אישר שברחוב הקונגרס 6 היו לו שתי דירות שמכר (עמוד 9 שורה 31).

מחקירתו הנגדית התברר כי לתובע היה נכס מקרקעין ("אדמה", בלשונו), עליו בנה בניין בן 5 קומות ובו שלוש דירות, שהתובע מכר שתיים מהן (עמוד 10 שורות 2 – 16 ור' גם בעמוד 13 שורות 31-34).

7. מאחר שהנתבע קיבל בסופו של דבר החלטה לגופה של תביעה, אין מקום לדון בשאלת נפקות ההחלטה הקודמת של הנתבע שדחה את התביעה להשלמת הכנסה בשל אי שיתוף פעולה (החלטה מיום 19.3.19), אלא יש לדון רק בשאלה אם ההחלטה האחרונה והמנומקת (מיום 26.10.20), לפיה התביעה להשלמת הכנסה נדחתה בשל הכנסות מעל לרף המזכה, התקבלה כדין.

8. בעניין זה, אנו סבורות שיש לדחות את התביעה, כפי שיפורט להלן.

9. לפי סעיף 5(א) לחוק, גמלת הבטחת הכנסה או השלמת הכנסה משולמת למי שאין בידו הכנסה. הכנסה מוגדרת בסעיף 9(4) לחוק כ –

"הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות ... סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עמו ואף אם אין מופקת ממנו הכנסה."

נכס מוגדר בסעיף 9 לחוק כ"כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל" (בחריגים שאינם רלוונטיים לענייננו).

בנוסף, תקנה 10 לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב - 1982 (להלן – התקנות) מסדירה את אופן חישוב ההכנסה מנכס, גם כאשר לא מופקת ממנו הכנסה. להשלמת התמונה יצויין שתקנה 10(א)(2) מבחינה בין נכס מקרקעין המשמש לצרכי חקלאות, נכס המשמש לצרכי מגורים ונכס המשמש לצרכי מסחר. ר' בהרחבה בפסיקה: עב"ל (ארצי) 332/09 המוסד לביטוח לאומי – אמין, 14.12.10; עב"ל (ארצי) 48307-05-10 משעל – המוסד לביטוח לאומי, 4.10.11; עב"ל (ארצי) 21992-10-10 רינאוי – המוסד לביטוח לאומי, 5.10.11; עב"ל (ארצי) 31641-04-10 קוזלי – המוסד לביטוח לאומי, 6.3.12; עב"ל (ארצי) 33638-01-13 מוקטרן – המוסד לביטוח לאומי, 10.4.14.

בעניין מוקטרן שהוזכר לעיל, נקבע כי לא די בעצם קיומו של שווי כלכלי לקרקע ויש לבחון אם ביכולתו של בעל הנכס להפיק הכנסה ממנו. ודוק – מדובר ב"יכולת קונקרטית - שאינה ספקולטיבית או תיאורטית - להפיק הכנסה מהקרקע העודפת בפועל ובאופן מיידי, בלא שיידרש להשקיע לצורך כך הון עצמי, וכאשר לא קיימת מניעה להפקת ההכנסה מטעמים שאינם תלויים בו".

על יסוד כל האמור לעיל יש לבחון את העובדות בעניינו של התובע.

10. התובע אישר כי המגרש ברחוב הקונגרס הציוני 6 היה ברשותו ועליו נבנה בניין בן חמש קומות. כמו כן אישר ששתי דירות נמכרו, דירה שלישית הושכרה למשפחת סמדג'ה, שעזבה אותה בסוף יוני 2020 והתובע התגורר במחסן.

ר' בעניין זה את עדות התובע בעמוד 15 שורות 33 – 36:

ש. אם 2 הדירות, מתוך 3 דירות שבנית, 2 נמכרו,

ת. נכון.

ש. ואחת הושכרה למשפחת סמדג'ה, איפה אתה גרת?

ת. אני גרתי במחסן של הדירה, חלק מהדירה זה מחסן ושם אני גרתי.

תשובות אלה מתיישבות עם מסמך שהנתבע הציג, מתיקו של התובע אצלו – נ/2, בו נרשם בכתב יד (נחזה להיות שני כתבי יד שונים ובתחתית העמוד חתימת התובע):

מאיר ורדי

00120216

בבניין יש שלוש דירות

אני בניתי בניין בשנת 2009 כל הבניין שייך לי. מכרתי שתי דירות.

לבניין יש קומת מרתף – חניה +מחסן

המחסן שייך לדירה שלי, בתוך המחסן יש כל מיני חפצים שלי.

* בקומת הקרקע מתגוררת משפחת ארזי – להם מכרתי דירה אחת

* בקומה הראשונה מתגוררת משפחת בועז – להם מכרתי את הדירה השניה מתוך השלוש

* בקומה שניה אני מתגורר אין לי הכנסות נוספות מעבר לקצבת זיקנה בסך 1,900 ₪ לחודש

אני מסכים שיבואו לבדוק את הבניין.

מס' הטלפון שלי – 055....

יש לי חובות בסך למעלה מ – 3 מיליון

הבנין מעוקל

מאיר ורדי

(חתימות)

אמנם התובע ניסה בחקירתו הנגדית להתכחש לכך שהמסמך נכתב (גם אם בחלקו) על ידו או שתוכנו לא נכתב על סמך מידע שהוא עצמו מסר, אך תשובותיו בעניין זה היו מתחמקות ולא משכנעות כלל (עמוד 20 לפרוטוקול).

11. מכאן נובע כי בעוד שהתובע התגורר ביחידה נפרדת בבניין ברחוב הקונגרס הציוני 6, אותו כינה "מחסן", הדירה הנוספת בבעלותו הושכרה או ניתנת להשכרה בשכר דירה של 3,000 ₪.

התובע לא הבהיר אם הדירה שבה משפחת סמדג'ה התגוררה אוכלסה על ידי שוכר אחר (עניין שהיה מקנה לו הכנסה, העולה על הרף המזכה בקצבת השלמת הכנסה) או שהנכס נותר ריק. עם זאת, משאין חולק כי התובע עצמו התגורר ביחידה נפרדת באותו נכס מקרקעין, ברי כי הדירה שהתפנתה מהווה נכס מקרקעין שניתן להפיק ממנו הכנסה. התובע גם לא טען או הוכיח כי קיימת מניעה להשכרת הנכס או הפקת הכנסה ממנו.

12. בנסיבות אלה, כאשר אין חולק לגבי גובה שכר הדירה שהתובע קיבל בגין הדירה, הרי שלא נפל פגם בהחלטת הנתבע, לדחות את התביעה להשלמת הבטחת הכנסה.

13. לאור כל האמור לעיל – התביעה נדחית.

כמקובל בהליכים מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה שבט תשפ"ב, (27 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.