לפניי תביעה קטנה במסגרתה מבקשת התובעת לחייב את הנתבעים לשאת בעלויות תיקון שנערך במזגן דירתה לאחר שלשיטתה ניזוק על ידי הנתבעים.

יובהר כי התובעת והנתבעים הם שכנים בבניין אחד, ובין דירותיהם קיר משותף.

אין מחלוקת כי במסגרת עבודות שיפוץ בדירת הנתבעים נתגלתה צנרת המזגן המותקן על הקיר המשותף בדירת התובעת ואין גם מחלוקת כי הנתבעים, ככל הנראה משטעו לחשוב כי מדובר בצנרת ישנה של דירתם-שלהם, הורו למבצע העבודות לנתק את הצנרת.

עוד אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שהנתבעים פתרונות לתיקון הנזק וכי פעלו כדי לתקנו בעצמם תוך תיאום עם התובעת.

על אף האמור התובעת לא היתה שבעת רצון מהתיקון, הזמינה מומחה מטעמה לקבלת עמדתו בנוגע לליקויי התיקון הנטענים ואף הוציאה הוצאות בקשר עם ביצוע תיקון נוסף, בהם לא נשאו הנתבעים. התביעה כאן היא ביחס לדרישת התובעת לחייב את הנתבעים לשפותה.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ראיתי לנכון לקבל את התביעה בחלקה בלבד ולהלן טעמיי –

1. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי במסגרת עבודות שבוצעו בדירת הנתבעים נחתכו הן כבל החשמל והן צינור הגז השייכים למזגן המותקן בדירת התובעת.
2. עיינתי בהסכם הרכישה, במפרט אשר צורף לו ושמעתי את עדות התובעת בעניין ונחה דעתי כי בעוד שההכנה להתקנת המזגן (קרי, הנחת תעלות מתאימות להעברת כבלי החשמל והגז בקיר המשותף) בוצעה על ידי הקבלן אשר בנה את הבניין ומכר את הדירות לתובעת ולקודמיהם של הנתבעים בדירתם, הרי שהתקנת המזגן עצמו נעשתה על ידי התובעת. כן נחה דעתי כי המזגן נשוא המחלוקת הותקן בדירת התובעת בשנת 1993 לכל המאוחר (קרי, לפני כ- 18 שנים).
3. כפועל יוצא אין מחלוקת כי מדובר במזגן שאינו חדש (לשון המעטה), וכי מיקום הצנרת בקיר המשותף נעשתה על ידי הקבלן ולא על ידי התובעת.
4. אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע לכך שלאחר שבוצע תיקון על ידי מי מטעם הנתבעים ניתן היה להפעיל את המזגן והוא אף מילא את מלאכתו. יחד עם זאת אין גם מחלוקת בנוגע לכך שלאחר התיקון לא ניתן היה לסגור את המדחס באמצעות שלט המזגן, וזה המשיך לפעול שלא לצורך לאחר שלכאורה כובה המזגן.
5. הנתבע 1 (להלן" הנתבע) העיד לפני לאחר שצירף לתיק אסמכתאות המעידות על כך שהוא עצמו מהנדס מכונות ומנהל תחזוקה במפעל, אשר במסגרת עבודתו אמון על עבודות התחזוקה לרבות של מערכות המיזוג. לשיטתו (כך להבנתי), תופעה זו של אי כיבוי המדחס הובילה ליצירת הפרשי לחצים בצנרת המזגן ומכאן החל להיווצר קרח על גבי הקיר המשותף וניכרה תופעה של רטיבות בחלק הקיר הפונה אל דירת הנתבעים.
6. הנתבע העיד עוד כי תופעה זו של רטיבות לא היתה קיימת עובר לארוע חיתוך הצנרת, וכי לא ניכרו כל סימני רטיבות בקיר המשותף לפני שבוצע שיפוץ בדירתם. הנתבע העיד בכנות שבעבר היה ממוקם ארון מטבח על גבי הקיר המשותף (בחלק הפונה לדירתם) וכי זה פורק במסגרת הליכי השיפוץ ולא ניכרו בו סימנים המעידים על רטיבות בקיר.
7. עוד הבהיר הנתבע כי במסגרת התיקון ובהתאם להסכמת התובעת נסלל כבל פיקוד חדש, שלא דרך הקיר המשותף, בתוך תעלה שהיתה מותקנת בדירת התובעת, אל החלק החיצוני של המזגן וחובר שם, וכן נערך תיקון לצינור הגז שהיה סלול בקיר המשותף, והוחדר גז חדש.
8. טכנאי מזגנים מטעם התובעת הגיש דו"ח ובו טען כי בריחת הגז נמשכה לאחר התיקון וכי היא שהובילה ליצירת קרח בקיר המשותף.
9. תהא אשר תהא הסיבה הטכנית ליצירת הקרח כאמור, דומה כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת בנוגע לכך שעובר לחיתוך הצנרת על ידי איש המקצוע מטעם הנתבעים היה המזגן בדירת התובעת תקין, על אף גילו המתקדם, ולא היה בו כדי לגרום נזק לדירת הנתבעים, וכי לאחר תיקונו על ידי מי מטעם הנתבעים (על ידי אביו של הנתבע המשמש כטכנאי מזגנים מוסמך בעצמו, על פי הניירת שלפניי) – החלה להופיע תקלה במזגן השייך לתובעת אשר לא היתה קיימת קודם לכן.
10. התובעת העידה, ועדותה לא נסתרה, כי מאז שתוקן המזגן על ידי מי מטעמה (אחרי תיקונו בידי אביו של הנתבע) שב לעבוד באופן תקין ללא צורך בהחלפה.
11. עוד הלינה התובעת על אופן סלילת כבל הפיקוד תוך שהיא טוענת כי הסלילה נערכה בהעדרה, על פי הרשאתה, אך היעדרותה נוצלה לביצוע תיקון שאינו ראוי, מסוכן ואינו אסתטי.
12. עיון בתמונות שהציגה התובעת מלמד על כך שכבל הפיקוד, בשונה מכבלי חשמל אחרים המונחים בבית התובעת ללא כל כיסוי או סלילה נאותה, נסלל בתוך תעלה הצמודה אל קיר הבית (בסמוך לפנל). התובעת הבהירה כי הכבלים האחרים הנצפים בתמונה (מחוץ לתעלה) משמשים למקרן ולרמקולים ואינם רלוונטיים לדיון כאן.
13. לטענת התובעת התמונה מתארת תעלה שהונחה על ידי הנתבעים, תוך שהיא מפנה אצבע מאשימה אליהם ביחס לקיומו של פתח מעבר בקיר אשר בקצה התעלה שהונחה אל הגינה, בתוכו הועבר צינור הניקוז של המזגן.
14. הנתבעים הבהירו כי את כבל הפיקוד העבירו בתוך צנרת שהיתה קיימת בדירה וכי מדובר בתעלה ששימשה להעברת צנרת הניקוז עוד קודם לתיקון – המובילה מהמזגן אל חצר הבית, אותה לא נדרשו להחליף.
15. התובעת הכחישה כי צנרת הניקוז היתה סלולה בתוך תעלה והוסיפה וטענה כי התעלה היחידה שקיימת בביתה היא זו שבתוכה מונחים כבלי החשמל המובילים אל הרמקולים והמקרן שבביתה.
16. כאמור, כבלי המקרן והרמקולים נצפים בתמונה, והם אינם סלולים בתוך תעלה ובצורה סדורה כמתבקש, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בעניין זה נחה דעתי כי מדובר בתעלה ישנה שבתוכה הועברה צנרת הובלת המים של המזגן (צנרת ניקוז המזגן), ודומה כי זו נסללה עוד בשלב בניית הבית / התקנת המזגן.
17. כפועל יוצא איני מקבלת את טענות התובעת בנוגע לאופן סלילת הכבל והנחת התעלה, וממילא אף לא בנוגע לעריכתו של חור בקיר להובלת צנרת הניקוז. לכל היותר הוסף חריר קטן מתחת לחור המיועד לצנרת הניקוז, בו הועבר כבל הפיקוד אל החלק החיצוני של המזגן.
18. התובעת הלינה בנוסף על אופן הנחתו של כבל הפיקוד מחוץ לדירה – וטענה כי מדובר בכבל חשמלי חשוף המסכן את חייה. מעבר לעובדה שדומה כי בבית התובעת כבלים דומים המונחים באין מפריע וללא סלילת הגנה בצורה דומה, הרי שממילא לא הובאו לפניי ראיות בנוגע לכך שסלילה זו, מעבר לסוגיית האסתטיקה, היא אמנם מסוכנת. אין בדו"ח הטכנאי מטעם התובעת כל עדות לכך שאופן הנחת הכבל בחלק החיצוני (קרי בגינת הבית) עשויה להיות מסוכנת.
19. זאת ועוד, מעיון בתמונה שהציגה התובעת דומה לכאורה כי גם בהיבט האסתטי אין מקום לשמוע את טענות התובעת שכן במקום ובסמיכות לכבל זה מופיעה צנרת נוספת הסלולה בסמוך, וניכר כי במקום אף תעלה עתיקת יומין (כך לפי התמונות) שאינה מכוסה במכסה ואשר הצנרת אשר בתוכה חשופה לעין.
20. במכלול הדברים שוכנעתי כי התיקון שבוצע על ידי הנתבעים לא הוביל לפתרון מלוא התקלות אשר נוצרו כתוצאה מניתוק צנרת המזגן אשר נסללה בקיר המשותף, וכי התקלה שנובעת מניתוק צינור הגז לא תוקנה על ידם כנדרש, אך מנגד לא שוכנעתי כי יש לקבל את טענות התובעת בנוגע לאופן עריכת הסלילה, ולאסתטיקה הנלווית לכך.
21. התובעת העידה כי פנתה לאיש מקצוע מטעמה לצורך בחינת תיקוני הנתבעים ולשם ביצוע תיקון לתיקונים אלו, וכי קיבלה מידיו הצעת מחיר לביצוע התיקון בסך של 1,300 ₪ תוך הסתייגות מנטילת אחריות לתיקון. איש המקצוע לא הגיע כדי להעיד על שיעור הצעת המחיר ועל הנסיבות בגינן לא ביצע את התיקון בסופו של יום, ובעניין זה דומני כי נטל ההוכחה להוכיח כי התיקון שבוצע לבסוף, בעלות של 2,457 ₪ הוא התיקון שהתבקש בשים לב לליקויי התיקון שנערך על ידי הנתבעים ו/או כי הפער במחיר נובע משיקולי אחריות רובץ לפתחה של התובעת.
22. כך או אחרת, על התובעת חלה החובה להקטין את נזקיה, וגילו של המזגן שבביתה אינו מצדיק תשלום עודף לשם קבלת אחריות (שספק אם בפועל ניתנה).
23. מכל האמור, אני קובעת כי הנתבעים נהגו ברשלנות שעה שהורו לאיש המקצוע מטעמם לנתק את הצנרת שבקיר המשותף מבלי לבחון את תכניות הבניה מבעוד מועד. כן אני קובעת כי התובעת לא פעלה בעצמה או באמצעות מי מטעמה להנחת הצנרת בקיר המשותף, וכי בהתאמה אין לייחס לה אשם תורם בגין מיקום הצנרת בסמוך לדופן הקיר הפונה אל דירת הנתבעים. בנוסף אני קובעת כי התיקון שבוצע על ידי הנתבעים, בכל הנוגע לצנרת הגז, נעשה בצורה לקויה וכי תיקון זה הוביל להפעלת המזגן לאחריו במהלך דליפת גז מהמזגן, והצריך תיקון נוסף. כן אני קובעת כי מכח חובת הקטנת הנזק החלה על התובעת, ובשים לב לגילו של המזגן – הרי שעל הנתבעים לשאת בעלות התיקון בסך של 1,300 ₪ בלבד.

לאור כל אלו – אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 1300 ₪ בלבד, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 22.12.20, ועד ליום התשלום בפועל.

בשים לב לתוצאה, ולמניעת העצמת הסכסוך שבין הצדדים – אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לצדדים זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ח' תשרי תשפ"ב, 14 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.