לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ביחס להודעת קנס שנרשמה לחובת המבקשת בתאריך 12.5.20 בגין אי איסוף צואת כלב שבחזקתה שהוטלו ע"י הכלב במקום ציבורי, עבירה לפי סעיף 17(ג) לחוק עזר לתל אביב יפו (שמירת הסדר והניקיון), התש"ם-1980.

רקע לבקשה

המבקשת לא השלימה עם הודעת הקנס, הגישה בקשה להישפט ונקבע דיון הקראה ליום 16.2.21. במהלך הדיון כפרה המבקשת בכתב האישום והדיון נדחה לשמיעת ראיות ליום 5.5.21, וזאת לאחר שבית המשפט הזהיר את המבקשת בחובת התייצבותה.

מאחר והמבקשת לא התייצבה למועד שמיעת הראיות, אף שהוזמנה כחוק והוזהרה על ידי בית המשפט בחובת התייצבותה, ביום 5.5.21 המבקשת הורשעה שלא בפניה בעבירה שבכתב האישום והושת עליה קנס המקור.

ביום 18.10.22 הגישה המבקשת בקשה לביטול פסק הדין ולקיים דיון חוזר בעניינה בנימוק שבמועד הרלוונטי אמה עברה ניתוח והיא פספסה את מועד הדיון.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת ובתגובת המשיבה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

ברע"פ 9142/01 סוריאה איטליא נ' מדינת ישראל נז(6) 793, 800 (2003) נקבע, כי על המבקש לבטל פסק דין להעלות בכתב את טענותיו, כולל אסמכתאות להוכחת טענותיו ולצרף לבקשתו תצהיר. המבקשת לא צירפה אסמכתאות התומכות בטיעוניה ואף לא צירפה תצהיר לבקשה, ודי בכך היה כדי לדחות את הבקשה.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 קובע, כי על המבקש ביטולו של פסק הדין שניתן בהיעדרו, להוכיח אחד משני התנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבות והשני, מניעת עיוות דין. ופרשנותו, אם יימצא שאין חשש לעיוות דין – לא יבוטל פסק הדין, אלא אם תוכח סיבה מוצדקת לאי התייצבות לדיון.

במקרה שלפניי, לא מצאתי כי קיים חשש לעיוות דין שעה שהמבקשת לא העלתה כל טענת הגנה לגופן של האשמות נגדה בבקשה לביטול פסק הדין. כמו כן, הטענות אשר הועלו על ידה במסגרת הדיון שהתקיים ביום 16.2.21 נסתרו על ידי דו"ח הפקח אשר רשם את הודעת הקנס ממנה עולה, שהמבקשת הייתה במקום שבו הפקח הבחין בה יחד עם כלבה כשהוא מטיל את הגללים ולאחר 6 דקות המבקשת עזבה את המקום. הפקח ניגש למבקשת, הזדהה בתעודה פקח, הסביר לה את מהות העבירה והמבקשת לא הסכימה להזדהות, אלא לאחר שהגיע שוטר למקום בהזמנתו של הפקח והיא הסכימה לזיהוי.

כמו כן, המבקשת לא הסבירה מדוע לא ביקשה לדחות את מועד הדיון ואין בטיעוניה כדי להצדיק הגשת בקשתה בשיהוי רב ורק כעבור כשנה וחצי ממועד מתן פסק הדין.

הלכה פסוקה היא, כי אי התייצבות כמוה כהודאה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ט תשרי תשפ"ג, 24 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.