בפני | כבוד השופט אור לרנר | |
מבקשים | איתי בן ציון | |
נגד | ||
משיבים | מדינת ישראל | |
החלטה |
בפניי בקשה להארכת המועד להישפט בגין הודעת קנס שמספרה 9051467835 (להלן: "הדו"ח").
המבקש טוען כי הוא קיבל שני דוחות בגין שתי עבירות שבוצעו בהפרש של יממה, הוא שלח בקשה להישפט בשניהם. לדבריו, הבקשה בעניין הדו"ח הנדון נדחתה ולכן שלח שוב הודעה למפנ"א. עוד טוען המבקש כי לאחר שקיבל אישור להישפט עבור דו"ח אחר סבר בטעות שמדובר באישור עבור הדו"ח הנדון. המבקש מוסיף כי עת התקיים הדיון בדו"ח האחר, הובהרה לו טעותו, כי הדיון לא מתייחס לשני הדוחות.
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי היה על המבקש להגיש שני בקשות נפרדות מלכתחילה, מכל מקום המשיבה טוענת כי הבקשה מוגשת בשיהוי ניכר.
דיון והכרעה
דין הבקשה להידחות.
גם אם המבקש הגיש בקשה לביטול הדו"ח (9.1.20), אין בדבר כדי לדחות או לבטל המועד האחרון להגשת הבקשה להישפט (5.3.20), ושגגתו/ חוסר הבנתו של המבקש את העניין אינה מצדיקה הארכת המועד להישפט. הדבר נכון אף לגבי טעותו של המבקש לחשוב, כי קיבל אישור להישפט בגין הדו"ח שבנדון.
כידוע, "שגגה" או "תקלה" אינם מהווים עילה להארכת המועד להישפט. ראה בהתאמה דברים שנאמרו באשר לביטולו של פס"ד שניתן בהיעדר לפיהם שגגה אשר גרמה לאי התייצבות "אינה מהווה "סיבה מוצדקת לאי התייצבות" לדיון, ואינה מצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הנאשם" [רע"פ 1446-14 ריאד אסדי (פורסם בנבו) ור' לאחרונה רע"פ 9109/17 מקסים סדובוי (פורסם בנבו)].
כן יפים לעניין דבריו של כב' הש' דבור בעפ"ת 35639-04-15 (25.5.15):
"בסוף דבריי, רואה אני לנכון לשוב ולהדגיש, כי, שמירה על הערוצים הפרוצדורליים והמועדים, כפי שהם קיימים בהוראות הדין, מקבלת היא משנה תוקף וחשיבות עליונה, עת מדובר ב"משפטי וענייני תעבורה". המדובר הוא בעורק חיים עיקרי וראשי המחייב השלטת כללים חדים, אחידים וברורים שסטייה מהם תתאפשר רק בהתקיים נסיבות מוצדקות, מבוססות ומיוחדות שבכוחן לפרוץ, במידתיות, את המעטפת הדיונית הקבועה בדין. הסרת המחסומים הפרוצדורליים, באופן שאינו מידתי וללא הצדקה, יכולה להביא ל"שטפון" של בקשות שיש בכוחו כדי להציף כל חלקה טובה במישור התעבורתי".
נוסף לאמור לעיל, הנאשם לא פירט בבקשתו מה הם נימוקי הגנתו ומה הנימוק לעיוות הדין שנגרם לו, וטענות בעלמא אינן מצדיקות בקשות כגון דא ואינן מחזירות את הגלגל אחורה. כידוע:
"לסיכום, על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה". רע"פ 8427-17 מדינת ישראל נ' סאלם (25.3.18)
אשר על כן, האמור בבקשה אינו מצדיק את הארכת המועד להישפט.
5129371
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ו' שבט תשפ"א, 19 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
22/12/2020 | החלטה שניתנה ע"י אור לרנר | אור לרנר | צפייה |
19/01/2021 | החלטה שניתנה ע"י אור לרנר | אור לרנר | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מבקש 1 | איתי בן ציון | |
משיב 1 | מדינת ישראל | מורן קסוס דהאן |