המשיב הגיש כנגד המבקשת תביעה בגין נזקי גוף

מועד קדם המשפט נקבע ליום 24.10.21.

המבקשת הגישה בקשה להורות למשיב לענות על השאלון ששלחה לו ונענתה בסירוב . לטענתה המשיב טען שענה על השאלון המצוי בטופס 3 (תק' 17 לתקסד"א 2018) ואינו חייב במענה על השאלון.

תגובת המשיב הוגשה . המשיב בתגובתו מתייחס למס' נק' שהעיקריות ביניהן הן כי ענה על שאלון לפי תק' 17 ולכן אינו מחויב במתן תשובות לשאלונים לפי תק' 56. בנוסף, טען לדרך הדיונית שבה אמורות לידון בקשות המוגשות לבית המשפט לאור תקסד"א 2018, קרי, עוצר בקשות לאחר הגשת כתב הגנה למעט בקשות המותרות בהגשה, הגשת רשימה של בקשות שתידונה בקדם המשפט, פניה מוקדמת אליו בטרם הגשת הבקשה.

דיון והכרעה

היחס בין תקנה 17 ולתקנה 56

האם ההוראה בתקנה 17 מאיינת את האפשרות לשלוח שאלון לפי תק' 56 בתביעת נזקי גוף?

להלן התק' הרלוונטיות:

תק' 17 :

"בתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ימציא התובע לנתבע, יחד עם כתב התביעה, תצהיר שיכלול מענה לשאלות המפורטות בטופס 3 שבתוספת הראשונה, אם הן נוגעות לעניין, בלי להגיש העתק לתיק בית המשפט, אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת; הנתבע רשאי להגיש לבית המשפט את התצהיר או חלק ממנו במהלך שמיעת הראיות".

תק' 56

"56.(א)

לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט, בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות ובלבד שהן נוגעות לעניין הנדון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה ורשאי בעל דין להציג מסמך הנוגע לדברים הנדונים חלף מענה לשאלון; התשובה לשאלון תינתן בתצהיר בתוך שלושים ימים מיום מסירת השאלון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט.

56 (ב)

השאלון לא יכלול יותר מ-25 שאלות כולל שאלות משנה, ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי – השאלון לא יכלול יותר מ-50 שאלות כולל שאלות משנה.

אקדים ואומר שהתשובה לשאלה לעיל שלילית וזאת מהטעמים שלהלן:

1. טעם ראשון לאבחנה בין התק' הוא מקומן בתקסד"א 2018. תק' 17 נמצאת בפרק של כתבי הטענות, כלומר השאלון המפורט בטופס 3 הוא חלק בלתי נפרד מכתב תביעה המוגש בגין נזקי גוף כמו חוות דעת רפואית ו/או וס"ר למעשה תק' 17 באה להוסיף בתביעות נזקי גוף על רשימת המסמכים שיש לצרף באופן כללי לכתבי הטענות כמפורט בתק' 15. מנגד תק' 56 מקומה בהליך הדיוני ובירור מוקדם של התביעה דהיינו איסוף מסמכים ופרטים בנוגע לתביעה.

למותר לציין, שבהתאם לתק' 33 מזכיר משפטי רשאי שלא לקבל מסמך שאינו ממלא אחר התקנות ובכלל זה כתבי טענות חסרים למשל אי מילוי טופס 3 לפי תק' 17 וזאת בניגוד לחלק הדיוני שבהמשך התקנות.

1. טעם שני, העדר יחס משפטי (הסתייגות) בנוסח תק' 56 כלפי תק' 17: מקובלת עלי העמדה שהביע המשיב כי מטרת התקנות להביא ליעילות ומניעת הכבדה שלא לצורך על הצד שכנגד למשל באמצעות משלוח שאלונים ארוכים עמוסים לעייפה בשאלות . ברם, המחוקק נתן ביטוי הולם למניעת ההכבדה והיעילות כאשר הגביל את מספר השאלות מכוח תק' 56 ל-25 שאלות כולל שאלות משנה בבית משפט השלום ו-50 שאלות כולל שאלות משנה בבית המשפט המחוזי.

אולם, המחוקק שעמל על שינוי תקסד"א מצא שלא לסייג את תק' 56 בכל הקשור לתביעות נזקי גוף שהרי אם היה ממש בטענה שתק' 17 המחייבת מילוי שאלון בתביעת נזקי גוף פוטרת את התובע ממענה על שאלון בהמשך מכוח תק' 56 , היה על המחוקק למעט בתק' 56 את תביעות נזקי הגוף שהרי התובע כבר מילא שאלון בעת שהגיש התביעה. לכן, העדר כל יחס משפטי בין התק' שולל את ההנחה שהמחוקק ביקש לפטור את התובע ממתן תשובות לשאלון מעבר לתשובות שנתן בשאלון שהגיש לפי תק' 17.

1. תק' 56 היא תקנה כללית המתייחסת לכל בעל דין (תובע או נתבע) בניגוד לתק' 17 המתייחסת אך ורק לתובע בתביעת נזקי גוף: תק' 56א' מאפשרת לבעל דין תובע או נתבע לשלוח שאלון לצד השני כפוף למגבלת מס' השאלות. לו נכונה הייתה הטענה שתק' 17 פוטרת את התובע בתביעת נזקי גוף ממתן תשובות לשאלון שישלח אליו מכוח תק' 56 היה על המחוקק להבהיר בתק' 56 א' שהיא מתייחסת בתביעות נזקי גוף רק לשאלון שרשאי התובע לשלוח לנתבע ולא לשניהם יחד.
2. ההיקש מנוסח תק' 56 (ב) ביחס לבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום בשים לב לתק' 17. נק' המוצא שתקסד"א חלות הן בבית משפט השלום והן בבית משפט המחוזי , עיון בתק' 17 מלמד שלא קיימת כל אבחנה בין בתי המשפט השונים כלומר תובע שמגיש תביעת נזקי גוף בבית משפט השלום או בבית משפט המחוזי חייב במילוי שאלון לפי טופס 3 לתקסד"א כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה לנזקי גוף. עיון בתק' 56 (ב) מלמד שהמחוקק בעת שהתייחס למספר השאלות המותר בבית המשפט המחוזי כתב במפורש : "..... ואולם בתובענה לסעד כספי בבית משפט מחוזי שסכומה עולה על שניים וחצי מיליון שקלים ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף ותובענה שעילתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים שהוגשו לבית המשפט המחוזי – ....". כלומר מנוסח תק' 56(ב) אין מחלוקת שגם בתביעות נזקי גוף המוגשות לבית המשפט ואשר כפי שראינו חל עליהן תק' 17 , ניתן לשלוח שאלון בתביעת נזקי גוף בכפוף למגבלת מספר השאלות. מאחר והשאלון שאליו מתייחסת תק' 56(ב) הוא אותו שאלון שכל בעל דין יכול לשלוח למשנהו לפי תק' 56(א) הרי בהעדר אבחנות בין בתי המשפט השונים, דין אחד לשתי הערכאות ומכאן שתק' 56 מאפשרת לשלוח שאלונים גם בתביעות נזקי גוף.
3. האבחנה בין שאלון נזקי גוף לפי טופס 3 לשאלון מכוח תק' 56: אני סבור שגם מטרת השאלון לפי תק' 17 שונה מהשאלון לפי תק' 56. עיון ב-18 השאלות שעל התובע בתביעת נזקי גוף להשיב לפי ופס 3 הן בעיקרן שאלות רקע לגבי מצבו הבריאותי, השכלתו, מקומות עבודה, תאונות קודמות ביחס לתקופה שהיא עובר לתאונה, מנגד שאלון לפי תק' 56 הוא שאלות שנוגעות בעניין הנדון ודומני, בעיקר לעילת התביעה למשל נסיבות אירוע התאונה.

היעלה על הדעת שהמחוקק רצה למנוע מצד את האפשרות לברר את נסיבות אירוע התאונה או לקבל גרסה ראשונית אירוע התאונה. דומני שהתשובה לכך היא שלילית במיוחד ובשים לב לתק'1 –תכלית תקסד"א. זאת ועוד, מגבלת השאלות כולל שאלות המשנה שרשאי בעל דין לשלוח לצד שכנגד תחייב אותו לשלוח את אותן שאלות שבאמת יש בהן לתרום ולהוסיף לתשובות שממילא יש בידו מהתשובות שניתנו לשאלון לפי תק' 17.

1. לסיכום חלק זה אני קובע שהנתבע רשאי לשלוח לתובע שאלון לפי תק' 56 ועל התובע חובה לתת תשובות לשאלון ואין בתשובות שנתן במסגרת השאלון לפי טופס 3 (תק' 17 ) לפטור אותו ממתן תשובות כאמור.
2. מהי הדרך הדיונית לדון בבקשה זו?

ב"כ המשיב טען בתגובתו ל"עוצר בקשות" ממועד הגשת כתב ההגנה ועד לישיבת קדם המשפט זולת בקשות שתק' 49 מאפשרת להגישן ואשר בקשה למתן צו להורות לצד שכנגד להשיב לשאלון או להגיש מסמכים אינה נמנית על הבקשות המפורטות בתק' 49. אין חולק שתקסד"א מורות על הגשת רשימת בקשות שצד מבקש לדון בהן בישיבת קדם משפט, ראה תק' 49(ג) לא לפני שפנה לצד שכנגד והודיעו שהוא מתכוון להגיש בקשה כאמור ברשימה שתוגש לבית המשפט, ראה תק' 49(ד). רשימה זו תדון בישיבת קדם משפט ראשונה ובהתאם בית המשפט יקבע כיצד תוכרע כל בקשה כאמור.

יחד עם זאת, אני סבור שלא נפל כל פסול בבקשה שהוגשה במיוחד כאשר עסקינן בתביעות נזקי גוף. אקדים ואציין, שנכון היה שלא לדון בכל בקשה שאינה עומדת בהוראות התקנות לו ניתן היה לתזמן את ישיבת קדם המשפט במועד הקרוב ביותר האפשרי על פי התקנות.

בתביעות נזקי גוף שבירור עניינן קשור הן לחבות והן לשיעור הנזק נזקק בית המשפט למשל למינוי מומחה נוסף, לתיעוד רפואי, לתיעוד ממוסדות שונים כגון המל"ל כאשר מטבע הדברים אורכים זמן. לו היו נדונים הבקשות אך ורק לאחר ישיבת קדם המשפט שכן יש לזכור שבישיבת קדם המשפט אמור בית המשפט לקבוע את דרכי הדיון בבקשות השונות, נמצאנו מאריכים את ההליך ולא מקצרים ובוודאי שלא יעילים.

הדרך ליישב בין הוראות התקנות בדבר האופן שבו יתקיים דיון בבקשות הוא באמצעות הסמכות שניתנה לבתי המשפט בהתאם לתק' 63(ב) (שדנה בנושא קדם המשפט):

"(ג) אין באמור בתקנות משנה (א) או (ב) כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת החלטות הנוגעות לניהול ההליך גם לפני ישיבת קדם-המשפט".

ואכן, ביום 6.4.21 בעת שניתנה החלטה על מועד קדם המשפט הוריתי :

"נקבע לקדם משפט ליום 24.10.21 שעה 9:30.

ניתן בזה צו לגילוי מסמכים הדדי. על הצדדים להשלים את כל הליכי הגילוי עד למועד הדיון המקדמי.

מבלי למעט מהאמור לעיל, אני מורה כדלהלן:

הצדדים יגישו תצהירי עדיהם לפי הסדר הבא:

התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעמו בתוך 60 ימים מהיום.

הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה בתוך 60 ימים לאחר מכן.

הצדדים יצרפו לתצהיריהם כל המסמכים רלוונטיים, אשר בכוונתם להגישם במהלך הדיון".

אם הייתה חוסר בהירות באשר לתכלית ההחלטה שניתנה, האחריות על ניסוחה הינה עלי אלא שבמקרה הנדון ברור היה שעד למועד קדם המשפט כל הליכי הביניים צריכים להסתיים.

למותר לציין שהחלטות מעין אלה שמטרתן לקדם את הליכי הביניים עוד לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה עולה בקנה אחד עם תקסד"א 2108 . יש לזכור שהשאיפה על פי התקנות היא לקיים מספר מועט של קדמי משפט ראה תק' 63(א) לתקנות. וראה גם, תק'1 ו-2 לתקנות שהן לב ליבו של ההליך השיפוטי והן מאפשרות גמישות דיונית למטרת חקר האמת ועשיית צדק משפטי.

לצורך כך פועל בית המשפט בצוותא חדא עם ב"כ הצדדים להגשים מטרה זו , ראה תק' 3(א) ו-(ב):

" 3.(א)

בית המשפט אחראי על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות שביסוד תקנות אלה; לשם כך עליו ליזום, אם נדרש, ולהחליט כל החלטה לפי תקנות אלה במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן.

(ב)

חובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי תקנות אלה, וכן לנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית, ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן".

אשר על כן, אני מורה לתובע להשיב לשאלון שנשלח אליו על ידי הנתבעת לאלתר ולא יאוחר מ-10 ימים מהיום.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט' אלול תשפ"א, 17 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.