בפני | כבוד השופט זיוון אלימי | |
תובע | סהר סבג ת.ז 201089356 | |
נגד | ||
נתבעת | מצסה סאלמה ורפאל (ע.מ) ח.פ 557901683 |
פסק דין |
בפניי תביעה כספית על סך של 18,114 ש"ח אשר הוגשה על ידי התובע נגד הנתבעת.
טענות התובע
על פי המתואר בכתב התביעה ובעדותו של התובע, הנתבעת הינה מכון לבדיקת רכבים. ביום 2.10.2020 הביא התובע לבדיקה כללית אצל הנתבעת רכב מסוג מיצובישי פאג'רו, אותו שקל לרכוש (ואכן רכש בסופו של יום) (להלן: "הרכב").
בטופס הסיכום אשר נערך על ידי הנתבעת בתום הבדיקה (להלן: "טופס הבדיקה"), צויין, בין היתר, כי הפנסים הקדמיים של הרכב דהויים.
התובע רכש את הרכב, על אף הליקויים אשר התגלו בו.
לטענת התובע, לאחר הרכישה הביא את הרכב למוסך לצורך ניקוי הפנסים, ורק אז התברר לו כי מערכת התאורה המקורית של הרכב הוחלפה, וכי במקומה הותקנו פנסים שאינם מתאימים לרכב מסוג זה.
לטענת התובע, היה על הנתבעת לאתר את הפגם ברכב, ולהתריע בפניו על קיומו, ומשלא עשתה כן הרי שהתרשלה.
לאור רשלנות זו, טוען התובע כי הוא זכאי לפיצוי הכולל את הרכיבים הבאים: עלות החלפת הפנסים לפנסים מתאימים בסך 11,864 ש"ח, עלות הבדיקה עצמה בסך 1,250 ש"ח ופיצוי בגין הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש בסך 5,000 ש"ח, ובסך הכל 18,114 ש"ח.
טענות הנתבעת
הנתבעת, בכתב הגנתה, טענה כי ציינה בטופס הבדיקה בצורה ברורה כי קיימת תקלה במערכת החשמל וכי הפנסים הקדמיים דהויים, ולכן אין כל רשלנות מצידה.
עוד טענה הנתבעת כי בטופס הבדיקה מצויין במפורש כי: "מידע על חומרת הליקויים, והצעת מחיר לתיקון יש לקבל ממוסך מורשה או שמאי רכב לפי הצורך בלבד ובאחריות קונה הרכב."
משבחר התובע לרכוש את הרכב לפני שקיבל ממוסך או משמאי מידע בנוגע לחומרת הליקוי ולעלות תיקונו, אין לו להלין אלא על עצמו.
בדיון שהתקיים בפניי ביום 21.3.2021 (להלן: "הדיון הראשון") העיד נציג הנתבעת, מר אור בן דוד, כי מלכתחילה הפנסים לא היו תקינים והיו דהויים ולכן בבדיקה לא ניתן היה לדעת מהי עוצמתם. עוד טען נציג הנתבעת כי בבדיקה אין דרך לבדוק אם הפנסים מקוריים או לא, אלא רק אם הם מאירים בצורה טובה.
לבסוף טענה הנתבעת כי סכום התביעה מופרז, וכי עלות החלפת הפנסים נמוכה משמעותית מהסכום הנטען על ידי התובע.
מתן אפשרות להבאת חוות דעת
בתום הדיון הראשון, ועל מנת לאפשר לצדדים להמציא חוות דעת ולסמוך את טיעוניהם באסמכתאות נקבע דיון נוסף ליום 9.5.2021 (להלן: "הדיון השני").
עובר לדיון השני הגיש התובע מסמך אשר נערך על ידי מר רפי ביתן, מנהל המוסך אשר גילה את הליקוי הנטען, ובו נטען כי היה על הנתבעת לציין כי חסרים חלקים בפנסים וכי מדובר בתקלה בטיחותית. אין התייחסות במסמך להשכלתו או לניסיונו של מר ביתן.
בתגובה למסמך זה הגישה הנתבעת חוות דעת של השמאי מר עמוס כחלון, ולפיה הנתבעת פעלה כפי שהייתה אמורה. עוד נאמר בחוות הדעת כי נערכה בדיקה אצל מספר ספקי חלפים לגבי עלות הפנסים ועלותם הינה כ- 5,000 ש"ח לזוג.
בדיון השני עצמו חזרו הצדדים על טענותיהם.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ובכלל הראיות, שמעתי את בעלי הדין והעדים מטעמם, החלטתי לדחות את התביעה.
ראשית יצויין, כי לא היה במסמכים אשר צורפו על ידי שני הצדדים בעקבות הדיון הראשון כדי להועיל. אף אחד מהמסמכים לא נערך על ידי גורם בעל מומחיות רלבנטית, אשר יוכל לומר האם במסגרת בדיקה הנערכת על ידי מכון כדוגמת הנתבעת אמור להתגלות חוסר בחלקים מסויימים בפנסי הרכב הנבדק, וכיצד אמור הדבר לבוא לידי ביטוי בטופס הבדיקה.
די בכך כדי להביא לדחיית התביעה, משהנטל על התובע להוכיח את רשלנות הנתבעת.
אך למעלה מכך. בטופס הבדיקה מצויין במפורש, בשורה המתייחסת למערכת ההתנעה, כי היא אינה תקינה, ובהערות נרשם: "מערכת חשמל = פנסים קדמיים דהויים."
מכאן שעצם הליקוי בפנסי הרכב הוזכר בבירור בטופס הבדיקה.
בנוסף הובהר בטופס הבדיקה כי מידע על חומרת הליקויים והצעת מחיר לתיקונם יש לקבל ממוסך מורשה או משמאי רכב, וכי הדבר הינו באחריות קונה הרכב.
לטעמי, משעה שעצם קיומו של ליקוי בפנסי הרכב צויין בטופס הבדיקה, עברה האחריות לבדיקת חומרת הליקוי ועלות תיקונו לכתפי התובע. משבחר התובע (וכמובן שזכותו המלאה לעשות כן) לרכוש את הרכב מבלי שפנה קודם לכן למוסך או לשמאי כדי לברר סוגיות אלו, אין הוא יכול לבוא בטענות לנתבעת.
טענת התובע לפיה ההתייחסות בטופס הבדיקה ל- 'פנסים דהויים' מלמדת כי הליקוי אשר נמצא מתייחס אך ורק לצורך בביצוע שיוף (פוליש) לפנסים אינה מקובלת עליי.
הקביעה לפיה הפנסים דהויים הינה קביעה עובדתית, המלמדת כי הם אינם מאירים כנדרש. את התשובה לשאלה מהו הליקוי המדוייק אשר מוביל למצב זה, ומהי משמעותו הכספית, יש לקבל, כאמור בטופס הבדיקה, ממוסך מורשה או משמאי רכב. וזאת בחר התובע שלא לעשות.
סוף דבר
לאור כל האמור, אני דוחה את התביעה.
עם זאת, בנסיבות העניין מצאתי שלא לחייב את התובע בהוצאות.
ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי - מרכז תוך 15 ימים מיום קבלת פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ח אב תשפ"א, 27 יולי 2021, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
20/04/2021 | הוראה לתובע 1 להגיש חוות דעת | זיוון אלימי | צפייה |
27/07/2021 | פסק דין שניתנה ע"י זיוון אלימי | זיוון אלימי | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
תובע 1 | סהר סבג | |
נתבע 1 | מצסה סאלמה ורפאל (ע.מ) |