לפניי תביעתם של התובעים לפיצוי בגין נזקים ועוגמת נפש שנגרמו להם בשל עבודה לקויה שביצעה הנתבעת לשיטתם והביאה לשקיעת קרקע והינתקות שביל בטון ומשטח בטון מסביב לבית מגוריהם.

דין התובענה להידחות וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים, בקצרה

1. התובעים הינם הבעלים של דירת גן ברח' בודה 54/1, באר שבע (להלן: "הדירה").
2. הנתבעת הינה חברה קבלנית אשר בנתה את הדירה ומכרה אותה לתובעים ע"פ הסכם מיום 29.12.2015. עניין היריבות הנכונה כאמור בס' 8-11 לכתב ההגנה בא על פתרונו בהחלטה מיום 14.04.2021.
3. החזקה בדירה נמסרה לנתבעים בחודש 2018 בהתאם למסמך שצורף לכתב ההגנה וסבורני כי טענת התובעים לפיה החזקה נמסרה להם בחודש אוגוסט 208 שגויה.
4. בכתב התביעה טענו התובעים כי במהלך החורף של שנת 2019 התברר להם כי בנייתו של קיר התמך שבין הדירה לבין הכביש הציבורי (להלן: "הקיר") הייתה לקויה וכי הדבר גרם להם לנזקים שתוארו בכתב התביעה ובחוות הדעת שצורפו לכתב התביעה. התובעים טענו כי ליקוי זה אירע גם בקירות תמך של דירות אחרות בפרויקט.
5. התובעים טענו כי בזמן אמת לקחה הנתבעת אחריות על שאירע וקדחה פתחי ניקוז נוספים בקיר ולשיטתה של הנתבעת אין היתכנות להישנות הבעיה. התובעים טענו כי חרף נטילת האחריות וחרף הודאתה של הנתבעת באחריותה לליקוי כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו של המהנדס מטעמה סירבה הנתבעת להחזיר את מצב הגינה לקדמותה ובכלל זה שתילת עצים, התקנת דשא סינטטי ותיקון שביל הבטון סביב הדירה.
6. התובעים צירפו לכתב התביעה מסמך שנערך ע"י מהנדס מטעם הנתבעת, מר פלוטקין, וכן חוות דעת של מהנדס מטעמם, מר הורביץ. בס' 14-19 לכתב התביעה פירטו התובעים את נזקיהם, נזקים אשר עולים על סכום התביעה, וציינו כי מאחר ואין בידם אמצעים לשכור שירותיו של עורך דין הם מגישים את התביעה כתביעה קטנה.
7. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעים יצקו שבילים ומשטחי בטון על גבי אדמה גננית חרסיתית שכלל אינה מתאימה לייעוד זה וכי אלו נוצקו בצורה לא מקצועית ללא מצעים וכלונסאות וללא הידוק וזו הסיבה שגרמה לשקיעתם (ס' 15, ס' 25 וס' 28 לכתב ההגנה). עוד טענה הנתבעת כי לסטייה המזערית בקיר כפי שנקבע ע"י מר פלוטקין אין כל השפעה על הדירה, הגינה והשבילים הסמוכים לדירה וזאת לנוכח הריחוק בין הקיר לבין הדירה. הנתבעת טענה כי ביצעה את הנחיותיו של מר פלוטקין.
8. עוד טענה הנתבעת כי התובעים כיסו את רשת בריכת הניקוז של מי הגשמים בגינה וגרמו להיקוות מים וזו מצדה גרמה "לשקיעה קלה של האדמה בגינה" (ס' 27 לכתב ההגנה). עוד טענה הנתבעת כי התובעים חסמו את מעבר המים לבריכת הניקוז ע"י הנחת אדני רכבת ו/או בולי עץ מסביב לבריכת הניקוז (ס' 16 לכתב ההגנה).
9. בדיון שהתקיים שמעתי את טענות הצדדים. בהחלטה שניתנה בתום הדיון ביקשתי מהתובעים להמציא את התייחסות עיריית באר שבע לאופן שבו היה על הנתבעת לנקז את המים הנקווים בגינת הדירה וזאת מאחר וסברתי כי בהיעדר התייחסות לעניין זה, שהוא עניין מקצועי גרידא, לא ניתן להכריע בשאלת האחריות.
10. התובעים אכן המציאו את התייחסות עיריית באר שבע. הנתבעת הגישה תגובה לאמור בהודעת התובעים וצירפה גם היא מסמכים מטעמה. בתגובה הגישו התובעים תגובה נוספת וצירפו לה מסמך נוסף מעיריית באר שבע וכן תמונות עדכניות.
11. המחלוקות בין הצדדים נוגעות לשאלת האחריות ולשאלת הנזק. שאלת האחריות היא השאלה העיקרית שבמחלוקת.

דיון והכרעה

האחריות לשקיעת האדמה בגינת הדירה והתנתקות משטחי הבטון

1. במחלוקת זו יש להתייחס למספר עניינים.
2. הקיר עצמו: מסקנתו של מר פלוטקין ולפיה אין בעיה קונסטרוקטיבית בקיר וכי אין סכנת התמוטטות לא נסתרה ודומני כי גם התובעים מסכימים עמה. בדיון טענו התובעים כי הסיבה העיקרית לשקיעת הגינה והשבילים ולהתנתקותם מהדירה הינה "בגלל שהם לא עשו מספיק פתחי ניקוז מלכתחילה". אין בפי התובעים טענה כי ישנה בעיה קונסטרוקטיבית בקיר. כפי שצוין ע"י מר פלוטקין ישנו עיוות בצדו החיצוני של הקיר אולם עיוות זה נוצר במהלך היציקה ואינו קשור לתזוזת הקיר.
3. ניקוז הגינה ופתחי הניקוז: קביעתו של מר פלוטקין, שפעל כאמור מטעמה של הנתבעת, ולפיה התזוזה הקלה של הקיר נוצרה בשל "כמות לא מספקת של פתחי ניקוז" לא נסתרה. אין גם מחלוקת כי הנתבעת ביצעה פתחי ניקוז נוספים בקיר בהתאם להנחייתו של מר פלוטקין.
4. האם קביעה זו של מר פלוטקין משמעה קביעה כי הנתבעת התרשלה בביצוע העבודה? זו המחלוקת העיקרית בין הצדדים ובמחלוקת זו סבורני כי התשובה לכך שלילית.

העובדה כי בקיר לא נקדחה כמות ספקת של פתחי ניקוז אינה מעידה כי מדובר ברשלנות מצדה של הנתבעת. הקביעה היא בראש ובראשונה עניין עובדתי והיה על התובעים להוכיח לא רק כי היעדרה של כמות מספקת של פתחי ניקוז היא שהביאה להצטברות מים בקרבת הקיר, קרי את הקשר הסיבתי בין שני הדברים, אלא גם כי הנתבעת לא פעלה באופן מקצועי בכך שלא קדחה מלכתחילה מספיק פתחי ניקוז. התובעים לא עמדו בחובתם להוכיח את האמור.

1. ראשית, כפי שנראה בהמשך, מר פלוקטין קובע במסמך שהוגש כי הגורם העיקרי לתזוזת הקיר וליתר לחץ על החלק הפנימי של הקירות היא הצטברות מים בחצר הדירה. ואותה הצטברות של מים אינה חייבת להיות התוצאה הישירה של היעדר כמות מספקת של פתחי ניקוז ויכולות להיות לכך גם סיבות אחרות.
2. שנית, בחוות דעתו קובע מר הורביץ כי תזוזת הגינה "גרמה להתנתקות של שביל הבטון סביב הבית ולשקיעת הקרקע". גם אם נאמר כי יש ממש בקביעה עובדתית זו הרי שמר הורביץ אינו קובע מסקנה ברורה ביחס למה שגרם לשקיעת הגינה. בחוות דעתו מציין מר הורביץ כי "נטיית הקיר עלולה להיגרם כתוצאה מתכנון/ביצוע לקוי של קיר התמך" אך הוא אינו קובע כי כך אירע וכי היעדרה של כמות מספקת של פתחי ניקוז היא הגורם לתזות הקיר. המונח "עלולה להיגרם" אינו בגדר קביעה מספיקה, ולו ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי, לצורך קבלת טענתם של התובעים.
3. עוד מציין מר הורביץ כי יש "צורך מיידי בקבלת התייחסות מפורטת של הקונסטרוקטור מטעם הקבלן אשר תכנן את הקיר". מר הורביץ מפרט אמנם מה אמורה לכלול התייחסות זו אך אין בכך די כדי לקבוע את הקשר הסיבתי בין תזוזת הקיר, אשר כשלעצמה אינה מוכחשת, לבין שקיעת הגינה והשבילים. את המסקנה היה אמור מר הורביץ לקבוע בחוות דעתו, לפחות מסקנה מסתברת אם לא חד משמעית. דבר זה לא נעשה והוא פועל לחובת התובעים. במצב דברים זה אין שום אפשרות לשלול את טענת הנתבעת כפי שנטענה בדיון ולפיה סטיית הקיר אינה זו שגורמת לגינה לשקוע.
4. שלישית, וזאת עיקר, הנתבעת הוכיחה די הצורך את טענתה כי בנתה את הדירה ואת הקיר בהתאם לתוכניות המאושרות וכי לא התרשלה. טענתו של נציג הנתבעת בדיון ולפיה "כאשר קיבלנו היתר הניקוז היה אמור להיעשות באמצעות קו ניקוז בלבד" לא נסתרה והיא נתמכת בראיות שהוגשו. העובדה כי לאחר קבלת הנחיותיו של מר פלוטקין קדחה הנתבעת פתחי ניקוז נוספים בקיר אין פירושה כי מלכתחילה זה מה שהיה על הנתבעת לבצע. ישנם באופן טבעי מספר פתרונות אפשריים לניקוז והוכח די הצורך כי הנתבעת ביצעה פתרון סביר ובעיקר כזה שנדרש ע"י הרשות המקומית שהיא זו שנתנה את היתר הבנייה.
5. במסמך של העירייה מיום 24.08.2021 שהוגש לאחר הדיון נכתב כי "אנחנו מעולם לא אסרנו לבצע חורים לשחרור לחץ מים באדמה דרך נקזים בקירות". היעדרו של איסור אין פירושו הנחיה לבצע פתחי ניקוז בכמות מסוימת. ואכן, באותו מסמך מציינת העירייה כי "לגבי כמות הנקזים (בטעות נכתב "נזקים" – א.ה.) שיש לבצע בקיר בפרט הקיר כתוב במפורש שיש לעבוד עם תכ' של קונסטרוקטור". לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הבנייה בפועל בוצעה שלא בהתאם לתוכנית הקונסטרוקטור או בניגוד להיתר הבנייה. יתירה מזו, למסמך צורף צילום של הפרט הרלוונטי ובו נראה פתח ניקוז. לא הוכח כי נדרשו ע"י העירייה פתחי ניקוז נוספים.
6. ואם לא די בכך הרי שלתגובתה להודעת התובעים שהוגשה לאחר הדיון צירפה הנתבעת את סיכום הישיבה מיום 11.02.2015 שקדמה למתן היתר הבנייה. בישיבה זו ניתנו הנחיות של צוות התכנון של העירייה ובס' 11 להנחיות נקבע באופן מפורש כי "הניקוזים במגרשים אלו יהיו תת קרקעיים בלבד, על חיבור לניקוז העירוני...". שוכנעתי די הצורך, והדבר נתמך בראיות ובעדותו של נציג הנתבעת אשר מהימנה עליי לחלוטין, כי זה בדיוק מה שבוצע ע"י הנתבעת.
7. לאחר שהוגשה תגובת הנתבעת פנו התובעים, כך מתברר, בשנית לעירייה ולאחר פנייתם הגישו התובעים מסמך נוסף של העירייה מיום 11.10.2021 ובו ישנה התייחסות למכלול הראיות שהוגשו עד כה. במסמך זה צוין כי "הדרישה לחיבור לניקוז תת קרקעי אינה סותרת ביצוע פתחים בקירות ובוודאי אינה הסיבה לשקיעת האדמה בחצר". בכל הכבוד הראוי לא ראיתי על מה נסמכת קביעה נחרצת זו ולא הוכח כי מי שערך את המסמך ביקר בדירה ובגינה קודם שכתב את המסמך.
8. כך או אחרת, בוודאי שאין שום אפשרות להתייחס למסמך כאל חוות דעת או לקבוע כי הוא מבסס קשר סיבתי בין התזוזה הקלה של הקיר לבין שקיעת הגינה והשבילים. יתירה מזו, באותו מסמך מציינת העירייה כי "מבדיקה שערכנו הפרטים הסופיים של קירות הפיתוח שאושרו ע"י מחלקת הפיתוח ובהיתר הבנייה, אכן כוללים את הנקזים בקירות אך לא בוצעו בפועל". סבורני כי גם על קביעה זו לא ניתן להסתמך בהיותה כללית ולא מפורטת. אין פירוט ביחס לכמות פתחי הניקוז שהיה על הנתבעת לבצע לשיטת העירייה וממילא שלא צורף מסמך ביחס לתוכנית הרלוונטית שאושרה בסופו של יום.

בנסיבות אלו אין שום אפשרות לקבוע כי הנתבעת לא ביצעה את שהיה עליה לבצע בהתאם להיתר ובכל מקרה אין שום אפשרות לבסס קשר סיבתי בין תזוזת הקיר והיעדר כמות מספקת של פתחי ניקוז לבין שקיעת הגינה והשבילים.

1. אציין כי לתגובה האחרונה שהגישו התובעים הם צירפו תמונות המעידות לשיטתם של התנתקות של הקיר נכון למועד שהוא לאחר הדיון. אין אפשרות לדון בעניין זה שכן הוא אינו מהווה חלק מהפלוגתאות כאמור בכתבי הטענות. התמונות צולמו לאחר שהוגש כתב ההגנה וליקויים נטענים אלו גם אינם נזכרים בחוות דעתו של מר הורביץ.
2. כיסוי רשת בריכת הניקוז וחסימת מעבר המים לבריכת הניקוז: מהתמונות שהוגשו עולה בבירור כי מכסה פתח הניקוז אינו פתוח כפי שהוא היה אמור להיות וכי המיקום בו מצוי המכסה האמור תחום באמצעות אדני רכבת (נספח ד' לכתב ההגנה). סבורני כי יש להבחין בין שני עניינים אלו. בכל הנוגע למכסה עצמו סבורני כי עניין זה לבדו לא הוא שגרם להצטברות המים בגינה שכן המכסה לא נאטם כליל. חסימתו החלקית של המכסה אמנם מאטה את קצב ניקוז המים מהגינה אך אינה מונעת באופן גורף את הניקוז עצמו.
3. לעומת זאת, תחימת אותו חלק בגינה בו מצוי מכסה הניקוז באמצעות אדני רכבת עשוי, ונדגיש כי מדובר בהסתברות בלבד ולא בקביעה מדעית בוודאי אך במשפט אזרחי אמת המידה היא הסתברות (וזאת שעה שאין אפשרות לקבוע ממצא אובייקטיבי), להביא להצטברות של מים בכמות ניכרת קודם שאלו מגיעים לפתח הניקוז. דומני כי אין צורך במומחיות מיוחדת כדי להגיע למסקנה כי הפרשי הגובה שיצרו אדני הרכבת מביא להצטברות מים בכמות ניכרת בגינה קודם שאלו עוברים את גובה אדני הרכבת ומגיעים לפתח הניקוז. מצב זה עשוי לגרום לשקיעה של הגינה כתוצאה מהצטברות של מים. ועניין זה בוודאי אינו באחריותה של הנתבעת אשר לא היא זו שעיצבה את הגינה והניחה את אדני הרכבת.
4. מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעים להוכיח כי הנתבעת התרשלה בביצוע הבנייה וכי התרשלה בכך כי לא קדחה מלכתחילה יותר פתחי ניקוז מכפי שבוצע ולא עלה בידם להוכיח קשר סיבתי בין היעדר כמות מספקת של פתחי ניקוז לבין שקיעת הגינה והשבילים.
5. לנוכח התוצאה אין צורך לדון במחלוקת הנוגעת לנזקי התובעים. אציין עם זאת, כי סבורני שטענת הנתבעת לפיה השבילים ומשטחי הבטון ששקעו והתנתקו מהדירה נבנו ע"י התובעים שלא באופן הראוי (ס' 15 לכתב ההגנה) הוכחה די הצורך ולו הייתה נקבעת אחריותה של הנתבעת לשקיעת הגינה לכל היותר היה מקום לפיצוי בגין תיקון הנזקים שנגרמו לגינה עצמה.

סיכומו של דבר

1. לנוכח כל האמור אני מורה על דחיית התובענה.
2. בהתחשב במכלול הנסיבות ובכך כי שוכנעתי שהתובעים הגישו את התביעה בתום לב ובכך שהראיות שהוגשו מטעם הצדדים שניהם עד למועד הדיון לא אפשרו הכרעה ונדרשה התייחסות נוספת גם מטעם הנתבעת איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
3. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי במועד הקבוע בדין.

ניתן היום, ה' ניסן תשפ"ב, 06 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.