1. זוהי בקשה לביטול פסק הדין שניתן נגד הנתבעת בהעדר הגנה ביום 7.5.21 (להלן: "פסק הדין").
2. הנתבעת טוענת כי לא ראתה את כתב התביעה, וזו הסיבה לאי הגשת כתב הגנה. היא אישה מבוגרת בת 74, נכה וחולה, הנכנסת ויוצאת מאשפוזים לעיתים קרובות, וכעת נמצאת בבית חולים שיקומי בפוריה. היא טוענת כי אילו ידעה על כתב התביעה הייתה פונה לאחד מקרובי המשפחה העוסקים במלאכה והייתה מטפלת בתביעה.
3. לגופו של עניין, הכחישה הנתבעת את החוב וטענה כי חלק נכבד ממנו התיישן כפי שעולה מכרטסת הנהלת החשבונות של התובעת, או למצער התביעה הוגשה בשיהוי ניכר תוך וויתור מצד התובעת על זכות התביעה שלה. כן טוענת כי לא שמרה מסמכים או קבלות למשך שנים, וכי נגרם לה נזק ראייתי כתוצאה מהגשת התביעה באיחור ניכר, וכי בעלה המנוח שהלך לעולמו לפני 8 שנים הוא שטיפל בעניין.
4. הנתבעת טוענת כי יש לבטל את פסק הדין מחמת הצדק או לחילופין לפי שיקול דעת בית המשפט, על מנת שתוכל הנתבעת לקבל את יומה בבית המשפט.
5. בתגובתה לבקשה טענה התובעת כי על פי אישור המסירה ותצהיר המוסר עולה כי המוסר הגיע לביתה של הנתבעת 3 פעמים במועדים שונים, ומשלא מצא אותה בבית, הדביק את המעטפה בפתח הבית, כך שאין לקבל את טענת הנתבעת לאי קבלת כתב התביעה. לגופו של עניין טענה התובעת כי אין לקבל את טענת הנתבעת בדבר התיישנות החוב, הרי התקבולים או הסכומים שהיו משולמים ע"י הנתבעת לתובעת, היו נזקפים לפירעון החוב הכי ישן בין השתיים, והדבר עולה מהכרטסת.
6. הלכה פסוקה היא כי בבואו של בית המשפט להכריע בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, עליו לשקול בעיקר שני שיקולים: הראשון- סיבת המחדל, והשני- סיכויי ההגנה מפני התביעה ככל שיבוטל פסק הדין. עוד נקבע בפסיקה כי יש לתת לשיקול השני את המשקל המכריע מתוך מטרה לתת לכל בעל דין את יומו ולהגיע לחקר האמת, ובידיעה כי ניתן יהא לפצות את הצד שכנגד ע"י חיוב המבקש בהוצאות משפט.
7. באשר לטענה של חובת ביטול פסק הדין מחמת הצדק, לא שוכנעתי כי זהו המקרה הנכון. אני מקבלת את טענת התובעת כי ההמצאה בוצעה כדין במענה של התובעת. התובעת לא הכחישה כי המוסר הגיע לכתובת הנכונה, ולא מכחישה את תצהיר המוסר כי הדביק את כתב התביעה בפתח הבית, אלא שכל מה שהיא טוענת הוא שהיא לא ראתה בעצמה את כתב התביעה. בנסיבות אלו, נכון יהא לומר כי הייתה המצאה כדין.
8. באשר לביטול שבשיקול דעת בית המשפט, טוענת הנתבעת כאמור כי היא אישה חולנית , מבוגרת ונכה, המתאשפזת לעיתים קרובות בבתי חולים, וכעת נמצאת בבית חולים שיקומי. נסיבותיה האישיות של הנתבעת, כמו גם מצבה הבריאותי כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו, בהחלט יכולים להקשות עליה להתגונן כראוי מפני התביעה במועד, ולא שוכנעתי כי המדובר במחדל מכוון או זלזול מופלג בהליכי בית המשפט המצדיקים כביכול את נעילת שערי בבית המשפט בפניה.
9. ובאשר לטענות הגנה לגופו של עניין, מכחישה כאמור הנתבעת את החוב, כך שקיימת מחלוקת כספית אמתית בין הצדדים. היא גם מעלה טענת התיישנות ושיהוי שמן הראוי שיידונו ויוכרעו לגופן, כך שיש לומר כי בפיה של הנתבעת טענות הגנה ראויות.
10. לסיכום, אני מקבלת את הבקשה, ומורה על ביטול פסק הדין, אך מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪ ללא קשר לתוצאות המשפט.
11. כתב הגנה יוגש תוך 30 ימים. למעקב המזכירות.

ניתנה היום, ח' שבט תשפ"ב, 10 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.