הבקשה :

1. בפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה בתביעה שכנגד לתביעה העיקרית של המשיבות.

2. במסגרת בקשתה, ציינה המבקשת 1 כי אין לה משאבים או כספים או נכסים ברי מימוש ואינה יכולה לעמוד בתשלום האגרה.

3. עוד ציינה המבקשת 1 כי היא אינה מיוצגת על ידי עו"ד מאחר ואין בידה כלל את היכולת לשלם לעו"ד לטיפול בתביעות ולכן נאלץ המבקש 2 – מר אברהם ציסר לטפל בתביעה שכנגד.

4. בנוסף ציינה המבקשת 1 כי היא חידשה לאחרונה את פעילותה לאחר שנה של אי פעילות בגין מגפת הקורונה במהלכה הוציאה את עובדיה לחל"ת ולאחר מכן פיטרה אותם.

התצהיר שצורף לבקשה:

5. הבקשה נתמכת בתצהירו של מר אברהם ציסר, המשמש כדירקטור יחיד במבקשת 1 – החברה ליצור ומסחר בתולעים בע"מ.

6. בתצהירו טוען מר ציסר, כי למבקשת 1 חובות המוערכים בסך 550,000 ₪, אין למבקשת 1 רכב, אין חסכונות, אין כרטיסי אשראי, אין פנסיה קופות גמל וקרן השתלמות, ואין כל רכוש בעל ערך.

7. עוד הצהיר מר ציסר, כי אין למבקשת 1 כעת יכולת להחזיר כסף לנושים, אך פועלת לחזרה לפעילות ולכיסוי חובותיה בהמשך.

8. לתצהיר לא צורף כל מסמך המעיד על הדברים הנטענים בו.

תגובת המשיבות:

9. המשיבות שהינן הנתבעות שכנגד ביקשו לדחות את הבקשה וציינו כי הבקשה מנוגדת לדין ולהלכה הפסוקה וכי המבקשת 1 אף לא הציגה תשתית ראייתית מינימאלית להוכחת הנטען בבקשה.

10. לטענת המשיבות, הבקשה אינה עומדת בדרישות הדין לעניין הוכחת היעדר יכולת כלכלית ואף לוקה בהסתרת עובדות רלוונטיות ולא נעשה כל ניסיון לגייס את המימון לאגרה ממקורבים ובעלי המניות של החברה המבקשת.

11. המשיבות התייחסו לעילת התביעה שכנגד וסיכוייה וטענו כי המדובר בתביעה מנופחת ומופרזת, ללא שמץ של תימוכין או בסיס, אשר אינה יכולה לזכות את המבקשים בפטור מאגרה.

המשיבות ציינו כי הנזק הנטען בתביעה שכנגד הינו בסכום גלובאלי עצום של 3,000,000 בגין "עיכוב בקידום הפצת השיטה" ו- "יצירת מכשול שיווקי"

תשובת המבקשת 1 לתגובת המשיבות:

12. המבקשת 1 טענה כי בגלל מצבה הכלכלי הקשה, אין לה מזה חודשים רבים שירותים של רו"ח ו/או הנהלת חשבונות מפאת חובות לגורמים אלה שמסרבים לתת שירות עד לכיסוי החובות אליהם.

13. לטענת המבקשת 1, אי הגשת התביעה שכנגד כעת תותיר אותה ללא אפשרות לתבוע את הכספים המגיעים לה לטענתה מהמשיבות ובכך לאפשר להן לחמוק מהתשלומים המגיעים בדין למבקשת 1.

14. המבקשת 1 הדגישה כי אין לחברה רכבים וכי כל הרכבים היו בחוזה שכירות/ליסינג וחלק מרישומי השעבודים על הרכבים אינו נכון מאחר והרכבים הוחזרו לחברת הליסינג עוד לפני שנה.

15. המבקשת 1 ציינה כי אין לבעלי המניות יכולת להשקיע בחברה, לאחר שהשקיעו בה כספים רבים לאורך השנה האחרונה כדי לאפשר לה להשתקם.

16. המבקשת 1 הפנתה לריכוז היתרות שלה בחשבון וציינה כי אין לה כספים בבנק ויתרתה שלילית/מאופסת מזה כשנה.

תגובת המדינה:

17. המדינה ציינה כי הבקשה דנן אינה מעוררת שאלה משפטית בעלת אופי עקרוני שעשויה להיות בעלת השלכות רחבות על גבייתן של אגרות משפט, משכך השאירה המדינה את העניין לשיקול דעתו של בית המשפט.

5129371

דיון והכרעה:

18. כאמור, המשיבות הגישו תביעה כנגד המבקשת 1 בגין הפרה יסודית של הסכם התקשרות מיום 23.7.18, הנושא כותרת "מזכר עקרונות – טיפול בבוצת מט"שים באמצעות קומפוסטציה ותולעים", שלפיו התחייבה המבקשת 1 להקים מערך פועל ומתפקד לטיפול בבוצה המופקת בתהליך טיהורם של מי שפכים במכון טיהור השפכים בבית שאן, אותו מפעילות המשיבות 2, הכל כעולה מכתב התביעה.

19. המבקשת 1 הגישה תביעה שכנגד, במסגרתה טענה כי ההתקשרות עם המשיבות וההסתמכות על מצגי השווא שלהן לגבי המצב המאפשר הקמת הפרויקט גרמו לכך שהמבקשת 1 נמנעה מלהיכנס לפרוייקטים אחרים ולחפש חלופות אחרות לטיפול בבוצות מט"שים אחרים ובכך המשיבות גרמו מעבר לנזקים כספיים גם עיכוב של שנתיים בקידום הפצת השיטה ויצירת מכשול שיווקי באי הפעלת המערכת עליה בנויה שיטת הטיפול של המבקשת 1 בבוצות מט"שים. לכן המבקשת 1 העריכה את הנזק שנגרם לה בסך של 3,000,000 ₪.

מכאן הבקשה שלפניי למתן פטור מאגרה בתביעה שכנגד.

המסגרת הנורמטיבית:

20. זכות הגישה לערכאות מוגבלת בחובה לשלם אגרה, האמורה בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").

תקנה 14(א) לתקנות האגרות שדנה בפטור מתשלום אגרה קובעת, כי:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

21. בהמשך, כעולה מתקנה 14(ג) לתקנות האגרות, על בית משפט הדן בבקשה למתן פטור מאגרה לבחון שני פרמטרים מצטברים:

הפרמטר הראשון - יכולת כלכלית לשלם האגרה והפרמטר השני - האם ההליך מגלה עילה, וכלדונה של התקנה:

"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד; ואולם לעניין בקשה לפטור מתשלום אגרה בעד בקשה בכתב בהליך אזרחי בית המשפט לא יידרש לשאלה האם הבקשה בכתב מגלה עילה.

הפרמטר הראשון - היכולת הכלכלית :

22. לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפטור מאגרה לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבה הכלכלי, להמציא פרטים על רכושה ומקורות הכנסתה ולתמכם במסמכים מתאימים - ראו לעניין זה ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (ניתן ביום 21.2.07); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (ניתן ביום 30.1.07).

23. בענייננו, עסיקנן בתביעה שכנגד ובבקשה שהוגשו ע"י מבקשת 1, שהינה חברה.

24. ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון נגד בלורי בע"מ ואח' (ניתן ביום 14.12.11), נקבעו המבחנים המחייבים לבחינת בקשת פטור מאגרה מטעם החברה. בית המשפט העליון קבע בין היתר, כי במסגרת בחינת מצבה הכלכלי של החברה, צריך:

"לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה - יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה".

25. בענייננו - המבקשת 1 הינה חברה פרטית, כאשר המבקש 2 - מר אברהם ציסר, הינה בעל שליטה בחברה ומשמש כדירקטור יחיד בה, כך שקיימת זהות מוחלטת בין האינטרסים הכלכליים של המבקשת 1 ובין האינטרס הכלכלי של מר ציסר. לפיכך, במסגרת בחינת יכולתה של המבקשת 1 לשלם את האגרה, יש לבחון גם את יכולתו של מר ציסר עצמו.

26. ראוי לציין כי המבקשת 1 לא הוכיחה מצוקה כלכלית המצדיקה מתן פטור מתשלום האגרה. המבקשת 1 לא צירפה אישורי הכנסות, ולא צירפה דפי חשבון בנק .

27. כל מה שנאמר בתצהיר של מר ציסר בענין יכולתה הכלכלית של החברה הינו שלמבקשת 1 חובות בסך 550,000 ₪ (מבלי לפרט זאת), וכי למבקשת 1 אין רכב, אין חסכונות ואין כרטיסי אשראי וכי אין ביכולתה להחזיר כסף לנושים.

28. לעניין יכולתו הכלכלית של מר ציסר כל מה שנאמר בתצהיר הוא כי "למבקש 2 אין פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות וכד'". מר ציסר רק ציין כי למבקשים אין כל רכוש בעל ערך ויש רק חובות.

29. אין בתצהיר כל פירוט של מקורות הכנסותיהם של המבקשת 1 ושל מר ציסר, של הוצאותיהם, של נכסיהם, של חשבונות בנקים וכיוצ"ב ובוודאי לא פירוט כנדרש בתקנה 14(א) לתקנות האגרות.

30. בנסיבות אלה, לא ניתן, כלל, לעמוד על מצבם הכלכלי של המבקשים, כאשר הנטל הוא על המבקשים להוכיח מצוקה כלכלית למתן פטור מאגרה, אך המבקשים לא הצליחו להוכיח זאת. בהיות יכולת תשלום תנאי מצטבר לתנאי של סיכויי ההליך, די בכך כדי לדחות את הבקשה.

עילת התביעה וסיכויי ההליך:

31. יתרה מזו, המבקשת 1 הגישה את התביעה שכנגד בשמה ובשם המבקש 1 – מר ציסר ללא יצוג עו"ד. זאת לצד העובדה כי הם לא צירפו לתביעתם הנגדית חוו"ד של מומחה, שניתן לחקרו על הנזקים הנטענים וחישובם, דבר שיש לו השפעה לרעת המבקשים על הערכת סיכוייה של התביעה, במסגרת בקשה זו.

32. אשר לכל המקובץ לעיל, אני דוחה את הבקשה.

7831333. האגרה תשולם בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. בהעדר תשלום, תימחק התביעה שכנגד, לפי תקנה 2 לתקנות האגרות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לכל הצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, בהעדר הצדדים.