15 מרץ 2022

1. ביום 13.12.20 הגישה התובעת תביעה כנגד הנתבעת, בה טענה כי לנתבעת יתרת חוב בסך 115,114 ש"ח בגין אי העברת תשלומי הפרשות לביטוח מנהלים לעובדים מסוימים. זאת, בהתאם למצבת העובדים שהייתה ידועה בשעתו לתובעת ובהתאם לחודשי השכר המפורטים נקובים בכתב התביעה.
2. לאחר חילופי דברים בנוגע לגובה החוב שהתנהלו על פני תקופה בת 13 חודשים, הודיעו הצדדים ביום 13.1.22 ובהודעה משותפת כי מוסכם עליהם שלתובעת יתרת חוב בסך 8,819 ש"ח, אשר תשולם בתוך 7 ימים (להלן: הסכום המוסכם). לאור זאת ביקשו הצדדים כי להסכמתם יינתן תוקף של החלטה. עוד הודיעו הצדדים כי הם חלוקים בנוגע לסוגיית תשלום ההוצאות ושכר טרחת עו"ד לתובעת. לגבי סוגיית בנוגע לסוגיה זו בלבד ביקשו הצדדים להגיש סיכומי טענותיהם ולקבל את הכרעתו של בית הדין. על כן, ובאותו יום, ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים ונקצבו מועדים להגשת סיכומים בסוגיית ההוצאות ושכר הטרחה.
3. ביום 17.1.22 הגישה התובעת סיכומיה בה ציינה כי פנתה אל הנתבעת טרם הגשת התביעה מספר פעמים, אך הנתבעת לא התייחסה לפניותיה, וצירפה אסמכתאות המעידות על כך; לאחר הגשת התביעה הגישה הנתבעת מסמכים רבים בנוגע לעובדיה, שלא דווחו לתובעת בזמן אמת. הדבר דרש שעות רבות של עבודה לבדיקת המסמכים ובירור החוב המיוחס ל-25 עובדים, ואף מול סוכנות הביטוח של הנתבעת. כל זאת, שעה שלו הייתה ממלאת הנתבעת אחר חובותיה שבדין היה הדבר נמנע כליל. על כן מבקשת התובעת כי ייפסק לטובתה שכר טרחה בהתאם לתעריף המומלץ שבכללי לשכת עורכי הדין, וכן כי יפסקו לה הוצאות בגין תשלום אגרה ומסירת כתבי בי-דין.
4. אחר הגשת סיכומי התובעת לא הגישה הנתבעת סיכומים מטעמה. משלא נמצא אישור המעיד על כך שהחלטות בית הדין אכן נמסרו לנתבעת, נקבע התיק לדיון והתובעת התבקשה לוודא כי הנתבעת מודעת לקיומו.
5. ביום 17.2.22 התקיים דיון, אליו התייצבה התובעת בלבד. במעמד הדיון הבהיר בא כוח התובעת כי "אנו העברנו את ההחלטה על קיום הדיון לנתבעת ביום 1.2.22. כמו כן אבקש לציין כי סך 8,819 ₪ שעליהם סוכם בהסדר ביני ובין הנתבעת טרם שולם ועל כן התובעת שוקלת את צעדיה בעניין סכום זה. בנסיבות אלה, אני מבקש לחייב את הנתבעת בהוצאות גם עבור הדיון וגם עבור התיק עצמו". בתום הדיון ניתנה החלטה ובה התבקשה הנתבעת להודיע מדוע לא התייצבה לדיון ומדוע בנסיבות אלה אין מקום לחייבה בהוצאות לטובת התובעת וכן לטובת אוצר המדינה.
6. ביום 27.2.22 התקבלו סיכומי הנתבעת ובה ציינה כי היא אינה מחוברת למערכת 'נט המשפט', ומשכך, החלטות בית הדין מתקבלות לידיה בחלוף זמן רב. לגופו של עניין מציינת הנתבעת כי התובעת לא מסרה לידיה פרטי חשבון להעברת הסכום המוסכם, ולא הודיעה לה כי ניתן להסכמה זו תוקף של החלטה. לסוגיית שכר הטרחה וההוצאות טענה הנתבעת כי התביעה הועמדה על סכום מנופח ומוגזם, ובסופו של דבר, הסכום המוסכם אינו מגיע כדי 8% מסכום התביעה המקורי. על כן אין הצדקה לחייבה בסכומים ששיעורם עולה על הסכום המוסכם באופן ניכר, ויש לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת.
7. בתגובה לכך ציינה התובעת כי היה על הנתבעת לפעול בהתאם להסכמה עימה. חרף זאת, הנתבעת לא פירטה כל הסבר בסיכומיה מדוע לא הגישה סיכומים ומדוע לא התייצבה לדיון אף שקיומו הודע לה.

הכרעה

1. לאור האמור לעיל, ניתן בזה תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ולפיה הנתבעת תשלם את הסכום שנותר כשנוי במחלוקת בסך 8,819 ₪ בתוך 7 ימים מהיום וככל שזה לא שולם עד כה, שאם לא כן, יישא ריבית והצמדה כחוק מיום מתן ההחלטה מיום 13.1.22 ועד מועד התשלום בפועל.
2. אשר לסוגיית ההוצאות ושכר הטרחה - מעיון בתיק עולה כי טרם הגשת התביעה, נשלחו לנתבעת התראות ביום 17.3.20 וביום 21.5.20. להתראות אלה צורף פירוט בנוגע לסכומי החוב שנצברו ולאחר מכן פורטו בכתב התביעה. הנתבעת לא טענה בשום שלב כי התראות אלה לא התקבלו בידיה, או כי פנתה לתובעת טרם הגשת התביעה על מנת לייתרה.
3. לאחר הגשת התביעה העבירה הנתבעת לתובעת מסמכים רבים, שיש בהם לצמצם את היקפן של הסוגיות שבמחלוקת. בהקשר זה, אף הנתבעת אינה טוענת כי היא מילאה אחר חובותיה במועד המתאים לכך, ואינה חולקת על כך שבירור זה ערך זמן רב בשל כך שדיווחים לגבי מצבת העובדים לא הועברו אל התובעת במועדים המתאימים לכך. לאור זאת, העובדה שסכום החוב שנותר בסופו של יום לתשלום הינו נמוך באופן ניכר בהשוואה לסכום המקורי, אינה מלמדת על כך שלא היה מקום להגיש את התביעה. כל שכן, אין בה ללמד על כך שלא היה מקום לברר את העובדות בנוגע לחוב שהצטבר בגין כל עובד. לכך יש להוסיף כי בסיכומי הנתבעת אין כל הסבר מדוע לא התייצבה לדיון שנקבע למרות שהתובעת הודיעה לה על קביעתו מבעוד מועד, ונעדר מהם כל טיעון מדוע אין מקום לחייבה בהוצאות בשל כך.
4. בנסיבות אלה, בהן נראה על פני הדברים שהתביעה היוותה המניע לביצוע דיווחי הנתבעת וחובותיה על פי דין הן כלפי עובדיה והן כלפי התובעת, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים לכאן ולכאן בסוגיה זו, הגעתי לכלל מסקנה כי הנתבעת תישא בשכר טרחת עורך דין בסך של 5,500 ₪. לסכום זה יש להוסיף את שכר טרחת עורך דין בסך 2,500 ₪ בגין התייצבותו של בא כוח התובעת לדיון שאליו לא התייצבה הנתבעת, וכן את הוצאות התובעת בגין הגשת התביעה בסך 117 ש"ח. הסכומים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל. לפנים משורת הדין, לא יינתן צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
5. האגרה תוחזר בהתאם לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח – 2008.

ניתן היום, י"ב אדר ב' תשפ"ב, (15 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.