1. ביום 8.9.16 וביום 8.6.20 נטל החייב מהמבקשת הלוואות בסך של 24,000 ₪ ו- 28.427 ₪. ביום 13.1.21 ניתן צו לפתיחת הליכים. המבקשת הגישה בקשה לקיזוז חובו של החייב מכספי התגמולים הצבורים לזכותו אצלה. לפי תשובתה לבקשה, יתרת החוב עומדת על סך של 37,554 ₪ נכון למועד הצו לפתיחת ההליכים. הבקשה מבוססת על טענה לזכות קיזוז המפורטת בסעיפים 14-15 להסכם ועל הטענה כי ברשותה עיכבון.

2. החייב טען כי לא הבין כי יש לנושה זכות להקדים את פירעון הפנסיה שלו ומתנגד לקיזוז בטענה כי ייגרם לו נזק רב בחיוב במס. עוד טוען כי לטובת המבקשת לא נרשם שעבוד.

הנאמן מסכים כי למבקשת עומדת זכות לקיזוז.

3. בנסיבות העניין, בשים לב לתנאי הסכם ההלוואה (לרבות זכות הקיזוז העומדת למבקשת לצורך פירעון היתרה הלא מסולקת של ההלוואה לפי סעיפים 14 – 15 להסכם ההלוואה),בשים לב לסעיף 255 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשמ"ח- 2018 (להלן: "החוק"), ונוכח ההלכה הפסוקה בסוגיה זו (רע"א 2512/17 פינצב נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (10.4.2018); ע"א 1057/18 אייל עברון נ' דוד ורדי (23.1.2019); רע"א 1514/19הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' סלטי ח'אלד (16.7.2019)), מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

בכל הנוגע לטענת החייב כי לא הבין כי למגדל זכות להקדים פירעון הפנסיה בהתאם לתנאים הנקובים ב הסכם ההלוואה, אין לקבל טענה זו המנוגדת לתנאי ההסכם עליו חתם.

עם זאת, יש לדון בטענתו כי לא נרשם שעבוד לטובת מגדל, טענה אשר יתר המשיבים לא התייחסו אליה לגופו של עניין. מעיון בהוראות ההסכם הקצר עולה כי למעט זכות קיזוז שרשומה בו במפורש, אין הוראה מפורשת כי הכספים משועבדים למגדל או כי עומדת לה זכות עיכבון. עם זאת, לשון סעיף 15 להסכם היא למעשה זכון עיכבון וקיזוז יחדיו.

בעניין עברון הבהיר כב' השופט י' עמית את ההלכה בעניין פינצב ממנה עולה כי לפי פקודת פשיטת הרגל לצורך מימוש זכות הקיזוז יש צורף בשעבוד בר תוקף. כב' השופט עמית מבהיר כי לטעמו העמדות שם ביחס לזכות העיכבון וזכות הקיזוז, ללא צורך בשעבוד, מתיישבות ביתר קלות עם הוראות החוק.

בעניין פינצב התייחס כב' השופט ד' מינץ (בסעיפים 18-19) לזכות הקיזוז לפי חוק חדל"פ:

"על פי פשוטו של מקרא, זכות הקיזוז לפי החוק רחבה יותר מזו הקבועה בסעיף 74 לפקודה בשני היבטים. ההיבט הראשון מתבטא בכך שחלות זכות הקיזוז מותנית רק בקיומם של "חובות הכרוכים זה בזה". אין לכאורה צורך בקיומם של ארבעת התנאים האחרים המצויים בסעיף 74 לפקודה ...

ההיבט השני הוא בהרחבת גבולות הקיזוז בסעיף 255(2) לחוק למצבים בהם הייתה הסתמכות על זכות הקיזוז במהלך העסקים הרגיל של החייב או הנושה וחוב העבר שהנושה מבקש לקזז נוצר במסגרת עסקיו ההדדיים עם החייב. ...

עם זאת, בקצרה אעיר כי על פניו נראה שמקרה זה שלפנינו נכנס יפה להרחבת תחולת זכות הקיזוז כמפורט בסעיף 255(2), שכן גם לולא האמור בסעיף 16 להסכם ההלוואה, הייתה הסתמכות של מגדל בשעה שנתנה את ההלוואה למערערת כחלק בלתי נפרד ממהלך עסקיה הרגיל.

ואשר להוראת סעיף 253 לחוק הדן בזכות העיכבון. סעיף זה קובע כי "נושה שיש לו זכות עיכבון לגבי נכס מנכסי קופת הנשייה, בשל חוב עבר של החייב, יראו אותו ממועד מתן הצו לפתיחת הליכים כמי שהנכס משועבד לטובתו כערובה לחוב האמור". דהיינו, שני התנאים לחלותו של סעיף זה הם: קיומה של זכות עיכבון על נכס מנכסי הנשייה; קיומו של חוב עבר. בהתקיימם, החל ממועד פתיחת ההליכים, זכות העיכבון הופכת לנכס משועבד. גם מסעיף זה משתמע אפוא כי זכות העיכבון משתכללת לכלל נשייה מובטחת עם פתיחת ההליכים, כך שגם לפי הדין החדש, במקרה זה, זכות העיכבון עומדת לימין המלווה ולא תעמוד כנגדו מגבלה לפי סעיף 25(א) לחוק קופות גמל".

בהחלטה מיום 12.11.20 בחדל"פ (י-ם) 46236-12-19 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' אוסאמה אב רוכב, הביע בית המשפט ספק האם למגדל, בהסכם דומה להסכם הנדון בו מסיבה לא ברורה לא ציינה מגדל בבירור כי הכספים משועבדים לטובתה וכי עומדת לה גם זכות עיכבון, עומדת זכות קיזוז. עם זאת הובהר שם כי לאור סעיף 256 לחוק, אין חובה על הגשת תביעת חוב כתנאי לביצוע הקיזוז. כך גם במימוש משכון שהוא נכס מופקד בידי הנושה, אין צורך להגיש תביעת חוב לאור סעיף 249 לחוק.

4. לאור ההלכות שפורטו לעיל והוראות החוק שמטרתן לפשט את הליכי הסעד עצמי של הנושה, ולהרחיב את זכות הקיזוז העומדת בידו, אני סבור כי למרות שבהסכם ההלוואה אין הוראה מפורשת כי הכספים משועבדים למגדל, אין מניעה לאשר לה לבצע קיזוז בהתאם להוראות החוק. כאמור בפסק דינו של כב' השופט מינץ, שעה שניתנה ההלוואה הסתמכה מגדל על כך כי תוכל לבצע קיזוז במועדים המאפשרים בהסכם לדרוש את פירעון ההלוואה. לשון ההסכם ברורה ועולה כי למגדל בפועל גם זכות עיכבון, שהיא כשלעצמה שעבוד לפי סעיף 253 לחוק, ומאחר ומדובר במשכון מופקד, גם אם לא נרשם במפורש כי הכספים משועבדים, הדין יוצר את שעבודם. לכן אין כל מניעה לבצע את הקיזוז.

5. ביחס לטענת החייב כי ייגרם לו נזק, המס בגין פידיון הכספים מחושב רק על הסכום שנפדה. במידה ולא יבוצע הקיזוז עתה ורק בעת קבלת הגמלה יבקש החייב לבצע את הקיזוז, יאמיר החוב בגין ריביות פיגורים והנזק רק יגדל.

על כן מגדל רשאית לבצע קיזוז בהתאם לסכומים המפורטים בבקשתה נכון ליום הצו לפתיחת הליכים ובצירוף ריבית הסכמית מאותו מועד, לא ריבית פיגורים. יש לקזז תחילה מהכספים הצבורים ממעסיק קודם, שכן לא ניתן לקזז את כספי הפיצויים מהמעסיק הנוכחי.

"מגדל" תודיע לבית המשפט, לנאמן וליחיד, לגבי הכספים שקוזזו מפוליסת הביטוח (לרבות רכיב המס) בתוך 10 ימים ממועד ביצוע הקיזוז, ותפרט לגבי מעמדם של הכספים שנותרו. יובהר כי יתרת כספי התגמולים לרבות הפיצויים מהמעסיק הנוכחי תשמר לזכות החייב בהתאם לתנאי קופת הגמל.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשפ"א, 29 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.