לפני בקשה לעיון בחומרי חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]

התשמ"ב-1982.

רקע

1. בתאריך 9.11.20 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו שתי עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לבת זוג, היזק לרכוש במזיד, ריבוי עבירות איומים, שתי עבירות של פציעה כשהעבריין מזויין ועבירה של תקיפה סתם של בת זוג, לפי סעיפים 382(ג), 452, 192, 334 + 335(א) ו- 382(ב) לחוק העונשין, תשלז-1977.
2. בכתב האישום נטען כי בתקופה הרלבנטית לארועים המתוארים בו, היו המבקש והגב' דואני שתרובי (להלן: "המתלוננת") בני זוג, והתגוררו יחדיו בזכרון יעקב. עוד נטען כי במהלך המחצית השניה של שנת 2020, תקף המבקש את המתלוננת, איים עליה וגרם נזקים לרכושה, כמפורט להלן:

• בחודש יוני 2020 או בסמוך לכך הרס 5 מכשירי טלפון ניידים, 2 מחשבים וטלוויזיה השייכים לה.
• בחודש ספטמבר או בסמוך לו, דקר באמצעות מספריים את כף ידה השמאלית באופן שגרם לחתך בכף ידה ובזרועה, ובארוע אחר נוסף חנק אותה באמצעות ידיו בצווארה וסטר לה באופן שהותיר סימני אדמומיות על פניה.
• בתחילת חודש אוקטובר 2020 או בסמוך לכך, הכה אותה בזרועה באמצעות צינור נרגילה העשוי מסיליקון, באופן שהותיר עליה סימן אדום.
• בסוף חודש אוקטובר 2020 או בסמוך לכך, דחף אותה למיטה, חנק אותה בצווארה, אחז בשערות ראשה והטיחו לקיר, באופן שגרם לה לסחרחורת והיא נפלה ארצה.
• ביום 28.10.20, בשיחת טלפון שהתקיימה ביניהם, איים עליה באמרו: "זה לא ייגמר בטוב, אני אשרוף לך את הרכב".
• ביום 3.11.2 סמוך לשעה 21:30, על רקע ויכוח שפרץ ביניהם בעקבות חסימתה אותו בטלפון הנייד שלה, הודעתה כי היא מתכוונת לעזוב את דירתם המשותפת ובעודה אורזת את חפציה, הוא אחז בכתפיה והצמידה לארון, וכשניסתה להיחלץ מידיו ולברוח, סטר על פניה ואמר לה: "אם את יוצאת מהבית, אוי ואבוי". כששאלה אותו מה בכוונתו לעשות לה, נטל לידיו סכין מטבח מתקבעת בעלת ידית אחיזה אדומה ולהב באורך של כ- 6 ס"מ ודקר אותה בזרועה. בנסיבות אלה הוסיף ואיים עליה באמרו: "אם את יוצאת מהדירה זה לא ייגמר טוב" ואז היא נטלה את חפציה, נמלטה מהדירה והתקשרה לחברתה ולמשטרה. כתוצאה ממעשיו נגרם לה פצע דקירה קטן שהודבק.

הבקשה ונימוקיה

1. בקשת ב"כ המבקש לקבל לידיה רשימה מפורטת של חומר החקירה לרבות מספר העמודים שמכיל כל מסמך, נענתה על ידי ב"כ המשיבה עוד בפתח הדיון שהתקיים בפני ולכן לא אדרש אליה בהחלטה זו.
2. הבקשה העיקרית בה אני נדרשת להכריע כוללת מספר סעיפים. המבקש טוען כי המתלוננת הזדהתה בפניו כשוטרת המחזיקה במדים ובתעודת שוטר, והיא סיפרה לו כי במהלך שירותה במשטרה עברה טיפול נפשי עקב התפרצויות זעם בלתי נשלטות שגרמו לה לחתוך ולגזור דברים. לגרסתו, הוא לא תקף את המתלוננת וגם לא איים עליה, אלא היא זו שתקפה אותו במספר הזדמנויות, ובהיותה מפקחת שלו במעצר הבית בו הוא נתון בתיק אחר (בפיקוח אלקטרוני) העלתה כלפי טענות שהופרכו במהלך החקירה, כדוגמת הקלטת השיחות המאיימות שהתבררה כקובץ ריק ותוכן מאיים שנשלח אליה בפייסבוק מבעל חשבון אחר. זאת עוד, בדיון שהתקיים בפני הוסיפה ב"כ המבקש וטענה כי במסגרת ייצוגה את המבקש בהליך אחר, סיפרה המתלוננת גם לה כי הא משרתת במשטרה.
3. על הרקע הזה, עותרת ב"כ המבקש לקבלת תשובות לשאלות שלהלן:
4. האם מדובר במתלוננת שבימים אלה משרתת במשטרת ישראל, ואם כן – מדוע לא טופל התיק ע"י מח"ש?
5. אם יסתבר כי אין מדובר בשוטרת – האם נפתחה כנגדה חקירה בחשד להתחזות? האם טענות המבקש בדבר הימצאות תעודת שוטר בארנקה והזדהותה כשוטרת, נבדקו?
6. האם מדובר במי שסובלת ממצוקה נפשית שאובחנה במהלך שירותה במשטרה וקבלה טיפול נפשי?
7. מה היתה הסיבה לעזיבתה את שורות המשטרה?
8. האם קיים תיעוד ו/או אבחון שיש בו כדי ללמד על מצבה הנפשי של המתלוננת לרבות אשפוז בבית חולים לחולי נפש?
9. בנוסף לכל אלה עותרת ב"כ המבקש לקבלת דיסק שיכיל את תיעוד פניות המבקש למוקדי המשטרה ויחידת הפיקוח האלקטרוני בדבר אלימות ואיומים מצד המתלוננת כלפיו, לרבות באמצעות אקדח.
10. ב"כ המבקש טוענת כי חומר החקירה שהועבר לעיונה "סלקטיבי ותומך בנרטיב שהותווה על ידי המתלוננת", כי תלונות המבקש כנגדה שהועלו עוד בשלב מעצר הימים לא נבדקו, וכי במהלך החקירה "נדלקו נורות אזהרה" שהיה בהן כדי לחזק את טענותיו בהקשר זה, כדגומת סרטון אבטחה בו נראית המתלוננת כשהיא נוקטת כלפיו באלימות, ואולם היא לא נחקרה באזהרה, כלל.

עמדת המשיבה

1. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי כתב האישום שהוגש כנגד המבקש מתבסס לא רק על גרסת המתלוננת, כי אם גם על ראיות אובייקטיביות הכוללות עדות של חברתה, סרטון ממצלמות האבטחה במקום הארוע, מסמכים רפואיים ותצלומים של החבלות שנגרמו לה, ומשכך, חומרי החקירה המבוקשים אינם רלבנטיים להגנת המבקש.
2. בכל הנוגע לשאלה האם המתלוננת היא אכן שוטרת או שמא מתחזה, טוענת המשיבה כי אין בעניין זה כדי להשפיע על מהימנות גרסתה הנתמכת בראיות הנוספות כאמור, כי חזקה על המבקש שבהיותו בן זוגה הוא מכיר את עברה וכי חומר החקירה אינו מעלה חשש מפני התחזות, שכן הראיה היחידה שנתפסה בהקשר זה בדירה בה התגוררו השניים הוא כובע משטרתי, בעוד שברשות המבקש נתפס אקדח אירסופט עם מחסניות תואמות.
3. אשר לבקשה לעיון בחומרים הנוגעים למצבה הנפשי של המתלוננת, טוענת המשיבה כי מדובר בחומרים שאינם מצויים בתיק החקירה ולכן הדרך הנכונה לעתור לגילויים היא במסגרת סעיף 108 לחסד"פ , במסגרת התיק העיקרי.
4. בכל הנוגע לפניות המבקש למוקד 100 של המשטרה וליחידת הפיקוח האלטרוני בדבר התנהגותה האלימה והמאיימת של המתלוננת נגדו, טענה המשיבה בתגובתה בכתב כי מדובר בבקשה שאינה מנומקת דיה, ויחד עם זה במהלך הדיון שהתקיים בפני מסרה לעיוני את פלט תלונות המבקש ואת התיקים שנפתחו בעקבות תלונותיו ונסגרו, וטענה כי למתלוננת אין הרשעות קודמות וכי תיקים סגורים אינם מהווים חומר חקירה, למעט במקרים חריגים (ר' בש"פ 5535/13 ובש"פ 1408/14).

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתיק החקירה העיקרי, בחומרים הקשורים בתלונות המבקש כנגד המתלוננת ובמידע שהתקבל אצל המשיבה בעקבות הבירורים שערכה בכל הנוגע לשאלת היות המתלוננת שוטרת, אם לאו, מסקנתי היא כי דין הבקשה להתקבל באופן ומפני הטעמים שיובהרו ויפורטו להלן:
2. הוראת סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982, קובעת את זכותו של נאשם לעיין בחומר המצוי בידי גורמי החקירה והתביעה, הנוגע לאישום. זכות העיון נגזרת מזכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן וזכותו לנהל את הגנתו לאחר שהכיר את חומר החקירה הקיים בעניינו. בית המשפט העליון עמד לא אחת, בהחלטות רבות ושונות, על כך שיש ליתן למונח "חומר חקירה" פירוש רחב, הכולל אף חומר ראייתי שיש לו קשר עקיף ליריעה הנפרס במסגרת משפטו של הנאשם, אך סייג זאת בדברים אלה:

"על בית המשפט להיות מודרך "על ידי כללי השכל הישר ועל ידי המגמה

לאפשר לסנגוריה הזדמנות הוגנת להכין את הגנתה... אולם... אין גם

להפליג למרחקים ולכלול במונח "חומר חקירה", ראיות שהרלבנטיות

שלהן לתביעה הפלילית היא רחוקה ושולית. התשובה לשאלה אם החומר

רלבנטי להליכים המתנהלים נגד נאשם תלויה "במהות החומר, בהקשרו,

ביחס שבינו לבין הארוע הנדון ובנתוניו המיוחדים של כל מקרה"

(בש"פ 8555/06 פלוני נ' מ"י והאסמכתאות אליו הוא מפנה).

1. תיק החקירה העיקרי מלמד על כך שביום 1.11.20 סמוך לשעה 22:21, הזעיקה המתלוננת את המשטרה בטענה כי נמלטה מהדירה בה התגוררה עם המבקש שדקר אותה באמצעות סכין, ובהמשך – בהודעה שנגבתה ממנה ב- 2.11.20 בשעה 00:21, תיארה את שארע באותו ערב באופן המתואר בסעיפים 2-7 לעובדות כתב האישום (אלא שבכתב האישום נטען – ככל הנראה מחמת טעות, שהארוע ארע ביום 3.11.20 – ר.ס.מ). המתלוננת טענה כי לפני שהתקשרה למשטרה היא פנתה לחברתה חלימה גאנם ששכנעה אותה להתקשר למשטרה ולכן עשתה כן. החברה חלימה אישרה את הדברים בהודעתה. המתלוננת סיפרה, הן בהודעתה הראשונה והן בבאות אחריה על אירועי האלימות והאיומים הנוספים המתוארים בכתב האישום, חזרה על גרסתה גם בעימות שהתקיים בינה לבין המבקש והתחייבה להציג הקלטה של שיחת האיומים והדפסה של הודעה שנשלחה על ידי המבקש בפייסבוק. דא עקא, ש- 3 ההקלטות אותן העבירה המתלוננת לחוקרת נמצאו ריקות וכשהיא הועמדה על כך טענה כי שלחה אותן לחוקרת במייל ולאחר מכן מחקה ואין לה אותן עוד. המסמכים הרפואיים המצויים בתיק החקירה – דו"ח מד"א, וסיכום ביקור אצל רופא בקופ"ח , מלמדים על קיומם של פצע דקירה בזרועה והמטומה תת עורית בבטנה; בתיק מצוים גם סרטונים שהופקו ממצלמות האבטחה בבניין בו התגוררו המבקש והמתלוננת. בסרטונים אלה נראים המתלוננת והמבקש בשלב שככל הנראה קדם ליציאתה מן הדירה ופנייתה אל המשטרה – כך, נראית המתלוננת כשהיא רצה לכיוון המעלית והמבקש בעקבותיה, בשלב מסוים היא רצה לעברו ודוחפת אותו לתוך הדירה, נשארת בחוץ נכנסת לדירה ויוצאת ממנה שוב ושוב, בודקת את זרועה ונוגעת בה ולבסוף עוזבת את המקום.
2. בנוסף לכל אלה מצויים בתיק החקירה צווים שהוצאו לבקשת המשיבה, לצורך קבלת מסמכים פסיכיאטריים/סוציאליים/סיעודיים הקשורים במתלוננת, בדגש על בית החולים "הלל יפה" ובקשר לתקופה מאז 1.1.20 ועד 2.11.20. דא עקא, שאין בתיק החקירה מסמכים כלשהם שנתפסו בעקבות הוצאת הצווים.
3. גרסת המבקש היא כי בכל פעם שבה בקש לחזור לביתו שבפרדיס ולצאת ממקום

מעצר הבית בפיקוח אלקטרוני בו הוא שוהה ביחד איתה כמי שמפקחת עליו, היא "עושה לו בלגן". לטענתו הוא לא תקף את המתלוננת וגם לא דקר אותה בזרועה, אלא שככל הנראה היא זו שעשתה זאת לעצמה, וכדבריו: "...היא מסוגלת לדקור את אמא שלה והיא עברה טיפול פסיכולוג, היתה חותכת כל דבר מולה, היה לה בעיה ואת זה רואים בתיק שלה והיא מסוגלת ליותר, גם אני לא מוכן לגעת בה, היא היתה תופסת מספריים, היתה חותכת בזה הכל, גם בגדים, גם הכל".

המבקש אישר בחקירתו כי אקדח האיירוספוט שנתפס בדירה שייך לו ובאשר לכובע המשטרתי שנתפס במקום גם כן, אמר: "זה שייך לדואני, היא מזדהה כשוטרת ויש לה את המדים של השוטרים והיא אומרת לי שהיא הולכת לעבודה, תעודת השוטר שלה נמצאת בטלפון ואם לא נמצאו בטלפון תמצאו במחשב, ואומרת לי שהרכב שלה רכב משטרתי, היא משחקת אותה שוטרת עד הסוף" (ר' הודעתו מ- 2.11.20).

1. בהודעה נוספת שנגבתה ממנה בעקבות טענות המבקש דלעיל, טענה המתלוננת כי היא אינה מטופלת אצל פסיכיאטר, ואולם היא לא נשאלה כלל אודות טענותיו בהקשר זה וגם לא בנוגע להזדהותה בפניו כשוטרת.

עוד יצויין כי בהודעתה האחרונה בקשה המתלוננת לבטל את תלונתה.

במצב דברים זה, לנוכח הימנעות המשטרה מלבדוק את טענות המבקש ביחס לאופן

התנהלות המתלוננת הן בכל הנוגע להזדהותה כשוטרת – כן או לא, וגם ביחס לדברים

שלטענתו היא סיפרה לו אודות התפרצויותיה האלימות בעבר, אני סבורה כי על

המשיבה להשלים את הבדיקה בה החלה – לבקשתה, בהוצאת הצווים כאמור, בכל

הנוגע לתפיסת המסמכים הקשורים למצבה הנפשי של המתלוננת, אך ככל הנראה לא

הושלמה, ולהעבירם לעיון ב"כ המבקש.

היה וב"כ המבקש תסבור כי יש מקום לקבלת ראיות נוספות אחרות הנוגעות למצבה

הנפשי של המתלוננת, אם ישנן כאלה, כי אז יהא עליה להפנות בקשתה בעניין זה

אל המותב הדן בתיק העיקרי, במסגרת סעיף 108 לחסד"פ.

1. בחומרים הנוספים שנמסרו לעיוני, קיימות תשובות לשאלות הנוגעות לתקופות בהן שירתה המתלוננת במשטרה, וכן התייחסות מסוימת לסיבות שככל הנראה הובילו לסיום שירותה (ר' במיוחד מה שכתוב בסוגריים במייל שנשלח אל ב"כ המשיבה ביום 2.1.21).

חומרים אלה רלבנטיים בעיני להגנת הנאשם ולכן יש להעבירם לעיון באת כוחו.

1. ועוד –הוצגו בפני חומרי חקירה שנאספו בעקבות תלונות המבקש כנגד המתלוננת ותלונה נוספת מצד שכניהם ב- 3 תיקי פ"א שונים שנפתחו ב- 15.7.20, 17.7.20

ו- 21.9.20 ונגנזו.

גם חומרים אלה רלבנטיים בעיני להגנת המבקש ויש להעבירם לעיון באת כוחו, זאת

לאור הקשר הענייני הקיים בין גרסתו בחקירה נושא כתב האישום, לבין אופי

האירועים נושאי התלונות הקודמות בתיקים שנסגרו.

לעניין זה אזכיר כי בבש"פ 5535/13 מדינת ישראל נ' שימשילשווילי סקר כב'

השופט י' עמית את הדעות השונות הקיימות בפסיקה וקבע:

"...הנה כי כן, הרשות והסמכות נתונה. עם זאת, בבוא בית

המשפט לעשות שימוש בסמכות זו ולהורות על חשיפת

מב"דים או תיקים סגורים בפני נאשם, המבחנים נוקשים

יותר מאשר לגבי גילוי פרטים הנכללים במרשם הפלילי.

על בית המשפט לקחת בחשבון, בין היתר, את השיקולים

הבאים, לאו דווקא על פי סדר חשיבותם: האם החומר נכלל

מלכתחילה בתיק החקירה; האם הרלבנטיות היא בעוצמה

גבוהה או שמא מדובר בחומר שהרלבנטיות שלו אינה מובהקת,

על אחת כמה וכמה לא רחוקה ושולית; האם מדובר ב"מסע דיג"

ספקולטיבי; האם מדובר בתיקים ישנים, מה שמשליך הן על

הרלבנטיות והן על משאבי התביעה לאיתור התיקים; הזכות

לכבוד, לפרטיות, לשיקום ולרהביליטציה של העד או קרבן

העבירה ומידת הפגיעה בזכות זו; החשש הכללי כי עדים

וקרבנות עבירה יחששו להעיד במשפט; הפגיעה בזכויותיהם

של צדדים שלישיים, שייתכן כי מעורבים בתיקים שנסגרו,

ומידת הפגיעה; העיקרון של סופיות תשובות העד בענייניים

צדדיים, אשר יש בו כדי להחליש את התועלת שיכולה לצמוח

להגנה מהחומר. גם לאחר שבית המשפט בחן שיקולים אלה

והגיע למסקנה כי הנאשם צלח את כל המשוכות דלעיל, שומא

על בית המשפט לבחון אם ניתן להסתפק בפרפראזה בלבד לגבי

התיקים שגילויים מתבקש, או שיש להורות על עיון בתיק

החקירה עצמו".

בנוסף לכך אני מורה למשיבה להפיק את פלט פניותיו של המשיב למוקד 100

של המשטרה במהלך תקופת הקשר הזוגי שלו עם המתלוננת וכן את פלט

פנותיו ליחידת הפיקוח האלטרוני בהקשר זה, ולמסרם לעיון ב"כ המבקש.

16. סוף דבר, הבקשה מתקבלת, כמפורט לעיל.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים, בדחיפות.

תיק החקירה והחומרים הנוספים יימצאו בלשכתי החל מיום א' – 10.1.21 ונציג המשיבה יוכל לקבלם באמצעות פקיד העזר.

ניתנה היום, כ"ה טבת תשפ"א, 09 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.