תמצית התובענה ועיקרי טענות הצדדים

1. לפני תביעת רכוש בגין תאונת דרכים שהתרחשה ביום 26.09.2019.
2. "קל-אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ",( להלן : התובעת ) מחזיקה ברכב פרטי מ.ר. 9368554.
3. מר בקר אבו חמאד, ( להלן: הנתבע 1 ) נהג רכב שבבעלות הנתבעת 2.
4. "מסיעי שדרות-כהן ובניו בע"מ" (להלן הנתבעת 2) מחזיקה ברכב מ.ר. 1049433.
5. ביום 13.05.2020, הגישה התובעת תביעה כספית בגין תאונת דרכים כנגד הנתבע 1 וחברת הביטוח- "ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ". לטענת התובעת, הנתבע 1, נסע בכיוון הנגדי וסטה במהלך עיקול לנתיב רכב התובעת, פגע ברכב התובעת וגרם לנזקים. יצוין כי הנתבעת 2, לא הייתה צד להליך האמור. בהחלטה מיום 08.03.2021, הוחלט לסגור את התיק מחוסר מעש.
6. ביום 31.12.2020, הגישה הנתבעת 2 תביעה כספית כנגד התובעת בגין תאונת הדרכים האמורה. הנתבעת 2 טענה כי נהג רכב התובעת סטה מנתיבו הנגדי ופגע ברכב הנתבעת. כתוצאה מכך, נגרמו לרכב הנתבעת 2 נזקים. הנתבעת טענה כי התובעת נושאת באחריות המלאה והבלעדית לנזקים שנגרמו לרכבה. לביסוס טענותיה, צירפה הנתבעת חוות דעת שמאי מטעמה בעלות של 1,200 ₪ אשר העריך את נזקיה בשווי 26,453 ₪.
7. מנגד, ביום 10.06.2021, הגישה התובעת תביעה כספית כנגד חברת הביטוח וכנגד הנתבע 1. התובעת חזרה על גרסתה כי הנתבע 1 סטה אל עבר נתיב רכב התובעת ופגע בעוצמה ברכבה. התובעת המשיכה לטעון כי נהג התובעת צפר וניסה למנוע את התרחשות התאונה, אולם הדבר לא צלח. לביסוס טענותיה, צירפה התובעת חוות דעת שמאי וטענה לנזקים בשווי של 49,156 ₪.
8. בנסיבות אלו, ונוכח העובדה כי מדובר בשני ההליכים אשר נסובים על נזקים שנגרמו לפי הנטען עקב אותה תאונת דרכים וכי המחלוקות והשאלות המתעוררות זהות ובשים לב להסכמת הצדדים, הוחלט על איחוד התובענות לתיק 24218-06-21. בדיון שהתקיים לצדדים ביום 13.03.2022, הסכימו הצדדים כי הנתבעת 2 תתווסף כנתבעת בהליך העיקרי וכי התובענה כנגד חברת הביטוח "ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ", תימחק.
9. בעדותו של נהג התובעת, מר נתן שמילוב, חזר על גרסת התובעת, לפיה, נסע בנתיב הנסיעה כדין, לפתע הבחין כי הנתבע 1 אשר נסע בכיוון הנגדי, חדר לנתיבו. נהג התובעת העיד כי נאלץ לסטות לשולי הכביש ובד בבד לצפור לנתבע 1 אולם הנתבע 1 נכנס ברכבו ופגע בו בצדו השמאלי של הרכב. מנגד, בעדותו של הנתבע 1, חזר על גרסתו וגרסת הנתבעת 2, לפיה נסע בנתיב הנסיעה כדין ונהג התובעת חדר לנתיבו ופגע בו.
10. הנה כי כן, המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלת האחריות לקרות התאונה נשוא תובענה זו, היא אשר עמדה בלב העניין.

דיון והכרעה

1. עיון בטענות הצדדים, בראיות שהוצגו בתובענה כמו גם בהליך ההוכחות, מביאים אותי למסקנה כי דין התביעה של קל אוטו להתקבל ודין התביעה המקבילה להידחות. שוכנעתי כי גרסת התובעת קרובה יותר למציאות העובדתית מאשר גרסת הנתבעים.
2. ראשית, לא שוכנעתי כי נהג התובעת חדר לנתיבו של הנתבע 1 כפי שטוענים הנתבעים, אלא להיפך . גרסתו של נהג התובעת נמצאה כמהימנה ולא נסדקה במהלך חקירתו ואני מעדיף את גרסת נהג התובעת על פני גרסת נהג הנתבעים. ב"כ הנתבעים התמקד בחקירתו במיקום הנזקים , אך בהעדר חוות דעת מומחה אין ביכולתי לקבוע על פי מיקום הנזקים איזה מן הרכבים סטה.
3. הנתבעת הציגה טופס דיווח שגוי כך שלמעשה אין גרסת אמת מטעם הנתבעים לאחר קרות התאונה שתתמוך בעדות הנתבע 1 אלא להיפך מסירת הודעה שאין בה אמת מחלישה את גרסת הנתבעים.
4. שנית, מהתשתית הראייתי שהונחה בפני, עולה כי מרבית הנזקים, לרבות מיקום רכב התובעת שבשולי הכביש נמצאו על הנתיב הימני של הכביש. נסיבות אלו מעידות בסבירות גבוהה שקרות התאונה התרחשה בנתיב נהג התובעת ולמעשה מאששות את גרסת התובעת, לפיה הנתבע 1 חדר לנתיב הנסיעה של נהג התובעת.
5. שלישית, בעדותו של הנתבע 1, נטען כי נכחה ברכבו, במושב האחורי, נציגה מטעם הנתבעת 2 אשר לא הוזמנה להעיד. הדעת הרווחת היא כי בעל דין אשר נמנע מלהביא עד שהוא לטובתו, ניתן להסיק כאילו עדותו הייתה פועלת כנגדו (ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג, מז(2) 605 (1993)).
6. בעניינינו, הנתבעים נמנעו מלהביא עדים מטעמם אשר יתארו את התרחשות האירוע, וזאת חרף העובדה כי במהלך האירוע נכחה נציגה מטעם הנתבעת 2 במושב האחורי של רכב הנתבעת 2. לכל הפחות, ראוי היה לו הנתבעים היו מביאים את נציגת הנתבעת 2 להעיד כי ישנה במהלך הנסיעה ופועל יוצא מכך לא הייתה עדה להתרחשות האירוע התאונתי. משלא עשו כן, סבורני כי התנהלות הנתבעים מקימה חזקה לפיה הבאת נציגת הנתבעת 2 לעדות הייתה פועלת לרעתם.
7. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה של קל אוטו ודוחה את התביעה המקבילה.

סוף דבר

1. הנתבעים יפצו את התובעת בגין נזקי התאונה ושכר טרחת שמאי בסך של 49,156 ₪.
2. הנתבעים יישאו בעלויות שכר טרחת עד מטעם התובעת בסך של 350 ₪.
3. הנתבעים ישלמו לידי התובעת את סכום האגרה כפי ששולמה .
4. הנתבעים יישאו בהוצאות שכר טרחה עורך דין בסך של 5,752 ₪ .
5. התביעה של מסיעי שדרות נדחית.

.

ניתן היום, כ"א אדר ב' תשפ"ב, 24 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.