ערר על שתי החלטות אשר ניתנו על ידי בית משפט קמא במסגרת ע"ק 67505-11-20 ו-מ"י 74392-11-20.

רקע:

חברת עמידר הינה הבעלים של דירה ברחוב הר סיני 26/4 בהרצליה.

בחודש יוני 2020 פינתה את הדירה דיירת אשר התגוררה במקום בשכירות.

העורר פלש לדירה בחודש יולי מבלי שקיבל הרשאה מחברת עמידר להיכנס לדירה.

חברת עמידר פנתה ללא שהיות למשטרת ישראל ביום 14.7.20. שוטרים אשר הגיעו למקום לא מצאו את העורר בדירה וניסיונותיהם לאתרו לא עלו יפה.

יצויין, כי בד בבד לפלישת העורר לדירה, הוחלף במקום המנעול.

מעת לעת הגיעו שוטרים אך חיפושיהם אחר העורר העלו חרס.

משכך, ביום 17.8.20 השתלטה חברת עמידר על הדירה והחליפה את המנעול.

ביום 4.10.20 הוגשה תלונה נוספת על ידי חברת עמידר. הוברר כי העורר פרץ לדירה פעם נוספת והחליף את המנעול.

ביום 26.11.20 אותר העורר ועוכב לחקירה בגין עבירה של השגת גבול. באותו מעמד הוצא נגדו צו הרחקה למשך 15 ימים. העורר הגיש ערר על החלטת קצין המשטרה אך הערר נדחה על ידי כב' השופטת לוי במסגרת ע"ק 67505-11-20.

העורר הפר את צו ההרחקה ועל כן נעצר והובא בפני בית משפט ביום 30.11.20 במסגרת מ"י 74392-11-20. במסגרת הדיון קבעה כב' השופטת אידית קליימן-בלק כי על העורר לפנות את הדירה ולהוציא את כל המטלטלין השייכים לו.

על שתי ההחלטות מוגש הערר.

ראיתי לדחות את הערר על אתר משום שיש בו עזות מצח בלתי מבוטלת מצד העורר.

למדתי לדעת כי חברת עמידר פנתה ללא שהיות בתלונה למשטרה בגין הפלישה לדירה. בכך מילאה חברת עמידר אחר הוראת סעיף 18(ב) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, כי ניתן לנקוט בכוח סביר לפנות אדם אשר מצוי במקרקעין שלא כדין. לצורך זה, המשטרה נחשבת כידה הארוכה של חברת עמידר. אין מחלוקת כי פניית חברת עמידר למשטרה נעשתה בתוך תקופת שלושים הימים.

סיירים אשר הגיעו למקום לא מצאו את העורר אשר שיחק בהם משחקי חתול ועכבר.

יצויין כי באותו בניין ממש מתגוררת אמו של העורר.

ב"כ העורר טען כי אם פינוי העורר לא בוצע בתוך 30 יום, אזי על חברת עמידר להתכבד ולנקוט בהליך אזרחי.

אינני מקבל פרשנות זו של ב"כ העורר. הפנייה למשטרה נעשתה בזמן. העורר תעתע במשטרה וקשה היה לאתרו.

היגיון החיים והשכל הישר מוליכים למסקנה כי יש לאמוד את תקופת ה-30 הימים מיום תחילת הליכי הפינוי ולאו דווקא מיום סיומם. כל פירוש אחר יוליך לתוצאה שהינה בבחינת "חוטא יוצא נשכר".

במאמר מוסגר התייחס ב"כ המשטרה לחשבון חשמל אשר הוצג על ידי העורר לפיו הוא משלם חשבון חשמל מחודש יולי 2020, הוא חודש הפלישה. ב"כ המשטרה העלה תמיהה אשר לנסיבות העברת החשבון על שמו של העורר מבלי שנתבקשה לכך הסכמת חברת עמידר.

בנסיבות הללו, ההחלטות שניתנו בעניינו של העורר מיוסדות על אדנים משפטיים ועובדתיים מוצקים.

הערר נדחה.

אך מטעמים של חמלה אינני עושה צו להוצאות.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב טבת תשפ"א, 27 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.