ביום 06/06/2021 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

עסקינן ביחיד המנוהל בעניינו הליך חדלות פירעון שני לאחר שההליך הקודם בוטל בשל מחדלי היחיד.

בדיון שהתקיים בעניינו של היחיד ביום ה-08/06/2022 גובשה בהסכמה תוכנית שיקום ליחיד ולפיה על היחיד לשלם מלוא חובותיו המאושרים בתוספת הוצאות ההליך (הוספת סך של 114,518 ₪ ב-62 תשלומים על סך 1,500 ₪ והיתרה בסך 21,518 ₪ תשולם עד לסוף תקופת תכנית השיקום). בנוסף היחיד נדרש לשלם הסך 3,500 ₪ אשר נקבע כתנאי לפתיחת הליך חדש.

מבקשת הנאמן מיום 09/01/2023 עולה כי היחיד לא ביצע את תוכנית השיקום וזאת מאחר והיחיד לא שילם ולו תשלום אחד לקופת הנשייה מאז אישורה, קרי צבירת 8 פיגורים בסך 12,000 ₪ (נכון לחודש 1/23). לאור האמור הנאמן עתר לביטול ההליך.

בהחלטה מיום 09/01/2023 ניתנה ליחיד שהות בת 30 יום להגשת תגובה ולהסרת מחדליו, כפי שפורטו בבקשת הנאמן.

עוד יצוין כי בהחלטה מיום 10/01/2023 שוחחר בא כוח היחיד מייצוג היחיד וזאת לאחר שהובהר כי היחיד מודע למחדליו בהליך וההחלטה מיום 09/01/23 הומצאה לידיו.

מהודעת הנאמן מיום ה-14/02/2023 עולה כי היחיד לא סילק את חוב הפיגורים ואף צבר פיגורים נוספים ולכן הנאמן עתר שוב לביטול ההליך.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

כחלק מחובת תום הלב בהליך חדלות הפירעון, על היחיד לעמוד בחובת גילוי מוגברת ולחשוף את מלוא המידע הנדרש אל נוכח מאפייני ההליך; לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לרבות, עמידה במלוא התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בענייננו. ראה בע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29.8.2018); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, (23.2.2020); וכן בע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, (18.12.2019)); ובע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2021) אשר עמדו על כך שהאמור רלבנטי גם להליכים המתנהלים לאחר כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשס"ח-2018 לתוקף.

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה ליחיד, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן, בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחיד בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,500 ₪ (סכום זה כולל את הסך 3,500 ₪ שנפסקו בהליך הקודם), אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשפ"ג, 15 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.