ענינו של משפט זה הוא ביטול נסיעת נופש של התובעים לקפריסין בשל מגפת הקורונה ודרישתם מהנתבעים להשיב להם את המקדמה בסך 5,900 ₪ ששילמו כחלק מהעסקה.

הנתבעים היו מוכנים להשיב להם את הסך הנ"ל בניכוי דמי ביטול בסך 750 ₪ לאדם ( אי מייל מיום 16.3.20 שעה 1112). מספר שעות לאחר מכן הסכימה הנתבעת כי דמי הביטול לילדים יהיה בהנחה של 50 אחוזים (אי מייל מיום 16.3.20 שעה 1733).

ביום 11.2.20 הזמינה התובעת, באמצעות התובע, אצל הנתבעת, נופש כשר לקפריסין בין התאריכים 7.4.20 עד 15.4.20. הקשר נערך באמצאות סוכן הנסיעות דוד (להלן-דוד)

המחלוקת הראשונה בין הצדדים הינה לזהות הלקוח. לטעמם של התובעים התובעת שיצרה את הקשר עם דוד וניהלה עמו את המשא ומתן בטרם מילוי טפסי חופשת הנופש ותשלום המקדמה על ידי התובע, היא הלקוח.

לטענת הנתבעת התובע הוא הלקוח. אחר יצירת הקשר של הנתבעת עם דוד, התובע יצר קשר עמו, הוא אשר הודיעו על ההסכמה למחיר שהוצע על ידי דוד, שלח לו את טפסי הרשום ושילם את המקדמה על סך 5900 ₪. הוא אשר היה בקשר עם הנתבעת כל העת עד הגשת כתב התביעה

יש לציין כי לדברי התובעים מחיר הנופש היה על חשבון התובעת ואני מאמין לדבריהם הנ"ל.

אם אמצא כי התובעת הייתה הלקוחה ומאחר והינה אזרחית ותיקה, המשמעות היא כי ניתן היה לבטל עסקה בתוך ארבע חודשים. אם אמצא שהתובע הוא הלקוח, נותן היה לבטל את העסקה במשך 14 ימים.

מאחר והבקשה לביטול העסקה הייתה מעל 14 ימים, יש לכך משמעות להשבת דמי הביטול.

ראוי לציין כי הבקשה לביטול העסקה הייתה לאחר 14 ימים ובטרם חלפו 4 חודשים.

דף רשימת הצ'טים שהציג התובע לבית המשפט מצביע בברור כי ביום 9.2.20 בשעה 1400 לערך יצרה התובעת קשר עם דוד. במהלך השיחה פירט בפניה את תנאי הנופש הכוללים מספר החדרים ופעילויות נוספות ומחיר עסקה בסך 31,900 ₪. למחרת היום 10.2.20, בשעה 1543 בהמשך השיחה הנ"ל התקיימה שיחה נוספת בין התובעת לדוד. בסיום השיחה הודיעה לו ש"תדבר עם גיא" (התובע צ.ש)

באותו היום בשעה 1621 התנהלה שיחה בין התובע לדוד שבסיומה הודיע לו התובע "אני פוגש היום את חמי וחמותי (התובעת צ.ש) נדבר איתם ונראה אם אפשר להתקדם". בשעה 1627 הודיעו דוד כי הוריד את המחיר ל 30900 ש".

ביום 11.2.20 בשעה 1228 ביקש דוד מהתובע לשלוח לו צילומי הדרכונים וטופס חתום. התובע עשה כמבוקש.

סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973 קובע לאמור:

"פנייתו של אדם לחברו היא בגדר הצעה, אם היא מעידה על גמירת דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה והיא מסוימת כדי אפשרות לכרות את החוזה בקיבול ההצעה, הפניה יכול שתהיה לציבור".

מהעובדות שהונחו בפני עולה כי את הקשר הראשוני שבין הצדדים יצרה התובעת עם דוד והוסכם על מהות העסקה, טיסה לקפריסין לנופש בין התאריכים 7.4.20 עד 15.4.20 , מספר החדרים ועוד. המחיר שציין דוד בפניה היה 31,900 ₪. התובעת לא "סגרה" את העסקה ובקשה להתייעץ עם התובע. התובע יצר קשר עם דוד שהסכים להפחית את מחיר חבילת הנופש ב 1,000 ₪.

התובע דחה את תשובתו, ואמר "אני פוגש היום את חמי וחמותי נדבר איתם ונראה אם אפשר להתקדם".

בסופו של יום, העסקה בסכום 30,900 ₪ שהוצעה על ידי דוד ואושרה על ידי התובעת, לאחר שהתובע התייעץ עמה כאמור, בוצעה פיזית על ידי התובע בכך שמלא את הטפסים והעביר מקדמה.

ההחלטה להסכים לעסקה בסכום הנ"ל הייתה בסופו של דבר של התובעת. כפי שצוין לעיל העסקה מומנה מכספה, וניתנה כמתנה למשפחה. התובעת הינה הצד לחוזה. היא גמרה בדעתה להזמין את העסקה בתנאים ומחיר שהוצע על ידי דוד. התובע פעל בשמה במילוי המסמכים ותשלום המקדמה. פעולתו הייתה לסייע בידה שאם לא כן יכול היה לסיים את העסקה מיד כשדוד הסכים להפחית את סכומה, ולא לדחות את סיומה בטרם פגש והתייעץ עם התובעת.

כשהחלה מגפת הקורונה להתפשט בארץ ובעולם, הקשר שבין הצדדים לעניין ביטול הנופש והמשך ההליכים נערך באמצעות התובע. אין בכך כדי לקבוע שהוא היה הצד לחוזה. התובעת הינה חמותו של התובע, אישה מבוגרת, שסייע בידה בכל הקשור להליכים.

עולה מן האמור כי העסקה נערכה בין התובעת לבין הנתבעים.

בהיותה אישה מבוגרת, מעל גיל 65, (ילידת 1952 ראה טופס רישום), מכוח סעיף 14ג' 1 (ג) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981, רשאית היא לבטל את העסקה בתוך ארבע חודשים. מאחר וביטול העסקה היה בטרם עברו 4 חודשים, זכאית היא לקבל את דמי הקדימה בסך 5900 ₪ בניכוי 100 ₪ לכל אדם. ההזמנה הייתה לשש נפשות, אשר על כן יש לקזז 600 ₪ מהסך הנ"ל. הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט בסך 500 ₪.

בסך הכול על הנתבעת לשלם לתובעים 5800 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

זכותם של הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ב תמוז תשפ"א, 22 יוני 2021, בהעדר הצדדים.