ת"א 68890-12-20 או.אס.אר אר אנד די ישראל בע"מ נ' אקסלנס נשואה שירותים בע"מ ואח'

בפני כב' הסגן נשיא עמית יריב

העתק החלטת בית משפט מיום י"ג סיוון תשפ"א 24 מאי 2021

הבקשה לא הוגשה בתקופת עוצר הבקשות, שכן היא הוגשה ביום 4.4.2021, במקביל להגשת כתב ההגנה, ועוד בטרם חלף המועד להגשת כתב תשובה - ועוצר הבקשות מתחיל רק לאחר המועד להגשת כתב טענות אחרון.לגוף העניין, לאחר עיון בבקשה ובתשובה, נחה דעתי כי יש לחייב את התובעת בתיק זה בהפקדת ערובה להוצאות כתנאי להמשך בירור התביעה, אם כי לא בסכום שהתבקש.
ראשית, לפי סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט - 1999, חיוב בערובה להוצאות הוא הכלל, והנטל על התאגיד להראות איתנות כלכלית. זאת ניתן לעשות, על פי רוב, באמצעות הגשת מסמכים כספיים או חוות דעת מקצועית של רואה החשבון של התאגיד. לא כך נעשה, וחלף זאת, הסתפקה התובעת בהצגת טענות כלליות בדבר מוסר התשלומים שלה, ללא הצגת ולו מסמך אחד. אין די בטענות הנוגעות למצבה של הנתבעת בגדרי הליכים משפטיים כאלה ואחרים, ויש צורך להציג נתונים מגובים בראיות.
מעבר לכך, סיכויי ההליך, מבלי לטעת מסמרות, אינם נחזים גבוהים במיוחד: התובענה היא לסעד הצהרתי, שלפיו נאסר על הנתבעת לפנות את התובעת מן הנכס שאותו היא שוכרת, ולחלופין - לפיצוי כספי. הסעד ההצהרתי נראה מיותר, לאור העובדה שהוגשה תביעת פינוי, ולאור העובדה שממילא לא הוצגה כל אינדיקציה שלפיה הנתבעת מתכוונת לפעול לפינוי התובעת ללא צו שיפוטי כדין; התביעה הכספית נחזית, לכל הפחות, מוקדמת.
לאלה יש להוסיף את התנהלותה הדיונית של התובעת, אשר הגישה תביעה שהסעד העיקרי המבוקש בה מצוי עמוק בתוך סמכותו הייחודית של בית משפט השלום אל בית המשפט המחוזי, ובכך אילצה את הנתבעת לנקוט הליכי ביניים.
מכל אלה עולה, שיש הצדקה לחייב את התובעת להפקיד ערובה להוצאות הנתבעת בשיעור שיש בו להבטיח כי ככל שתזכה הנתבעת, תוכל להיפרע את הוצאותיה.
אני מחייב אפוא את התובעת להפקיד בקופת בית המשפט סך 40,000 ש"ח להבטחת הוצאות הנתבעת.
העירבון יופקד עד יום 7.6.2021, במזומן או בערבות בנקאית עצמאית.
לא יופקד העירבון - תימחק התובענה ללא צורך בהתראה נוספת.
התובעת תישא בהוצאות הבקשה בסך 2,500 ש"ח ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי.