לפני: כב' השופט מוסטפא קאסם, סגן נשיא

נציג ציבור (עובדים): מר סאלח חסן

נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה להב

1. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בכתף שמאל כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), על דרך המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע.

2. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 19.11.20, בנימוק כי לא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביאו לכאבים בכתף שמאל; לא הוכח קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי העבודה; מחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שלפנינו.

3. משהצדדים לא הצליחו להגיע להבנות ביניהם, ניתנה החלטה בדבר הגשת תצהירים והתיק נקבע לשמיעת ראיות.

4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן את תצהירו של מר איאד חגאזי, שעבד יחד עמו בחלק מאתרי העבודה (להלן: "מר חגאזי").

הנתבע הגיש את שאלון התובע מיום 29.10.20.

בישיבת ההוכחות מיום 7.4.20 העידו בפנינו התובע ומר חגאזי.

רקע

5. התובע, יליד 1972, עבד בתקופה הרלוונטית לתביעה בעבודות ריצוף, שיש ושיפוצים.

6. התובע הגיש תביעה לנתבע כדי שיכיר בליקוי בכתף שמאל כפגיעה בעבודה.

7. כאמור, הנתבע דחה את תביעת התובע.

עיקר טענות התובע

8. התובע טען בכתב התביעה, כי הוא עובד כ-30 שנים בעבודות ריצוף, שיש/אבן ושיפוצים. העבודה כוללת ריצוף לקירות ולרצפות, עבודות אבן, עבודות פנים ועבודות חוץ, הכוללות עלייה ועבודה על פיגומים.

התובע ביצע יחד עם עובדים נוספים הכנה של משטח העבודה לריצוף וחיפוי לרבות ניקיון וחציבה לפי הצורך, מילוי חצץ ומצעים, הכנת טיט/בטון/דבק לצורכי עבודה, הכנסת לוחות שיש/קרמיקה/אבן לשטח העבודה.

התובע ביצע גם עבודות שיפוצים ובהם הריסת קירות, חציבה בבטון ועבודות גבס. העבודה בוצעה בעזרת כלי עבודה שונים לרבות קונגו, פטישון, מקדחה, דיסק, מכונות חיתוך שיש, מסור חשמלי, מערבל בטון ופטישים גדולים.

9. עבודת התובע, ובעיקר עבודת השיש, האבן וחיפוי הקירות, דרשה מאמץ מיוחד במשיכה והרמה תוך הפעלת שתי הידיים לצורך ביצוע העבודה. כך גם, העבודה עם המכשירים השונים כללה עבודה ברטט.

10. בעקבות תנאי עבודתו, התובע החל לסבול מכאבים בכתף שמאל החל מחודש 1/2020.

11. כאמור, התובע הגיש תביעה לנתבע – וזו נדחתה מבלי שניתן בצד הדחייה נימוק ברור. התובע הוסיף, כי טעה הנתבע עת דחה את תביעתו תוך התעלמות מוחלטת ממצבו, מנסיבות פגיעתו ומהגורמים שהביאו להתרחשות הפגיעה, שכן עבודתו במשך עשרות שנים בכלים שהפעלתם גורמת לוויברציה חזקה והרמת משקל כבד, משיכה והחזקה במצבי עבודה כרצף וכמרכיב מדרגות שיש ואבן – מהווה פגיעות ואירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביאו לכאבים ולשחיקה בכתף שמאל.

12. כך גם, עבודת התובע גרמה לו למחלת מקצוע.

13. לאור האמור, יש לקבל את התביעה ולהורות על מינוי מומחה רפואי.

עיקר טענות הנתבע

14. הנתבע טען בכתב ההגנה כי: לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק; לתובע לא נגרמה מחלת מקצוע כהגדרתה בסעיף 79 לחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו, ומכל מקום התובע אף לא הפנה לכל מחלה שכזו וטענתו נטענה בעלמא; התובע לא ביצע בעבודתו תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף במהלך פרק זמן משמעותי ברצף ובתדירות גבוהה ומשכך תנאי עבודתו אינם מקימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה לגבי הליקוי הנטען; אין כל קשר סיבתי בין הליקוי הנטען לתנאי העבודה של התובע; הליקוי הנטען הינו תוצאה של גורמים תחלואתיים ו/או של גורמים אחרים אשר אינם קשורים בעבודה; לחילופין, תנאי העבודה לא השפיעו כלל על הליקוי ולכל היותר השפעתם על הליקוי פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

לפיכך, יש לדחות את התביעה.

השאלה שבמחלוקת

15. האם תנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי בכתף שמאל?

המסגרת הנורמטיבית

16. כבר נקבע כי הכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה מחייבת הוכחה של שלושה יסודות:

"הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)" (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח  (22.12.14).

17.      עוד נקבע בפסיקה, באשר לתנועות החוזרות ונשנות כי "התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף". כמו כן, על התנועות לחזור ולהישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב, פד"ע לה 523, 533 (2000). עוד הובהר בפסיקה כי תדירותן של התנועות "אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו" (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07)). כמו כן נקבע כי "יש לאבחן  בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי (28.7.02). דהיינו, פעולות אשר חוזרות על עצמן במהלך יום העבודה, אך מורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו המבוצעות במהלך יום העבודה (פרשת שבח בפסקה 6(ד); עב"ל (ארצי) 703-05-13 גלינה אודוביצ'נקו -המוסד לביטוח לאומי (5.3.15).

עם זאת הובהר כי במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.06); עב"ל (ארצי) פנינה ישראל – המוסד לביטוח לאומי (3.12.15).

על כל אלה יש להוסיף ולהזכיר כי בהיותה של העבודה עבודה קשה המחייבת מאמץ פיסי, אין די כדי לענות על התנאים להכרה במסגרת תורת המיקרוטראומה (ראו עב"ל 46178-03-14 פלונית – המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 26.9.16).

מן הכלל אל הפרט

18. נקדים אחרית לראשית ונציין כי לא שוכנענו שתנאי עבודתו של התובע מקימים תשתית עובדתית למיקרוטראומה בנוגע לליקוי בכתף שמאל או מחלת מקצוע. ונסביר.

חלוקת העבודה בין שיפוצים לריצוף

19. התובע העיד כי הוא עוסק בשיפוצים וריצוף. כשנשאל לגבי החלוקה בניהם השיב כדלקמן:

"ש: אתם עושים את שני הדברים באחוזים שווים? אפשר להגיד שחלק שיפוצים וחלק ריצוף?

ת: לפעמים כל החודש שיפוצים, לפעמים רק ריצוף. זה תלוי.

ש: ואם מסתכלים על כל התקופה?

ת: בערך חצי-חצי.

ש: אתה, מה עשית יותר, גם חצי-חצי?

ת: כן".

(ראו ע' 3 ש' 7-13 לפרוטוקול).

בהמשך העיד כי "יש שיפוצים (צ.ל - שנמשכים – מ.ק) כמה ימים ויש שתוך כמה חודשים, תלוי בעבודה" (ראו ע' 4 ש' 16-17 לפרוטוקול).

כך גם, התובע נשאל באשר לתקופות שבהן אין עבודות ריצוף, וכך השיב:

"ש: לגבי עבודות הריצוף, ייתכן שיש מצב שחודש-חודשיים לא היה לך ריצוף ועסקת רק בשיפוצים?

ת: זה תלוי בעבודה. עכשיו יש לי עבודה שהפועלים עובדים והתקשרו אלי ואמרו שעצרו את העבודה. זה נכון שאם אין ריצוף עובדים במשהו אחר. יש המון עבודות".

(ראו ע' 7 ש' 21-25 לפרוטוקול).

הנה כי כן, התובע העיד כי החלוקה בין עבודות השיפוצים לריצוף תלויה בהזמנות העבודה. לפעמים עבד חודש שלם בשיפוצים וחודש בריצוף, בהמשך העיד כי ישנם שיפוצים שנמשכים גם כמה חודשים וכי כשאין עבודה בריצוף "עובדים במשהו אחר. יש המון עבודות". התובע העריך שהעבודה מתחלקת ביחס של חצי לעבודות שיפוצים וחצי לעבודות ריצוף.

מהות העבודה

20. באשר למהות העבודה התובע העיד כי: "עושים ריצוף, צבע, גבס, בניית בלוק, שבירות, פתיחת דלתות, חיתוך חלונות, שבירה עם קונגו.." (ראו ע' 3 ש' 17-18 לפרוטוקול).

21. בהמשך עדותו התובע פירט פעולות נוספות שהוא מבצע: "...כולנו עושים את הכל. יש לי בעלי מקצוע שעושים את הכל – אינסטלציה, חשמל, שובר, לוקח זבל לזרוק. גם אני" (ראו ע' 4 ש' 11-12 לפרוטוקול. ההדגשה אינה במקור – מ.ק). מיד אח"כ העיד כי עבודות אינסטלציה וחשמל הוא לא מבצע.

22. התובע הוסיף והעיד כי הוא עושה טיח, מפרק ריצוף ומנקה את ההריסות.

באשר לניקוי ופינוי ההריסות התובע העיד כי "יש שמנקים באותו יום ויש ששמים בשקים ולוקחים אחר כך. עכשיו עשינו שיפוץ בקומה 10 והורדנו הכל בידיים. לקח לנו רק להוריד את הלכלוך שבועיים. הכל היה בידיים" (ראו ע' 5 ש' 7-9 לפרוטוקול). בהמשך נשאל איך בדיוק הם מורידים את ההריסות, וכך השיב: "ממלאים שקיות קטנות, שמים על הכתף ומורידים" (ראו ע' 5 ש' 14 לפרוטוקול).

23. באשר לעבודת הריצוף, התובע העיד כי הוא ריצף רצפה, קירות, ומדרגות. הריצוף לעיתים היה חיצוני (מבחוץ) ולעיתים בתוך מבנה וכי על מנת לרצף היה עליו ועל עובד נוסף יחד איתו להרים את האריחים מבחוץ ביחד ואף להניח ביחד את האריח בעמדת הריצוף (ראו ע' 5 ש' 29 וע' 6 ש' 1-11 לפרוטוקול).

באשר לשוני בין ריצוף רצפתי או על קיר התובע העיד כי "על הרצפה זה שונה, והקיר זה שונה. החומרים שונים. בקירות זה הולך הדבקה היום. אני מורח את הקיר בדבק ואת האריח בדבק" (ראו ע' 6 ש' 13-14 לפרוטוקול), כך גם העיד כי זמן מריחת הקירות בדבק זה עניין ש"תלוי בקיר" וכי "יש קירות שלוקחים יומיים". בהמשך הסביר כי המריחה מתבצעת הן על הקיר והן על האריח וכי "זה הולך לאט-לאט" (ראו ע' 6 ש' 18-25 לפרוטוקול). בעוד שבריצוף בחוץ נדרש התובע למרוח את הקיר בדבק, להרים את האריחים ולהדביק אותם, הרי שבריצוף רגיל בפנים הוא כרע על הברכיים (ראו ע' 6 ש' 5 לפרוטוקול), ובהתאם לכך הפעולות עם הכתפיים והטווח שלהם היו שונים.

התובע הדגיש שבעבודת הריצוף "תמיד צריך עזרה" וכי הוא נעזר בעובד נוסף (ראו ע' 8 ש' 1-3 לפרוטוקול). כך גם, לצורך ריצוף, התובע ביצע פעולות הרמה של סומסום (תערובת לבניה – מ.ק) בדליים. כשנשאל כמה זמן לוקחת פעולה זו השיב: "כל היום. אני מזיז בעצמי. אני עובד עם מגרפה, מזיז את הכל. מערבבים טיט, מערבבים מלט. לוקחים את האריחים" (ראו ע' 8 ש' 5-6 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור – מ.ק).

באשר להכנת הטיט התובע העיד כי "הטיט מגיע אלי. אבל אני עושה, אני מרים לו מלט ודבק ומים" (ראו ע' 8 ש' 10-11 לפרוטוקול. ההדגשה אינה במקור – מ.ק). בעניין זה נציין כי הן בכתב התביעה והן בתצהירו של התובע, התובע ציין כי הוא נדרש להכנת טיט/בטון/דבק לצורכי עבודה.

24. זאת ועוד, התובע העיד כי תוך כדי עבודת ההריסות מבצעים פעולות נוספות במקביל:

"ש: את עבודת איסוף ההריסות אתם עושים אחרי שסיימתם עם הקונגו?

ת: לא. בזמן שמתחילים להרוס עושים גם דברים אחרים. יש אחד שעושה צבע. אנחנו מתחלפים. פועל שכל הזמן מוריד לכלוך לא יחזור מחר. יש אחד שמתחיל צבע, יש אחד שמפרק רצפה.

ש: גם אתה?

ת: גם אני. הפועלים היום אם לא רואים את המנהל עובד, לא יעבדו.

ש: יכול להיות שיום אחד תעשה קונגו, יום שני צבע ויום שלישי טיח?

ת: כן, ככה זה".

(ראו ע' 5 ש' 19-26 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור – מ.ק).

25. בנוסף, התובע העיד כי הוא עובד גם על פיגומים וכי "יש חברה שמתקינה פיגום" (ראו ע' 7 ש' 1-2 לפרוטוקול). מנגד, מר חגאזי, שהעיד מטעם התובע, העיד כי "לפעמים אנחנו עושים" את הפיגומים (ראו ע' 12 ש' 7 לפרוטוקול).

26. כמו כן, התובע העיד כי הוא מבצע גם עבודות גבס, אולם מיד אחר כך הסביר שיש לו בעלי מקצוע שעושים זאת:

"ש: אתה מבצע עבודות גבס?

ת: גם.

ש: איך אתה מבצע את זה?

ת: יש לי בעלי מקצוע של גבס, חשמלאים וצינורות. בכל זה אני לא נוגע".

(ראו ע' 7 ש' 13-16 לפרוטוקול).

מנגד, בתצהירו ציין התובע כי "אני מבצע גם עבודות גבס והתקנת לוחות גבס ופרופילים לצורך עבודות הגבס..." (ראו ס' 8 לתצהירו). תמיכה בכך שהתובע מבצע גם עבודות גבס בעצמו מצאנו גם בעדותו של מר חגאזי שהעיד כי התובע מבצע גם עבודות גבס (ראו ע' 11 ש' 17-20 לפרוטוקול).

27. התובע המשיך ותיאר בעדותו פעולות נוספות שביצע במסגרת עבודתו: "עושים רובא לריצוף, ניקיון לבניין, בונים עם בלוקים. אני בונה את הבלוקים, גם אמבטיות, גם בלוקים מסביב לאמבטיות. אני לא מרכיב אסלות. אני עושה ריצוף בתוך הבית. עושה חיתוכים" (ראו ע' 7 ש' 27-29 לפרוטוקול).

28. התובע הוסיף והעיד כי הוא בונה אסלות (מה שמצריך ממנו, בין היתר, גם עבודת טפסנות), פעולה שמשכה יום עבודה:

"ש: אמרת שעסקת בהרכבת אסלות?

ת: בניית אסלות. הרכבה זה לא אני.

ש: איך אתה בונה?

ת: יש מגיש שמביא חומר, טיט, לידי. את הבלוקים אני בונה. אני עושה טפסנות למטה ובונה בלוק מסביב לאסלה. איך הקרמיקה עומדת ליד האמבטיה? יש שם בלוק. מי שעשה אותו זה אני.

ש: כמה זמן זה לוקח?

ת: יום עבודה".

(ראו ע' 8 ש' 12-19 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור – מ.ק).

29. זאת ועוד, התובע העיד כי הוא מרכיב אריחים קטנים גם במטבחים אולם כיום האריחים במטבחים הם גדולים (ראו ע' 8 ש' 20-23 לפרוטוקול).

30. באשר לעבודה עם כלים רוטטים, התובע העיד כי עבד עם קונגו וכי "לא אמרתי שאני כל הזמן עם הקונגו. כשאני מתעייף מתחלפים" (ראו ע' 4 ש' 9 לפרוטוקול). באשר למשך זמן העבודה עם הקונגו, התובע העיד כך:

"ש: כמה זמן כל אחד עובד על הקונגו ברצף?

ת: בדרך כלל שעתיים רצוף לפחות".

(ראו ע' 4 ש' 28-29 לפרוטוקול).

ובהמשך:

"ש: יכול להיות שיום אחד תעשה קונגו, יום שני צבע ויום שלישי טיח?

ת: כן, ככה זה".

(ראו ע' 5 ש' 25-26 לפרוטוקול).

יוצא אפוא, שגם לשיטת התובע העבודה על הקונגו אינה יומית והיא מתבצעת רק בשלב מסוים של הפרויקטים, ושקיימים מספר עובדים שמתחלפים בעבודה על הקונגו.

באשר ליתר הכלים הרוטטים שעלו בכתב התביעה, הרי שלא הוכח היקף העבודה בכלים הנטענים, ועל כן לא שוכנענו שהתובע ביצע עבודה ממושכת בכלים אלו באופן המקים תשתית מתאימה למיקרוטראומה.

31. עד כאן סקרנו את מהות העבודה של התובע, קרי הפעולות שביצע בפועל כחלק אינהרנטי מתפקידו בעבודה (לרבות תדירותן ורציפותן).

דיון ומסקנות

32. לאור כל האמור לעיל, על פי חומר הראיות שהוצג בפנינו, ולאחר ששקלנו את נסיבות העניין - הגענו לכלל מסקנה כי במסגרת עבודתו, נדרש התובע לבצע פעולות רבות ומגוונות- והכל בתדירות משתנה, בהתאם לצרכי העבודה. שוכנענו כי מדובר בתנועות שונות, כך שאין עסקינן בתנועות חוזרות ונשנות הזהות במהותן ומבוצעות ברצף. הפעולות שביצע התובע (ריצוף, צבע, גבס, בניית בלוקים, שבירות, פתיחת דלתות, חיתוך חלונות, עבודה עם מגרפה, הרמת דליי סומסום, סיוע בהכנת הטיט ועוד) מורכבות מתנועות מגוונות והפעלה של חלקי גוף שונים, ואף דרשו פעולות שונות ומגוונות של הכתפיים - ועל כן, לא הונחה תשתית עובדתית מתאימה לקיומה של פגיעה על דרך המיקרוטראומה.

נוסיף ונציין, כי התרשמנו שאכן התובע ביצע עבודה פיזית קשה, אך אין מדובר ברצף של פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה, ועל כן הלכת המיקרוטראומה אינה ישימה בתביעה דנן.

33. חיזוק למסקנה אליה הגענו, מצאנו דווקא בעדותו של מר חגאזי, העד מטעמו של התובע. התובע העיד באשר למר חגאזי כי "הוא עובד בחברה. אנחנו כל הזמן יחד" (ראו ע' 8 ש' 29 לפרוטוקול). בהמשך העיד באשר לעד כי "הוא לא עומד על ידי שמונה שעות, זה ברור. אבל הוא עובד בזה, אותה עבודה. הוא יודע מה הולך לקרות לאדם שעובד בעבודה כזו" (ראו ע' 9 ש' 13-14 לפרוטוקול). כשהתובע נשאל כמה שעות ביום העד ראה אותו עובד השיב כי: "יש ימים של שמונה שעות ויש ימים שלא" (ראו ע' 9 ש' 17-18 לפרוטוקול).

מר חגאזי העיד בעניין זה כדלקמן:

"ש: אתה לא נמצא איתו שמונה שעות ביום?

ת: שמונה שעות לא. שש-שבע שעות.

ש: מה אתם עושים שש-שבע שעות?

ת: עובדים עם הקונגו, בריצוף.

ש: יש לך מסמך שעבדת כל הזמן עבדת איתו בקבוצת א.י. אדיר כפי שטענת בתצהיר?

ת: יש.

ש: איזו הוכחה?

ת: (העד שותק)

(ראו ע' 10 ש' 22-29 וע' 11 ש' 1-3 לפרוטוקול. ההדגשות אינן במקור – מ.ק).

הנה כי כן, מעדותו של התובע עולה כי מר חגאזי עבד קרוב אליו, באתם פרויקטים, ויש ימים שלמים שעבדו יחד, ומנגד ימים שבהם לא עבדו יחד. מעדותו של מר חגאזי התרשמנו כי העד ניסה לסייע בידי התובע עת העיד כי הוא נמצא עם התובע "שש-שבע שעות ביום", כאשר התובע בעצמו סתר גרסה זו. יחד עם זאת, בליבת הדברים מר חגאזי העיד בדבר מהות עבודתו של התובע בדומה לעדותו של התובע. כך, מר חגאזי העיד (בע' 11-13 לפרוטוקול) כי התובע עשה עבודות צבע (לפחות שבוע וחצי בחודש), עבודות גבס, עבודות ריצוף (כאשר היו עובדים אחרים שהגישו לו את שנדרש לצורך הריצוף), עבודות ניקיון ופינוי פסולת, הכנת טיט וחצץ, תיקוני טיח ובניית בלוקים (יום-יום וחצי בשבוע).

בטרם נעילה

34. לא נוכל לסיים מבלי להתייחס לשתי נקודות שעלו לפנינו:

א. הוותק של התובע בענף השיפוצים והריצוף - בניגוד לאמור בכתב התביעה ובתצהיר התובע, שם נטען כי הוא עובד מזה כ-30 שנים בעבודת ריצוף ושיפוצים, הרי שבעדותו התובע העיד כי הוא עובד בעבודות אלו "מעל 10 שנים" וכי לפני כן עבד בנגרות (ראו ע' 9 ש' 3-6 לפרוטוקול).

ב. מחלת מקצוע – התובע טען בעלמא בכתב התביעה לקיומה של מחלת מקצוע, מבלי להצביע על מחלת מקצוע ספציפית, מתוך רשימת מחלות המקצוע המוכרות והמפורטות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, העונה על הגדרת מחלתו. הטענה לגבי מחלת מקצוע בהתאם לפריט 14 חלק ב' לתוספת השנייה לתקנות, הדורש "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים" עלתה לראשונה בסיכומים. מכל מקום, כאמור, לא שוכנענו שהתובע ביצע עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.

סיכום

35. לאור כל האמור לעיל, משלא מצאנו כי ליקויו של התובע מהווה מחלת מקצוע או "פגיעה בעבודה" על דרך המיקרוטראומה, הרי שדין התביעה להידחות.

מאחר ומדובר בתובענה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

36. כל אחד מהצדדים רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת תוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, ו' אב תשפ"א, (15 יולי 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.