1. לפני בקשה בעניין שתי הודעות תשלום קנס.
2. הודעת תשלום קנס 92438621 נשלחה ביום 11.3.19, והודעת תשלום קנס 2000066845 נשלחה ביום 14.11.19, כעולה מן הנתונים שהוצגו בפני.
3. הודעות תשלום הקנס נשלחו באמצעות דואר רשום למענה של המבקשת כפי שעודכן במשרד הרישוי נכון למועד משלוח ההודעה. די באישורי המשלוח להוכחת משלוח ההודעה לתשלום קנס בדואר רשום ראה עפ"א 80074/07 מור מילמן אפרת נ' עיריית ת"א. משהוכחה המצאתן של הודעות תשלום הקנס נשוא הבקשה אל המבקשת, יש להחיל את חזקת המסירה הקבועה בתקנה 44 א' לתקנות סדר הדין הפלילי. הלכה היא כי אין די באמירה של המבקש שלא קיבל את דבר הדואר לידיו. במקרה דנן, המבקשת מודה כי לא עדכנה את כתובתה במשרד הפנים.
4. מיום 8.11.19 ואילך המשיבה שלחה אל המבקשת דרישות לתשלום על פי פקודת המיסים (גביה) לכתובתה של המבקשת המעודכנת במשרד הפנים.
5. ביום 9.12.20 פנתה המבקשת אל המשיבה בבקשה לביטול הודעת תשלום הקנס ונענתה בשלילה, מאחר שלא סתרה את חזקת המסירה.
6. עם זאת, לאור עמדתה של המשיבה, ובחינת מצבה הכלכלי של המבקשת מיום 9.12.20, יעמוד החוב על סכום המקור+ הוצאות גביה בלבד.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"א, 10 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.