מבוא

1. עניינה של העתירה במכרז פומבי מספר 6/20 "למתן שירותי הוצאה ופינוי של מטילות ממשקי עופות" (להלן: "המכרז"), שהוציאה המשיבה 1, המועצה לענף הלול (להלן גם: "המועצה").
2. המועצה הינה תאגיד סטטוטורי, שהוקם על פי חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד – 1963. במסגרת חוק זה הוסמכה המועצה, בין היתר, לתכנן את היקף גידול העופות בענפים השונים (הטלה, פיטום והדגרה); להסדיר את הענף בהתאם לתכנון; להסדיר שיווק ביצים ובשר עוף בארץ ובחו"ל; לתת שירותים בכל הנוגע לעופות ולתוצרת הלול; לפקח על תהליכי הטיפול בעופות ובתוצרת הלול ועוד. במסגרת תפקידיה מספקת המועצה למגדלי העופות השונים שירותי הוצאה ופינוי של מטילות מלולים, המועברות למפעל פסדים או להטמנה. מדובר במטילות שסיימו את מחזורי ההטלה, מטילות שגודלו בכמות עודפת מעבר למכסה וכיוצ"ב. לצורך ביצוע עבודות אלו מתקשרת המועצה עם קבלן להוצאה ופינוי של המטילות (להלן: "קבלן הפינוי"). אותו קבלן פועל מול המגדלים לפי הנחיות המועצה ובפיקוחה.
3. ועדת המכרזים הכריזה על הצעת המשיבה 2 כזוכה במכרז. הצעתה של העותרת דורגה במקום השני. במסגרת העתירה שבפני טוענת העותרת כי הצעתה צריכה לזכות במכרז על פי משקולות המכרז והתנאים שנקבעו בו. יצוין כי במהלך 15 השנים האחרונות שימשה העותרת כקבלן פינוי של המטילות עבור המועצה.
4. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה לצו ביניים, לא נמצא ליתן צו ארעי והעתירה נקבעה לדיון ביחד עם הבקשה לצו ביניים.

המכרז

1. המכרז מושא תיק זה כלל 3 שלבים: בשלב הראשון, נבחנו תנאי הסף, ורק הצעות שעמדו בתנאים אלו עברו לשלב השני, שהוא שלב בדיקת האיכות לפי אמות מידה שנקבעו. הציון המקסימלי עבור מרכיב האיכות הוא 40 נקודות, המהווים 40% מסך הציון במכרז. רק הצעות, שקיבלו בשלב השני 15 נקודות לפחות, עברו לשלב השלישי הוא שלב פתיחת ההצעות הכספיות, אשר הוגשו במעטפות חתומות נפרדות על ידי המציעים. הצעות המחיר נפתחו רק לאחר שניתן ניקוד איכות. למחיר ניתן משקל של 60% מהניקוד הכולל של ההצעות. הפרדה זו נועדה להבטיח שבחינת תנאי הסף וניקוד איכות ההצעה לא יושפעו מההצעה הכספית.
2. אמות המידה לבדיקת האיכות צוינו בטבלת ניקוד איכות ההצעה במכרז, זו כללה 4 רכיבים או קריטריונים כדלהלן:

הראשון, הוצאת מטילות או הוצאת פטם מלולים – 10 נקודות.

השני, המתת מטילות – 15 נקודות.

השלישי, פינוי מטילות – 10 נקודות.

הרביעי, ניסיון קודם עם המועצה – 5 נקודות.

המשיבה 2 קיבלה ניקוד איכות של 25 נקודות, ובנטרול רכיב ניסיון קודם בעבודה עם המועצה קיבלה 28.57 נקודות כפי שיבואר. הצעת העותרת, שלה ניסיון של כ 15 שנים במתן השירותים למועצה, קיבלה ניקוד איכות מקסימלי (40 נקודות).

1. בסעיף 3.3 תחת הכותרת "עיקרי התקשרות" הוגדרו "מטילות" כמטילות רגילות ו "מטילות ברביה קלה".
2. לאחר שוועדת המכרזים אישרה את ניקוד האיכות, נפתחו ההצעות הכספיות. הצעתה של העותרת הייתה יקרה יחסית: 1.1 ₪ לפינוי של מטילה רגילה ו – 1.5 ₪ עבור פינוי של מטילה ברביה קלה. סך הכול קיבלה הצעתה הכספית של העותרת 46.76 נקודות מתוך 60. הצעתה הכספית של המשיבה 2 הייתה הזולה ביותר וזכתה לניקוד המרבי של 60 נקודות.
3. לאחר ששוקללו רכיב האיכות והמחיר קיבלה הצעתה של המשיבה 2 ניקוד של 88.57 נקודות, ואילו הצעת העותרת קיבלה 86.76 נקודות. משכך הוכרזה הצעתה של המשיבה 2 כזוכה במכרז והצעת העותרת דורגה במקום השני. מכאן העתירה.

טענות העותרת

1. בפי העותרת 3 טענות: הטענה הראשונה והמרכזית, נוגעת לניקוד האיכות שניתן להצעת המשיבה 2. העותרת טוענת כי שגתה ועדת המכרזים בציון האיכות שניתן למשיבה 2, לדידה הרכיבים השני והשלישי בטבלת ניקוד האיכות דורשים ניסיון רק ב"מטילות" כהגדרתן במסמכי המכרז. על כן, לטענתה מציע שאין לו ניסיון בהמתת מטילות ובפינוי מטילות כהגדרתן, כלל לא זכאי לקבל ניקוד בסעיפים אלו. משכך, בהעדר ניסיון מתאים במטילות למשיבה 2, למעט ברכיב הראשון, אין אפשרות ליתן לה 15 נקודות ועל כן הצעתה אינה יכולה לעבור לשלב הבא. כן נטען בעניין זה שציון האיכות לא ניתן על ידי גורמי המקצוע של ועדת המכרזים.

הטענה השנייה היא, שיש לפסול את הצעת המשיבה 2 בשל כך שלא הוגשה לפי תנאי המכרז הקובעים כי ההצעה הכספית יכולה להיות גם בשברי מספרים, אך לא יותר משתי ספרות בשבר עשרוני ואילו העותרת הגישה בהצעה כספית תמחור שבו שלוש ספרות אחרי נקודת השבר העשרוני ועל כן דינה להיפסל.

הטענה השלישית היא, כי נפל פגם בהחלטת וועדת המכרזים בכך שלא נערך על ידי הוועדה פרוטוקול פתיחת הצעות.

טענות המשיבות

1. המשיבה 1 (להלן: "המועצה") טוענת כי דין העתירה להידחות. לטענתה, מאחר ורק לעותרת יש ניסיון ספציפי בשירותים מושא המכרז, הפועל היוצא הוא, כי לשיטתה רק היא יכולה לקבל את ניקוד העובר של הרף המינימלי הנדרש. נטען כי זו טענה אבסורדית המעקרת את המכרז מתוכן. לדידי המועצה אין לקבל את טענת העותרת כי יש להתייחס אך לניסיון קודם של המציעה במטילות "רגילות" ומטילות מסוג "רביה קלה" בלבד. במסמכי המכרז לא נאמר כי בבחינת הניסיון הקודם של המתמודדות יש להתעלם מניסיונן הרלוונטי בפינוי והמתת מטילות מסוגים אחרים. אשר לפגם בהצעה הכספית, נטען כי הינו טכני בלבד, וכי ועדת המכרזים פעלה גם בעניין זה כדבעי ולא נפל בפעולתה כל פגם. לבסוף משיבה המועצה כי נערך פרוטוקול פתיחת הצעות, והוא אף צורף לכתב תשובתה (נספח 4).
2. המשיבה 2 טוענת כי בדין זכתה במכרז ועמדה בכל הקריטריונים הנדרשים, לרבות בעניין הניסיון המקצועי. המשיבה 2 מציינת כי הינה משחטה מהגדולות בארץ, ובעלת ניסיון של שנים לרבות בפינוי מטילות ופטמים. הפרשנות לתנאי המכרז שהעותרת מבקשת לקבל, יובילו לתוצאה על פיה רק היא רשאית להתמודד במכרז. אשר לפגם בהצעה הכספית, נטען כי אינו פגם מהותי המצדיק את התערבותו של בית המשפט. עוד טוענת המשיבה 2 כי יש לדחות את העתירה על הסף בשל שיהוי וחוסר ניקיון כפיים של העותרת.
3. המשיבה 3 הודיעה שהיא מותירה את העניין נשוא העתירה לשיקול דעת בית המשפט, וכך גם המשיב 5. המשיבה 4 לא הגישה כל תגובה.

דיון

1. למשיבה 2 קיים ניסיון קודם בהוצאת מטילות או פטם לצורך רכיב השירותים הראשון ועל כך אין מחלוקת. העותרת משיגה ביחס לניסיון קודם ב"המתת מטילות" (הרכיב השני) וב"פינוי מטילות" (הרכיב השלישי). לטענתה ניסיון שאינו במטילות "רגילות" ומטילות מסוג "רביה קלה", לאו ניסיון הוא לצורך המכרז. לדידה, ניסיונה של המשיבה 2 בפינוי והמתת מטילות מסוגים אחרים, לרבות מטילות מסוג "רביה כבדה" אינו יכול להיחשב כניסיון לצורך המכרז.
2. בסעיף 3.3 למסמכי המכרז נקבע כדלהלן:

"מבלי לגרוע בנספח השירותים (נספח א'), השירותים במכרז יכללו, בין היתר, את ביצוען של הפעולות הבאות:

3.3.1 הוצאת מטילות מוצלבות ו/או אורגניות ו/או חופש (להלן: "מטילות רגילות") ו/או מטילות המיועדות להטלת ביצי רביה (להלן: "מטילות רביה קלות") מלולים ברחבי הארץ. (להלן יחד: "מטילות").

3.3.2 המתת המטילות שהוצאו מהלולים במתקן חשמלי ייעודי ומאושר.

3.3.3 פינוין של המטילות המומתות לפסדים ו/או למתקני הטמנה מאושרים.

(להלן יחד: "השירותים")".

מהאמור לעיל עולה כי לצורך הגדרת השירותים שיספק קבלן הפינוי לפי הוראות המכרז, "מטילות" הוגדרו כ"מטילות רגילות" ו – "מטילות רביה קלות".

1. בנספח י' למסמכי המכרז נדרשו המציעים לפרט את ניסיונם המקצועי. בסעיף 4 שכותרתו "ניסיון קודם רלבנטי של המציע בביצוע השירותים על כל רכיביהם" (ההדגשה שלי צ.צ.). נקבע כי יש לפרט שלושה גופים להם "סופקו שירותים כאמור במהלך 3 השנים שקדמו למועד האחרון להגשת הצעות (יש להתייחס במפורש לכל רכיבי ציון האיכות, לרבות הוצאת מטילות או הוצאת פטם מלולים, המתת מטילות, פינוי מטילות)". נספח י' שצורף להצעת המשיבה 2 (נספח 2 לעתירה) מציג ניסיון ב"פינוי פטם", "פינוי מטילות כבדות לשחיטה" ו – "פינוי מטילות כבדות".
2. בסעיף 8.1.1.2 למסמכי המכרז נקבע: "יש לפרט ניסיון קודם רלבנטי בביצוע השירותים על כל רכיביהם, בין אם רכיבים כאמור בוצעו ע"י המציע, במלואם, בפרויקט אחד או בוצעו במסגרת פרויקטים שונים. ניתן לפרט ניסיון של המציע או של חברת בת שלו". ו"הובהר כי "הוצאת פטם מלולים (דהיינו הוצאת עופות חיים לשחיטה) תיחשב לצורך מכרז זה כניסיון קודם רלבנטי לעניין רכיב הוצאת מטילות בלבד". ומכאן שלעניין המתת מטילות ופינוי מטילות (שני רכיבי האיכות אשר במחלוקת בעתירה זו) נקבע במכרז, כי אין להתחשב בניסיון של הוצאת פטם היינו עופות חיים. על פי פרשנות המועצה, יש להתחשב בכל ניסיון רלוונטי אחר שאינו בקשר להוצאת עופות חיים. לשיטתה, מכלל הלאו נשמע ההן – היינו – משלא נשלל ניסיון בהוצאה או המתה של מטילות מסוג "רביה כבדה", ניתן להתחשב בו, שאם לא תאמר כן רק העותרת הייתה יכולה לזכות במכרז שכזה. העותרת טוענת לעומת זאת כי הגדרת "מטילות" בסעיף 3.3 בפרק "עיקרי התקשרות", מחייבת גם לעניין סעיף 8.1.1.2 אשר בפרק "אופן הגשת ההצעה" וכי ברכיב השני והשלישי יכול להתקבל ניקוד איכות רק אם ניסיון עם "מטילות" כהגדרתן במכרז בסעיף 3.3 ("מטילות רגילות" ו"מטילות רביה קלה"), העותרת עומדת על פרשנות דווקנית, על פיה המשיבה 2 בעלת ניסיון בפטם או במטילות כבדות בלבד, ולא ב"מטילות" כהגדרתן לעיל.
3. הגדרת "מטילות" (כ"מטילות רגילות" ו – "מטילות רביה קלות") בסעיף 3.3 הופיעה לצורך הגדרת השירותים הנדרשים על פי המכרז. סעיף 9.3 למסמכי המכרז קובע: "במסגרת בדיקת האיכות, תהיה המועצה רשאית לקחת בחשבון במסגרת שיקוליה, בין היתר, ניסיון קודם של מציע עם המועצה (ככל שקיים) בביצוע שירותים או עבודות עבור המועצה, וכן ניסיון קודם רלבנטי בביצוע השירותים. הציון הכולל להערכת האיכות יחושב כסך הנקודות המתקבל מחיבור הניקוד שניתן לכל אחד מהקריטריונים, כאשר הציון המרבי לחלק האיכות הוא 40 נק'...".
4. מסעיפים 8.1.1.2 וסעיף 9.3 עולה כי הניסיון הקודם צריך להיות רלבנטי בביצוע השירותים ואין דרישה דווקנית שהניסיון יהיה בדיוק באותן מטילות כפי ההגדרה בסעיף 3.3.

הצעת המשיבה 2 קיבלה ברכיב הראשון ציון 10, שהוא המקסימלי, והוועדה ציינה כי "בעל משחטה, פינה גם מטילות רגילות וגם כבדות". לגבי הרכיבים השני והשלישי, מצאה וועדת המכרזים כי ניסיון המשיבה 2 במטילות כבדות רלבנטי לביצוע ברכיבי שירותים אלו אם כי בניקוד מופחת.

ברכיב השני קיבלה המשיבה 2 ציון 10 (מתוך 15 נקודות אפשריות), על כך נכתב כי "קיים ניסיון בהמתה/שחיטה אולם לא באמצעות מכונה ייעודית. לצורך הניקוד אין התחשבות בהוצאת פטם מלולים אלא הוצאת מטילות רביה כבדה בלבד, לאור האמור בסעיף 8.1.1.2 להזמנה". אשר לרכיב השלישי, הציון שקיבלה המשיבה 2 הוא 5 נקודות (מתוך ניקוד מקסימלי של 10 נקודות) ונכתב: "קיים ניסיון בפינוי מהרצפה אולם ללא ניסיון בפינוי מסוללות גבוהות". מאחר ולמשיבה 2 לא היה ניסיון קודם בעבודה עם המועצה היא לא קיבלה ניקוד כלשהו ברכיב הרביעי. יחד עם זאת, "לאחר תוספת מקדם עבור המציעים שאין למועצה ניסיון קודם איתם קיבלה המשיבה 2 תוספת ניקוד ברכיבים 1 עד 3 כך שניקוד האיכות הסופי שקיבלה עמד על 28.57 נקודות. זאת בהתאם לסעיף 9.3 למסמכי המכרז (בפסקה האחרונה) הקובע כי לגבי מציע שאין לו ניסיון קודם עם המועצה, הניקוד בגין רכיב זה (5 נקודות) יתווסף לניקוד בגין יתר הרכיבים לפי חלקם היחסי מתוך סך 35 הנקודות. כאמור נקבע בסעיף 9.4 כי רק הצעות שקיבלו 15 נקודות לפחות בציון האיכות יעברו לשלב בחינת ההצעה הכספית.

1. לטענת המועצה, אילו היה למשיבה 2 הניסיון הנדרש – היתה זוכה במלוא הניקוד. עצם האפשרות לקבל ניקוד חלקי מלמד שניתן לקבל ניסיון רלוונטי גם אם הוא לא במטילות רגילות או מטילות ברביה קלה. עסקינן בפעולת פינוי מטילות שאינה מורכבת, ומתבצעת באמצעות מתקן ייעודי שנרכש לצורך העניין, תוך הובלה של המטילות למתקן פסדים באמצעות כלי רכב בעל רישוי מתאים. המועצה עמדה על כך שניסיון המשיבה 2 בפינוי מטילות "רביה כבדה" אינו שונה מהותית למעט העובדה שהן גדולות וכבדות ממטילות מסוג "רביה קלה", כאמור בהוראות המכרז נקבע כי יש לפרט ניסיון קודם רלוונטי בביצוע השירותים על כל רכיביהם. בטבלה שבנספח י' נכתב "סוג השירותים שסופקו (הוצאת מטילות, המתתן, פינויין לפסדים/להטמנה)". מכאן, כי פרשנות ועדת המכרזים על פיה ניתן להסתמך על ניסיון רלבנטי של המציעות אף אם הינו חלקי, הינה במתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. לא מן הנמנע כי ניסיון במטילות רביה כבדה הוא רלוונטי לטיפול במטילות מסוג רביה קלה. ועדת המכרזים, המורכבת מאנשי מקצוע המצויים ומבינים בתחום, מצאה לנכון להעניק ניקוד חלקי בלבד בציון האיכות למשיבה 2, פירטה ונימקה את ניקוד האיכות שמצאה שנכון ליתן להצעתה. לא מצאתי כי החלטתה לוקה בחוסר סבירות. ודוק, עסקינן בציוני איכות, המבוססים על סוגיות מקצועיות שהביקורת שיפוטית עליהן מצומצמת יותר.
2. נפסק כי בית המשפט לעניינים מנהליים, איננו בא בנעליה של וועדת מכרזים ואינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה, אף אם הוא סבור כי ניתן היה לקבל החלטה אחרת, אלא בוחן אם נפלו בהחלטותיה פגמים הלוקים בחוסר סבירות, חוסר תום לב, הפליה, פגיעה בשוויון בין מציעים וכיוצ"ב פגמים היורדים לשורשו של עניין (עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ [פורסם במאגרים, 22.10.2003]).
3. בעע"ם 9023/14 פנינת י.ב.א בע"מ נ' משרד האוצר – החשב הכללי – מנהל נכסי הדיור הממשלתי, פסקה 8 (פורסם באר"ש, 27.7.2015), נפסק:

"יש לבחון בעיקר האם החלטת הוועדה מצויה בתוך מתחם הסבירות, למשל: האם התקיים הליך ראוי והוגן, והאם נשמרו עקרונות העל של דיני המכרזים. הביקורת השיפוטית מצומצמת במיוחד כאשר המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלות מקצועיות טהורות [...]" (הדגשה שלי צ.צ).

בעע"מ 4607/16 Alstom Transport SA נ' נת"ע נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ (פורסם במאגרים, 18.4.17) נפסק:

"התערבות בית המשפט מוגבלת אף יותר בעניינים שבמומחיות, אשר מצויים ב"גרעין הקשה" של שיקול הדעת המקצועי של ועדת המכרזים (רע"א 8240/11 ג.א. מהנדסי הצפון נ' תאגיד המים והביוב האזורי "אלעין", [פורסם בנבו] פסקה 8 (4.2.2011)). כך, גם מתבקש ריסון במידת ההתערבות השיפוטית במכרזים שנוגעים להתקשרות מורכבת, הכוללת היבטים מקצועיים הדורשים מומחיות מיוחדת, כבענייננו [...]".

כמו כן נקבע:

" ... יש להזכיר כי התערבות בית המשפט בהליכי מכרז, ובעיקר כשמדובר בנושאים הקשורים לתנאי סף מקצועיים, תיעשה "בזהירות יתרה", וכל עוד מדובר בהחלטה סבירה, אין מקום להתערב בה (ראו:עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ [פורסם בנבו] (11.2.2008))".

1. נקודת המוצא לפרשנות תנאי מתנאי המכרז היא לשונו. מבין האפשרויות הלשוניות תיבחר זו המגשימה באופן מיטבי את תכליתו האובייקטיבית של המכרז ותנאיו, ואשר עולה בקנה אחד עם מטרותיו הכלליות של ההליך המכרזי (ראו ע"א 5067/19 נחלת מושבי הגליל אגודה שיתופית נ' קשר ימי בע"מ, פסקה 30 [פורסם במאגרים, 13.2.2020]; עמ"ם 5511/13 א.נ.א חשמל בע"מ נ' חברת נמל אשדוד, פסקה 19 והאסמכתאות ששם [פורסם במאגרים, 16.6.2014]).

בעניינינו מטרת המכרז היתה להרחיב את היצע המציעות ובתוך כך להוזיל את מחיר השירותים. העותרת שימשה כקבלנית פינוי במשך חמש עשרה שנים. מחירי השירות שהציעה העותרת האמירו מ 67 אגורות בשנת 2014 לפינוי מטילה ל 1.4 ₪ (למעלה מפי 2) בשנת 2017. קבלת פרשנות העותרת משמעה מתן מונופול למציע אחד ויחיד ללא אופק לשינוי גם בעתיד.

1. עוד יש לציין, כי על פי הפסיקה, כאשר קיימות מספר פרשנויות ללשון המכרז, יש להעדיף את הפרשנות המקיימת את המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן (עע"ם 6117/15 ג.י.א. יזמה בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל , פסקה 45 [פורסם במאגרים, 23.6.2016; להלן: עניין גיא יזמה]; עע"ם 5399/14 מור חברה לשיווק מוצרי בניה (1992) בע"מ נ' א.פ. פורמייקה סנטר (1998) בע"מ (פורסם במאגרים, 24.1.15); עע"ם 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ, פסקה 2 (פורסם במאגרים, 12.4.09). בעניין גיא יזמה נקבע:

"[...] כלל פרשני זה מוחל באותם מצבים בהם קיימות מספר פרשנ[ו]יות סבירות המתיישבות עם לשון המכרז ועם תכליתו, כדי למנוע מצב שבו תיפסל הצעה העומדת בתנאי המכרז לפי פרשנות סבירה שלהן [...]" (פסקה 45; ההדגשה במקור; ראו גם עת"ם [מנהליים ת"א] 1697-03-20 עיניים המרכז הרפואי להסרת משקפיים בע"מ נ' מכבי שירותי בריאות [פורסם באר"ש, 6.5.2020]).

בע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1) 1, 9ז–10א (1999), נפסק:

"[...] כשם שאין לפסול הצעה של משתתף במכרז על בסיס תנאי שלא נכלל בו מלכתחילה, כך אין לפסול הצעה העומדת בתנאי המכרז, לפי פרשנות סבירה שלהם, הגם שאין זו הפרשנות הסבירה היחידה. לדעתי, ההגנה על הציפייה הסבירה ועל האינטרסים של משתתפי המכרז מחייבת, כי מקום שבו תנאי המכרז אינם ברורים כל צורכם וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה, והם מתיישבים עם לשון מסמכי המכרז ועם תכליתו, יש להעדיף פרשנות המקיימת את הצעות משתתפי המכרז על פני פרשנות הפוסלת אותן [...] גישה זו יש בה כדי להכשיר השתתפות חוג רחב יותר של מציעים, להגביר את התחרותיות ולהביא ברכה גם במישור הכלכלי...".

1. פרשנות העותרת מובילה לכך שהמציעה היחידה שיכולה לזכות במכרז הינה העותרת, שכן מלבדה אין לאף מתמודדת ניסיון פרטני במתן כל השירותים הנדרשים במסגרת המכרז. יש להניח כי קבלת פרשנות העותרת על פיה, רק למי שיש ניסיון במטילות רגילות ומטילות רביה קלה יכול היה להשתתף במכרז תצמיח טענה של מציעות האחרות ל"מכרז תפור" וכי תנאי המכרז אינם הוגנים (עע"ם 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ [פורסם במאגרים, 12.4.2009). כפי שצוין לעיל, פרשנות העותרת אינה עולה בקנה אחד גם עם אפשרות ניקוד האיכות בסולם מ- 1 עד 10 או מ- 1 עד 15 שכן לפי פרשנות העותרת קיימות רק שתי אפשרויות או ניקוד מלא או 0.
2. מכול האמור לא מצאתי לנכון להתערב בהחלטת ועדת המכרזים בעניין ציון האיכות שניתן להצעת המשיבה 2.
3. העותרת מבקשת ללמוד ממסמך שנכתב ע"י מר דרזי מטעם המועצה (נספח 11 לעתירה) כי ההתנהלות ביחס לרביה כבדה שונה מאשר רביה קלה, אלא שמסמך זה אינו מלמד את שמבקשת העותרת. כל שנכתב באותו מסמך מתייחס לכך שההתקשרות לצורך בפינוי לולי רביה כבדה, נעשית בין המגדל לבין קבלן הפינוי, והמועצה אינה צד בעניין, ואינה אחראית לאופן ביצוע הפינוי.
4. העותרת טוענת כי לא גורמי מקצוע מטעם המועצה בחנו את מרכיבי האיכות אלא אנשי הנהלה או מטה, וזאת בניגוד להחלטת ועדת המכרזים מיום 8.11.2020 הקובעת כי הניקוד יינתן על ידי אורי ויהודה. בהחלטת ועדת המכרזים (נספח 5 לעתירה) אכן צוין כי "לאחר שלב ההשלמות ייערך ניקוד איכות על ידי אורי ויהודה, ביחס למציעים שעמדו בתנאי הסף, ואשר המלצותיהם יובאו לדיון בוועדת המכרזים הבאה". תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993 (להלן: "תקנות המכרזים") קובעות כי על ועדת המכרזים לבדוק את ההצעות בעצמה ולבחור בהצעה הטובה ביותר (תקנה 8א (א)(5) לתקנות המכרזים). הוועדה רשאית להיעזר באנשי מקצוע, אך הועדה אינה רשאית לאצול מתפקידיה. ביום 22.11.2020 קיימה ועדת המכרזים דיון בנוגע לאיכות ההצעות. בישיבה השתתפו מר יהודה רותם ומר אורי דרזי אשר הציגו המלצותיהם בפני חברי הוועדה, ולהצעות השונות ניתן ניקוד איכות על ידי חברי הוועדה. טענת העותרת בעניין זה לפיכך נדחית.
5. הוראת סעיף 8.1.2.1 למכרז קובעת: "המחיר בו ינקוב המציע לכל סעיף יהא במספרים שלמים ואף בשברי מספרים, ובלבד ששבר עשרוני לא יכלול יותר מ – 2 ספרות לאחר הנקודה העשרונית". הוראה זו אינה מופיעה בנספח יא למסמכי המכרז – ההצעה הכספית. הצעת המחיר של המשיבה 2 נקבה במספר עשרוני הכולל 3 ספרות אחרי הנקודה (0.879 ₪ ביחס למטילה רגילה בודדת ו 0.938 ₪ ביחס למטילה רביה קלה). ועדת המכרזים החליטה למחוק את הספרה השלישית מימין לנקודה (החלטת הוועדה מיום 22.11.2020 - נספח 5 לתשובת המועצה), בכך הועמדה הצעת המשיבה 2 על 0.87 ₪ ביחס למטילה רגילה ו – 0.93 ₪ ביחס למטילת רביה קלה. העותרת מצביעה על פגם זה בהצעת משיבה 2 כעילה לפסילתה. אינני סבורה כי מדובר בפגם מהותי שיש לפסול בגינה את הצעת משיבה 2.
6. בית-המשפט מבחין בין פגמים מהותיים במכרז, הפוגעים בשוויון ובתחרות ההוגנת בין המשתתפים לבין פגמים טכניים שנעשו בתום-לב, ואשר אין בהם כדי לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים. בעע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (פורסם במאגרים, 16.1.07) נקבע:

"לועדת המכרזים מסור שיקול-דעת להכשיר פגמים רק אם סבורה היא שאין מדובר בפגמים מהותיים, אלא בפגמים "טכניים" ובטעות בתום-לב מצדו של המציע. כדי להסיר ספק נדגיש, כי פעולת המציע בתום לב היא תנאי הכרחי להכשרת פגם שנמצא בהצעתו".

ראו גם עע"ם 3190/02 קל בנין נ' החברה לטיפול בשפכים (פורסם במאגרים, 22.10.03); עע"ם 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (פורסם במאגרים, 6.1.10).

1. בעניינינו דומה כי עסקינן בפגם טכני שנבע מטעות בתום לב, אין בו כדי להשיא רווח כלשהו למשיבה 2 ואין בו בנסיבות העניין, כדי לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים כגון עיקרון השוויון. בין אם ועדת המכרזים הייתה מעגלת את הסכומים שבהצעת המשיבה 2 כלפי מעלה, ובין אם כלפי מטה (כפי שעשתה) הצעת זו היתה זוכה. כאמור, בנספח ההצעה הכספית עצמו לא נקבע התנאי ששבר עשרוני לא יכלול יותר משתי ספרות אחרי הנקודה, וככל הנראה טעתה המשיבה 2 בתום לב ומבלי כוונה להטעות. החלטת ועדת המכרזים שלא לפסול את הצעת המשיבה 2 בשל הפגם כאמור הינה במתחם הסבירות ולא מצאתי לנכון להתערב בה.
2. העתק מפרוטוקול פתיחת המעטפות ביום 2.11.2020 צורף כנספח 4 לתשובת המועצה, ודין טענות העותרת בעניין להידחות.

סוף דבר

מכל הנימוקים דלעיל עתירת העותרת נדחית בזאת.

העותרת תשלם לכל אחת מהמשיבות 1 ו 2 סך של 35,000 ₪ (מע"מ כלול).

ניתן היום, כ"ו ניסן תשפ"א, 08 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.