עסקינן בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות לביצוע שטר שעניינה שטר חוב שהוגש לביצוע ע"ס 55,888 שקלים, כשהוא חתום ע"י המבקש והגב' חטאב רוזט כמושכי השטר וזמן פרעונו 2.8.20.

1. בהתייחס לבקשה להארכת מועד, טוען המבקש כי מעולם האזהרה בתיק ההוצאה לפועל מעולם לא הגיעה לידיו. אמנם השליח יצר עימו קשר טלפוני בהקשר זה כששהה מחוץ לעיר, אולם הוא מכחיש את נתוני אישור המסירה המצביעים על שלושה ביקורים במענו.

לדבריו, נודע לו אודות תיק ההוצאה לפועל רק בעקבות קבלת מסרון ממערכת ההוצאה לפועל סר מיד להגשת בקשה שבהתחלה הוגשה כטענת "פרעתי" ולאחר התייעצות, הוגשה כהתנגדות לביצוע שטר.

אשר להתנגדות גופה, טוען המבקש כי שטר החוב מושא תיק זה ניתן כבטוחה במסגרת הסכם הלוואה שנערך בין הצדדים לצורך רכישת דירה, אלא שלא רק הוא חתום על שטר זה. החותם הנוסף הוא רעייתו דאז, הגב' רוזט חטאב, אשר בינה לבין המבקש נכרת הסכם גירושין בגדרו התחייבה היא לשאת לבדה בחוב הנתבע וזאת מיום שניתן פסק הדין לגבי הסכם זה. כן התחייבה היא להעביר את הזכויות בדירה על שמו, אך לא עשתה כן (צורף העמוד הראשון לפסק דינו מיום 11.7.17 של בית המשפט לענייני משפחה באשדוד).

במצב דברים זה, טוען המבקש, שטר החוב "הלך מן העולם" ואין הוא חייב דבר למשיב והוא אף מוחה על כך שהמשיב פתח בהליך זה נגדו בלבד.

1. המשיבה מסרה תגובתה בכתב ובגדרה הביעה התנגדות הן לבקשה להארכת מועד והן לטענות לגופה של התנגדות. לבקשה נלווה תצהיר נציג המשיב ותצהיר השליח.

לגבי הארכת המועד טוענת המשיבה כי זו הוגשה ללא תצהיר מפורט כנדרש וכי ממילא אין כל עילה להתיר הארכת מועד. לשיטתה, המצאה בוצעה כדין ביום 25.9.20 במען החוקי וטענת המבקש לגבי נסיבות היוודע לו דבר קיומו של תיק ההוצאה לפועל, אינה סבירה כלל בהינתן העובדה שאין לשכת ההוצאה לפועל נוהגת לשלוח מיסרונים בנסיבות כנטען.

אף לגופו של ענין טוענת המשיבה כי אין בפי המבקש כל טענת הגנה שראוי לבררה, שכן התחייבותו השטרית כלפיה מכח שטר החוב אינה מתבטלת בשל ההסכמות שבינו לבין הגב' חטאב. מכל מקום, לבני הזוג חיוב ביחד ולחוד ובימים אלה מתנהל מו"מ עם הגב' חטאב לגבי הסדרת חובה וככל שלא יצלח, תצורף אף היא לתיק ההוצאה לפועל.

1. לאחר עיון בטענות הצדדים ומשלא נתבקשה חקירתו של המבקש, מצאתי מקום ליתן החלטה על בסיס המצוי בפניי ולדחות את הבקשה וההתנגדות כמבואר להלן:

בהתייחס לבקשה להארכת מועד יצוין כי משמעות טענת המבקש הינה הכחשת קיומה של המצאה כחוק, אלא שהמבקש, שהגיש תצהיר שאינו מפורט כמתחייב, אינו מבקש כלל לחקור את השליח שתצהירו הוגש והסתפק בהכחשה סתמית. יתרה מכך, טענתו לפיה קיבל כאמור מיסרון מלשכת ההוצאה לפועל אינה מוכחת כלל חרף חשיבותה וחרף העובדה שבנקל ניתן להוכיח טענה מעין זו. יושם לב שבפנייתו מיום 31.12.20 לצורך הארכת המועד טען שפנה בו ביום קבלת המיסרון, בעוד שבפנייתו מיום 18.1.21 לבית המשפט טען שפנה רק למחרת.

מכל מקום, בקשתו הראשונה הוגשה כפי הנראה ללשכת ההוצאה לפועל, רק ביום 24.12.20 (מועד החלטת רשם ההוצאה לפועל).

במצב דברים זה ומשהמצאה על דרך של הדבקת הכתב חוקית היא, הרי שעל המבקש להצביע על "טעם מיוחד" להארכת המועד שכן המועד שהארכתו מבוקשת קבוע בחיקוק, ולא ניתן לומר כי הוא עושה כן. (להיותו של ה"טעם המיוחד" מכוון ככלל לנסיבות חיצוניות שמחוץ לשליטת בעל הדין ראה בש"א 6402/96 הוועדה המקומית לתכנון נ' רחל מיכשוילי, פ"ד נ(3) 209; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט ו-4 אח', פ"ד נה(2), 904).

בהתייחס להתנגדות גופה, משעה שבחר המשיב להימנע מחקירת המבקש, הרי שטענותיו העובדתיות של זה נותרות בחזקת אמת וכל שנותר הינו לבחון אם אלו במתכונתן מעוררות טענת הגנה "אפשרית", "הגנה לכאורה" כלשון הפסיקה. [ראה ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41; ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (01.05.06)].

דא עקא, מוצאת אני כי כפי שטען המשיב ובצדק, אין בפי המבקש כל טענת הגנה ראויה המצדיקה ניהולו של הליך משפטי מלא. משעה שחיובם של המבקש ורעייתו הוא "ביחד ולחוד" כמצוין מפורשות בשטר החוב, הרי שהמשיב רשאי לפנות לכל אחד מהשניים כדי מלוא יתרת החוב ובלבד שלא ייפרע ביתר.

יתרה מכך, הסכם הגירושין בין המבקש לבין רעייתו, הגם שעוגן בפסק דין, אין בו כדי לחייב את המשיב שאינו צד לו וכדי לבטל או לשנות מהתחייבותו השטרית של המבקש ע"פ שטר החוב כלפי המשיב. הסכם זה כוחו יפה ביחסים שבין המבקש לבין רעייתו בלבד ומוצאת אני לנכון לציין בהקשר זה כי המבקש לא טרח כלל לצרף את חלקו של ההסכם המעגן טענותיו.

1. בהינתן האמור, דין הבקשה להארכת מועד להידחות וממילא דין ההתנגדות להידחות כפועל יוצא מכך ואף לגופה וכך מורה אני.

המבקש ישא בהוצאות לטובת המבקש בשיעור של 1,200 שקלים בגין בקשה זו.

תיק זה ייסגר ואין מניעה להמשך הליכי ההוצאה לפועל שנפתחו לביצוע השטר.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשפ"א, 10 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.