לפני שלוש בקשות: הראשונה - לעיכוב הליכים בתובענה זו, עד להכרעת בית המשפט המחוזי בת"א בבקשה שהוגשה על ידי המבקשת (להלן: "המרצת פתיחה") כנגד צד ג', ביום 28.07.20, בה"פ 64225-07-20 (להלן: "הבקשה הראשונה"). השנייה – להתיר למבקשת להיות מיוצגת (להלן: "הבקשה השנייה"). השלישית – דחיית מועד כתב ההגנה (להלן: "הבקשה השלישית").

רקע ותמצית

1. ההליך שלפני, עניינו תביעה שהוגשה על ידי המשיב ואח' (להלן: "התובעים") כנגד המבקשת (להלן: "המבקשת" או "עמותה 1" או "הנתבעת"), בדבר החזר כספים בגין אי קבלת תמורה מלאה עבור התשלומים ששולמו לנתבעת.
2. התובעים הם הורים לילדים בשכבת גיל של חטיבת ביניים. ילדי התובעים רשומים למסגרת הפעילותית של הנתבעת אשר מנהלת את קבוצת כדור היד של ביה"ס בו לומדים הילדים. התובעים משלמים עבור כל ילד סך של 3,900 ₪ ועבור כל ילדה סך של 3,290 ₪ וזה עבור 10 חודשי אימון בשנה להוציא חודשים יולי אוגוסט.

האימונים מועברים בין החודשים 01.09.19 ועד 20.06.20. ביום 15.03.20 בעקבות מגפת הקורונה הפוקדת את ישראל בימים אלו הוטל סגר במדינה שהסתייים ביום 01.06.20 אשר מנע מילדי התובעים פעילות ספורטיבית אצל הנתבעת. מיום 01.06.20 ועד יום 30.06.20 הנתבעת קיימה פעילות לילדי התובעים במתכונת מצומצמת.

1. משכך אלו פני הדברים התובעים פעלו להגיש תביעה כנגד המשיבה להחזר כספי של חודשיים וחצי.

כן המבקשת טוענת כי המחלוקת בינה לבין התובעים מצומצמת, שכן המבקשת מעוניינת להגיע עם התובעים להסכמות.

1. לטענת המבקשת ביחס לבקשה הראשונה, המבקשת טוענת כי יש לעכב את ההליכים בתבוענה דנן שכן, המחלוקת בין הצדדים לבקשה זו התגלעו על רקע סכסוך בין המבקשת לבין צד ג' קרי; מועדון כדוריד חולון (להלן: "עמותה 2").
2. המבקשת טוענת כי אין בכוחה כעת להשיב לתובעים את כספם ו/או להעניק להם הנחה לרישום עתידי של ילדיהם כפיצוי על העונה הנוכחית וזאת מאחר שהעמותה;

התרוקנה מפעילותה.

נכסיה.

זכויותיה.

1. עוד טוענת כי עמותה 2 השתלטה על פעילות הנתבעת באופן חד צדדי בו בזמן שעמותה 2 מקבלת לידיה את התמיכות והתשלומים, היא מתנערת מכל התחייבות קודמת של הנתבעת.
2. מוסיפה לטעון כי אין זו התביעה היחידה שמוגשת כנגד הנתבעת, אלא קיימות עוד דרישות ותביעות המגלות עילה אחת כמו התביעה דנן.
3. הנתבעת ממשיכה לטעון לגבי המרצת הפתיחה בבקשתה כי לפיה, ההכרעה בהמרצת הפתיחה תתרום להכרעה בתביעה דנן.
4. התובעים טוענים הם אינם מעוניינים עוד שילדיהם יתאמנו אצל הנתבעת. עוד טוענים כי בסוף שנת הלימודים הנוכחית ילדיהם יסיימו את הלימודים בחטיבת הביניים ומכאן, שהם לא יוכלו עוד להשתייך לקבוצת כדור היד של הנתבעת.
5. מוסיפים לבסוף לטעון התובעים כי ההצעה של הנתבעת להשיב להם את כספם בדמות הנחה היא לא רלוונטית לאור הטיעון דלעיל.
6. בנוגע לבקשה הראשונה – לאחר שעיינתי בטענות המבקשת, ובשים לב לטענות המשיבה בתובענה ובתשובתם לבקשת הנתבעת שהוגשה על ידם, אני דוחה את טענות המבקשת ולא נעתר להורות על עיכוב הליכים, התביעה תתברר לפני ביום הדיון.
7. בדונו בבקשה לעיכוב הליכים, על בית המשפט "להביא בחשבון שיקולים הנוגעים לזהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ומאזן הנוחות". [רע"א 3336/19 פלוני נ' סייוואק בע"מ (10.09.2019(].
8. בעניינינו השיקולים האמורים מביאים למסקנה כי אין להיעתר לבקשה לעיכוב הליכים, ויש לקיים דיון בתביעה בלי היקש להליך המרצת הפתיחה שהגישה המבקשת.
9. ראשית, משום שההליך בבית המשפט בת"א המרצת הפתיחה, אין בו כדי להטות את מאזן הנוחות, ולו במידת מה.
10. שנית, משום שכל טענות המבקשת בבקשתה זו הן שילוב טענות הגנה שניתן וראוי לטעון אותן במסגרת הגנתה במסגרת התביעה דנן. באופן זה, טענות המבקשת לעניין הנסיבות בעטיין הגישה את בקשתה לעיכוב הליכים יקבלו ביטוי במעמד הדיון לגופה של תביעה זו.
11. שלישית, אין ולו כל קשר או מערכת יחסים המקשרת בין תביעת התובעים את הנתבעת לבין מערכת היחסים שנוצרה לטענת המבקשת בינה לבין עמותה 2. הסכסוך שיש למבקשת עם עמותה 2 ראוי שיתברר לאור טענות המבקשת, אך אין לו ביטוי או זיקה למערכת היחסים בין הצדדים דנן.
12. בהינתן שיקולים אלה, השתכנעתי כי הדין אינו עם המבקשת, ואני לא נעתר לבקשתה לעיכוב הליכים עד לבירור ההכרעה בינה לבין עמותה 2 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
13. הבקשה נדחית.
14. המבקשת תשיא בהוצאות התובעים בסכום של 2,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך. הסכום האמור ישולם תוך 30 ימים מיום המצאת החלטה זו לידי המבקשת, שכן אחרת ישיא הצמדה וריבית פיגורים מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
15. ביחס לבקשה השלישית – מאחר והבקשה לעיכוב הליכים נדחית, נדחית באופן אוטומטי במצב עניינים דכאן הבקשה לדחיית מועד הגשת כתב הגנה.
16. ביחס לבקשה השנייה – מדובר בתביעה קטנה שהוגשה התובעים שהתקשרו במערכת יחסים חוזית כספית עם המבקשת, מאחר וילדיהם מתאמנים אצלה. שניים מתוך התובעים הם עו"ד, ואין כל טענה או אסמכתא מצדם המורה כי תחום התמחותם לא עולה בקנה אחד עם נושא התובענה.
17. המבקשת טוענת בבקשתה לייצוג מאחר ומי שעזר לה להגיש את תשובתה לתגובת התובעים הוא עו"ד.
18. לאור האמור לעיל אני מסיק כי המבקשת לא בקיאה ברזי עולם המשפט ויש להיעתר לבקשתה לייצוג על ידי עו"ד, וזאת חרף העובדה שמדובר בתביעה קטנה, מאחר ושניים מהתובעים הם עו"ד.
19. לאחר שעיינתי בטענות המבקשת לגביי מתן היתר ייצוג ולאחר החומר המצוי בתיק, אני מקבל את טענות המבקשת ביחס לייצוג על ידי עו"ד בתיעה דנן.
20. הכלל בדבר התרת ייצוג בתביעות קטנות קבוע בסעיף 63(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984:

63(א) ייצוג בעל דין בבית משפט לתביעות קטנות על ידי עורך דין יהיה רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו; בעל דין רשאי, ברשות בית המשפט, להיות מיוצג על ידי ארגון שקבע לעניין זה שר המשפטים, ובמקרה זה ירשה בית המשפט לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה.

1. הטעמים שבבסיס איסור הייצוג של בעלי הדין בתביעות קטנות ע"י עורכי דין נבחנו בפסיקה. ראו בעניין זה למשל רע"א 5711/08 פרטוק נ. סול טורג'מן בע"מ:

"מטרתו של סעיף זה משתלבת עם המטרה הכללית של בתי המשפט לתביעות קטנות שהוזכרה לעיל: הסעיף מאפשר לאזרח מהשורה ולצרכן הקטן לפנות לבית משפט ללא צורך בידע משפטי מוקדם וללא צורך בשכירת שירותיו של עורך דין אשר מייקרת מאוד את ההליך ויוצרת חסם בפני הפונים לבתי המשפט, בוודאי כאשר מדובר על תביעות בסכומי כסף קטנים. הסיפא של הסעיף מלמדת על החשיבות שראה המחוקק באיזון ובשוויון בין בעלי הדין, כך שאם בעל דין אחד מקבל היתר להיות מיוצג על-ידי ארגון מסוים, ירשה בית המשפט גם לבעל הדין שכנגד להיות מיוצג כפי שיורה בית המשפט. לסיכום ניתן ללמוד מהסעיף על החשיבות בשמירתם של שני עקרונות בבית המשפט לתביעות קטנות: עיקרון העדר ייצוג משפטי של בעלי הדין ועיקרון האיזון והשוויון בין בעלי הדין."

1. עוד ראו רע"א 5234/17 דרייבר ישראל בע"מ נ. עו"ד אלירן ג'נח:

"כידוע, מטרתו של הליך התביעה הקטנה היא לסייע ליחידים בתביעות שנסבות על סכומי כסף קטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית (יששכר רוזן-צבי ההליך האזרחי 153 (2015) (להלן: רוזן-צבי)). על רקע תכלית זו מתאפיין מוסד התביעה הקטנה בהסדרים דיוניים שנועדו "להבטיח הליך פשוט, זול ומהיר, המהווה חלופה אטרקטיבית להליכי השיפוט הרגילים", לצד הנחת בעלי הדין על קרקע שוויונית (רע"א 292/93 סרבוז נ' ע. אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, 191 (1994); טל חבקין ויגאל נמרודי התביעה הקטנה 25-24 (2017) (להלן: התביעה הקטנה); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 847 (2015)). אחד מההסדרים הדיוניים שנועדו להגשים את תכליתו האמורה של הליך התביעה הקטנה הוא המגבלה על ייצוג משפטי מקצועי בבית המשפט לתביעות קטנות, המעוגנת בסעיף 63 לחוק בתי המשפט, שקובע כדלקמן: ..."

1. בענייננו, המבקשים הצביעו על טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מעקרונות אלו. ואף התובעים לא טענו מנגד.
2. מעיון בחומר המצוי בתיק עולה כי לא נשמר עיקרון השוויון בין הצדדים וכי ידם של התובעים על העליונה מעצם העובדה כי שניים מהתובעים הם עו"ד. כמו כן אין עו"ד התובעים דאגו לצרף אסמכתא או לטעון כי תחום התמחותם לא עולה בקנה אחד עם נושא תביעה זו.
3. לפי עקרונות דלעיל וההלכה הפסוקה, בקשת המבקשת לייצוג בידי עורך דין לא תגרום לסטייה מעקרונות ההליך המתנהל בתביעות קטנות שכן במצב הנתון כמו שהוא שוויון הכוחות לא מאוזן.
4. מכל אלה מצאתי כי מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מתן היתר לייצוג. בנוסף על כך, אין מתן היתר כזה יגרור את התובעים להוצאות מיותרות למרות שמדובר בתביעה קטנה, מאחר ושניים מהתובעים הם עו"ד.
5. על כן הבקשה למתן היתר לייצוג מתקבלת, ללא צו להוצאות.
6. בשל סמיכות הדיון בשלב זה יתקיים דיון, וככל שלא יגיעו הצדדים להסמכות הורה על הגשת כתב הגנה וקיומו של דיון נוסף.

ניתנה היום, כ' אדר תשפ"א, 04 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.