חדל"פ 12061-12-20 ברכה נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

בפני כב' השופט יוני לבני

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ו אב תשפ"א 04 אוגוסט 2021

לפניי בקשה לקציבת מזונות חמשת ילדיהם הקטינים של היחיד ושל הזכאית למזונות. בהחלטתו של ביהמ"ש למשפחה מיום 18.1.21 קצב ביהמ"ש מזונות זמניים לקטינים והעמידם על 1,000 ש"ח לכל קטין ו-5000 ש"ח בסך הכול, נוסף על מחצית הוצאות מדור, בכפוף להצגת הסכם שכירות בר תוקף. הנאמן סבור כי יש להותיר קביעה זו על כנה. היחיד אף הוא אינו חולק על חובתו לזון את ילדיו הקטינים אך גורס כי נוכח היקף הכנסותו העומד על כ-5,400 ש"ח, ושכר הדירה שהוא משלם, העומד על 2,500 ש"ח בחודש, יש מקום להפחית מסכום החיוב החודשי שלו, כשלעניין חוב המזונות - הוא מותיר את ההחלטה לבית המשפט.
כידוע, קציבת מזונות היא פרי איזון בין אינטרסים שונים ומנוגדים: של היחיד, הזכאית למזונות והנושים. בתוך כך, פעמים רבות יש להפחית מסכום המזונות שנפסק לקטינים, כשההורה משלם המזונות הוא חדל פירעון, וזאת מתוך מתן משקל לאינטרס הקנייני של הנושים בחובם. עם זאת, הפחתה זו אינה יכולה לרדת אל מתחת לסף המינימום הנדרש לשם קיום מינימלי של הקטינים בכבוד. סכום הקיום המינימאלי אינו חד משמעי וממילא הוא נגזר גם ממצבה הכלכלי של הזכאית, שלא הובא לפנינו. בהתאם לאמות המידה של הממונה, שאף שאינן מחייבות את ביהמ"ש, ניתן לראות בהן קריטריון רלוונטי, סכום זה עומד על 1,500 ש"ח לארבעת ילדיהם הראשונים של בני הזוג. הסכום המוצע בענייננו נופל מסכום זה. משעה שהסכום שנפסק בביהמ"ש למשפחה בענייננו נמוך אף מסכום זה, ובשים לב גם לגילם הצעיר של חלק מהקטינים, ולחשיבות שאני רואה בסיפוק צרכיהם, ראיתי להותיר סכום זה על כנו גם במסגרת הליך חדלות הפירעון. אמנם, אפשר שהדבר יקשה על היחיד, ואולם שומה עליו כי יפעל למימוש פוטנציאל השתכרותו, מה גם שאין בנתון זה כדי למנוע קציבת מזונות ראויים לקטינים (סעיף 179(ב) לחוק חדל"פ).

סכום המזונות יעמוד, אפוא, על 5,000 ש"ח, כקביעת בית המשפט למשפחה.