המבקש עותר להארכת המועד להישפט בטענה כי לא ידע על קיום הודעת תשלום הקנס וכי בדיעבד התברר לו כי אשתו שילמה את הקנס בסברה כי מדובר בדוח חניה והכל ללא ידיעתו וללא קבלת אישורו לכך. המבקש מציין כי אשתו מטפלת בתשלום דוחות לאחר קבלת אישורו לכך, אך במקרה זה, אשתו לא קיבלה אישורו לכך. המבקש הדגיש כי הינו כופר בביצוע העבירה וכי מדובר בדוח לקוני.

הטענה כי הקנס שולם על ידי צד ג' בטעות ו/או ללא ידיעת הבעלים המופיעה חדשות לבקרים במסגרת בקשות להארכת מועד, אין בידי לקבל. אין זה סביר ולא מתקבל על הדעת כי הבעלים של הרכב הינו האחרון לדעת על אודות הודעות תשלום קנס הנוגעות לכלי הרכב שבבעלותו.

אשר לכפירת המבקש בביצוע העבירה, מלבד העובדה כי המבקש לא פירט את טענתו, הרי שכבר נפסק כי כפירת נאשם אין בה כשלעצמה כדי להצדיק הארכת המועד להישפט.

לא למותר לציין כי ככל שבבסיס הבקשה עומד רצונו של המבקש "להתגבר" על תוצאות שיטת הניקוד, הרי שגם בכך אין בכדי להצדיק היעתרות לבקשה.

נוכח תשלום הקנס, ומשלא שוכנעתי בקיומם של נימוקים מיוחדים, אני מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, ו' שבט תשפ"א, 19 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.