1. ערר על החלטת כב' ס. הנשיא (כב' השופט טורס) מיום 22/11/20 במ"ת 22385-11-20.
2. כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו 25 אישומים של מרמה, התחזות לאדם אחר, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות.
3. כתב האישום הוגש כנגד העורר יחד עם נאשם נוסף (דימה רסקין).
4. אין מחלוקת בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית; גם קיומה של עילת מעצר הוסכם (פרוטוקול 16/11/20). עיקר הדיון התמקד בסוגית בחינת החלופה.
5. בית המשפט קמא שמע מהלך דיון 16/11/20 את אמו ודודו של העורר; לאחר דברים אלו סיכמו ב"כ.
6. ביום 22/11/20 ניתנה ההחלטה נשוא הערר. בית המשפט קמא ניתח המעשים ביסוד כתב האישום וקבע כי הגם שקיימת הסכמה, בחן את התיק ומצא כי קיימת תשתית לכאורית.
7. אשר לעילת המעצר, סבר בית המשפט קמא כי זו בעצמה גבוהה; בית המשפט קמא סבר כי מדובר בכמות רבה של אירועים, שנמשכו על פני תקופה; עבירות המרמה קשות להקהייה בשל היכולת לבצען גם מתוך חלופה; עוד ציין בית המשפט קמא כי 'המשיב נעצר כאשר בביתו 138 כרטיסי אשראי חדשים', וכן ציין כי חודשים ספורים לפני מעצרו של העורר כאן, נעצר הוא בחשד לעבירות מרמה אחרות, ושוחרר; יש בכך ללמד כי מעצרו לשם חקירה לא הרתיעו.
8. לאחר דברים אלו- פנה בית המשפט קמא לבחון חלופה; בית המשפט קמא שלל אפשרות לקבוע מיקום חלופה בבית העורר, נוכח מעורבות אשת העורר לכאורה; ביחס למפקחים, סבר בית המשפט קמא כי חרף רצונם, הם אינם סמכותיים מספיק, ואינם יכולים (להתרשמות בית המשפט קמא) להציב גבולות נאותים לעורר.
9. בית המשפט קמא הדגיש קשיי ההקהיה, אשר צוינו לעיל, וציין כי באופן טבעי קשיים אלו מחייבים פיקוח סמכותי ביותר ברמה גבוהה של יכולת הצבת גבולות והבנת סיכון, וזאת לא מצא אצל המפקחים דנן.
10. בהעדר חלופה ראויה, הורה בית המשפט קמא על מעצר העורר עד תום ההליכים.
11. הערר מכוון חיציו כנגד פרמטרים שונים אליהם התייחס בית המשפט קמא שלא בצדק אליבא העורר, או לא התייחס, אליבא העורר.
12. העורר מציין כי כרטיסי האשראי נתפסו בבית הנאשם השני ולא בבית העורר דנן; עוד מציין העורר כי ממש לאחרונה הוגשה בקשה לתיקון כתב האישום ולהוספת 119 עדים (!!!), על כל המשתמע מכך לעניין התארכות המשפט; העורר מטעים כי גם נושא העברת חומרי החקירה אליהם התייחס בית המשפט קמא בהחלטתו (סעיף 5), היה ראוי כי יישקל לעניין העדפת חלופה. כן סבור בית המשפט קמא כי המשקל שניתן לשתיקה היה שגוי (שכן מדובר בשתיקה לאחר מסירת מספר גרסאות), וגם ההתרשמות מהמפקחים היתה שגויה.
13. המשיבה סומכת יתדותיה על החלטת בית המשפט קמא; המשיבה מציינת כי גם בשלב זה רב הנסתר על הגלוי בחינת דרכי הפעולה והתרמית – שילוב אנשים נוספים; המשיבה מציינת עוד כי היקף החומר בתיק עצום וזו הסיבה לאיחור בהעברתו; לבסוף מטעימה המשיבה, כי אין מדובר במקרה המתאים למשלוח לתסקיר, לאור היכולת לבצע העבירות לכאורה מתוך חלופה.
14. לאחר ששמעתי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר בעיקרו להידחות (למעט נושא ההפנייה לתסקיר, בו אגע בהמשך).
15. ניתוחו של בית המשפט קמא מראשיתו עד סופו, כעיקרו, מקובל עלי.
16. אשר לשאלת התשתית, זו נבחנה, ואינה שנויה במחלוקת; מסכים אני גם עם קביעת בית המשפט קמא בדבר עצמת עילת המעצר- זו בוהקת- כמות האישומים (25) מדברת בעד עצמה; העובדה כי מדובר בהתנהלות של 10 חודשים מלמדת על תכנית, חישות עבריינית, ללא מורא מן הדין; היקף הסכומים והפגיעה בכיס הציבור- ניכרים; העובדה כי קיימים אנשים נוספים, ההיעזרות ברעיה, כל אלו אלמנטים מחמירים.
17. מי המתחזה לאחר, ועושה לכאורה מרמה כלפי הציבור, תקופה לא מבוטלת, אל יצפה כי ינתן בו אמון, ודאי שלא בקלות.
18. כאשר מדובר בעבירות מרמה בהיקף נרחב, עבירות שניתן לבצען גם ממקום חלופה או מעצר באיזוק, לא בנקל ניתן יהיה להעדיף מעצר באיזוק- יש לבחון היטב כי המסוכנות הוקהתה; השווה בש"פ 4720/15 בן משה נ' מ"י; על אחת כמה וכמה אמורים הדברים מקום בו הנאשם עשה שימוש באמצעים טכנולוגיים (בש"פ 6058/20 פלוני נ' מ"י).
19. לגישתי, היה גם היה מקום להביא בחשבון שאלת מעצרו של העורר לצרכי חקירה- במיוחד באלמנטים בהם עסקינן כאן; ראה למקרה דומה בעבירות דומות- בש"פ 4312/18 מונסונגו נ' מ"י, והכתוב שם).
20. ודוק- בית המשפט קמא לא קיבע דעתו, אלא חרף עצמת העילה, חרף הקושי להקהות, ראה לבחון חלופה; משזו לא הרשימה, לא ראה בית המשפט מנוס, אלא להורות על מעצר.
21. ברושם ממערך פיקוח, תמשוך ידה ערכאת הערר מלהתערב, במיוחד לאור הדגשים לעיל, כי בנסיבות המקרה, הכרח הוא שאיכות המקפחים ומודעותם לסיכון, יהיו גבוהות.
22. באי התערבות בהתרשמות ממערך פיקוח- ראה בש"פ 5642/18 חג'אני נ' מ"י.
23. בנסיבות אלו, איני רואה להתערב בהחלטת בית המשפט קמא ובדרך הילוכו.
24. עם זאת- סבורני כי ניתן לשקול בחיוב הפניה לתסקיר מכמה טעמים.
25. ראשית- מדובר במי שעברו אינו מכביד יתר על המידה; הרשעה משנת 2016 בגין עבירה משנת 2014 (של סיוע להתפרצות); העבר אינו מצביע על התחכום הקיים באישום כאן.
26. שנית- דווקא מכיוון שרב הנסתר על הגלוי במקרה דנן, מבחינת מבצעים והשפעה, ראוי לבחון מבנה האישיות, דומיננטיות העורר באירוע.
27. שלישית- על פניו, הן טרם הוספת העדים וקל וחומר לאחר הוספת העדים, מדובר בהליך שיתארך ויש בכך שיקול.
28. רביעית- ולו כשיקול מאזן לאור נושא העברת חומרי החקירה (בש"פ 3048/19 אליו הפנה בית המשפט קמא).
29. חמישית- חרף חומרת האישום ראה בית המשפט קמא עצמו לבחון מערך פיקוח; זה לא הרשים; מכאן למד אתה כי בית המשפט קמא לא שלל האפשרות כי מערך פיקוח יסכון ומכאן שאין מניעה לבחון מערך אחר.
30. שישית- במקרים רבים ודומים בפסיקה, הופנו נאשמים בעבירות כלכליות כגון דא לתסקירי מעצר; מהעת האחרונה- - מ"ת 23212-01-20- ארגון פשיעה כלכלי, הפניה לחמישה תסקירים; בש"פ 6407/20 הלבנה, קבלת דבר במרמה, שימוש במסמך מזויף- תסקיר; בש"פ 3820/20- קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות נוספות- תסקיר; מת 5142-12-19 נשלח לתסקיר; מת 61900-06-19 נשלח לתסקיר.
31. מהטעמים המנויים לעיל, סבורני כי החלטת בית המשפט קמא מוצדקת ואין מקום להתערב בה; יחד עם זאת, לאור הטווח הארוך והשיקולים לעיל, אני מורה כי שירות המבחן יערוך תסקיר בעניין העורר לעיל; התסקיר יוגש לבית המשפט קמא תוך 60 ימים מהיום (בהתחשב בעומס המוטל על שירות המבחן); ככל שהתסקיר יבוא בהמלצה חיובית, ביחס למערך פיקוח שונה מזה שנבחן- יהיה בכך טעם לעיון חוזר, וכל צד ישמור טענותיו.
32. הערר כעיקרון נדחה; ב"כ העורר תעביר לשירות המבחן.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"א, 13 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.