ת"א 20006-12-20 טרגנו ואח' נ' ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ

בפני כב' השופטת קרן מרגולין-פלדמן

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ג טבת תשפ"ג 16 ינואר 2023

ככלל, מטרתם של דיני הביטוח החלים בין התובעים לנתבעת כאן היא שיפוי התובעים על נזקיהם (קרי העמדת התובעים במצב בו היו לולא ארע מקרה הביטוח נשוא התביעה), ובמקרה המתאים כולל שיפוי זה תשלום בגין ירידת הערך שנגרמה בעקבות התרחשות מקרה הביטוח.
בפסיקה מוכרות עמדות שונות בנוגע לשאלה מהו המועד הקובע לצורך קביעת שיעור השיפוי שיהיה המבוטח זכאי לו בהתרחש ארוע ביטוחי המביא לירידת ערך, ושיקולים שונים עומדים בבסיס הקביעה לרבות מטרת השיפוי, הקביעה כי מדובר בנזק שביטויו במועד עתידי, הקושי בקביעת מועד התגבשות הנזק, האקראיות שבמועד קיומו של ביקור המומחה/ מתן פסק הדין, האבחנה בין ההליך הביטוחי לזה הנזיקי ולמטרותיו ועוד (לדיון בסוגיה ראה ספרו של המלומד י.אליאס, דיני ביטוח, מהדורה שניה - 2009, בעמ' 248 ואילך).

התובעים ביקשו לאפשר להם להרחיב את טיעוניהם בסוגיה זו בשלב הסיכומים ולהורות על עדכון חוות הדעת לצורך שמירת טיעוניהם בסוגיה.

לאחר ששקלתי את הדברים, מבלי לקבוע מסמרות בסוגיה זו בשלב הנוכחי, ועל מנת שלא תגרע זכותם של הצדדים לטעון בעניין זה בשלב הסיכומים אני רואה לנכון להרחיב את מינויו של המומחה כאן ולהורות על קבלת חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש אף בסוגיית שווי הנכס במועד ביקורו בו (ובהתאמה קביעת שיעור ירידת הערך באותו מועד), כאשר התובעים הם שישאו בשלב זה בעלות הרחבת חוות הדעת לבדם.

התשלום יבוצע על ידי התובעים ישירות לידי המומחה בתוך 7 ימים ממועד קבלת דרישתו בעניין, וחוות הדעת תעודכן בתוך 30 ימים ממועד קבלת התשלום כאמור.

התובעים ימציאו החלטתי זו למומחה ויעקבו אחר הגשת חוות הדעת המשלימה בהתאמה.